שריפות החורש המשתוללות ברחבי אירופה בקיץ הנוכחי חשפו איום קטלני פוטנציאלי האורב מתחת לנוף המפויח: פצצות ומוקשים חלודים ממלחמות העולם הראשונה והשנייה, המסכנים את צוותי הכיבוי הנאבקים בלהבות. חלק מאמצעי הלחימה התפוצצו בעקבות החום העז, בין השאר בצרפת, בבלגיה, בגרמניה ובהולנד, שם נשלח למשל צוות לסילוק פצצות לבדוק יער שאליו התקרבו לשונות האש, סמוך לאתר שבו התחוללו קרבות עזים במחוז לימבורג ב-1944.
גלריה
פצצה מנוטרלת ממלחמת העולם השנייה, בפרנקפורט, גרמניה. הן כבר לא נשארות רדומות
(צילום: AP Photo/Michael Probst, File)
ברנאר קולאר עם גלאי המתכות שלו בשדה באזור אלזנבורן בבלגיה. מצא כבר פגזי מרגמה, מקלעים, קסדות, קופסאות סיגריות - ושלד של אדם
(צילום: AP Photo/Valentin Bianchi)
שרה נג'רי, חוקרת שלום וסכסוכים בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה (SOAS) בלונדון, אומרת כי השריפות והפיצוצים, שלהם תורמים גם שינויי האקלים, מראים כי המזל של אירופה בכל הנוגע לאקלים הולך ואוזל. בעוד בעבר נהנתה היבשת מטמפרטורות יציבות וממשקעים צפויים, שהבטיחו שרוב כלי הנשק הקבורים יישארו רדומים, כעת שינויי האקלים חושפים אותם על-ידי השמדת השיחים סביבם ומפעילים אותם.
עונת השריפות הנוכחית באירופה התעצמה גם בשל גשמים כבדים שירדו בינואר ועודדו את צמיחת הצמחייה, וכשהגיע חום הקיץ הפכה זו לחומר בערה. לפי מחקר שפרסם בחודש שעבר ארגון World Weather Attribution, הטמפרטורות הללו, בשילוב תנאי בצורת, לחות נמוכה ורוחות עזות, יצרו סביבה אידיאלית לאש, והלהבות כילו שדות קרב ישנים והפעילו חומרי נפץ קבורים. ככל שהתקדמו נעו הלהבות מעל שטחים שכבר שנים ידוע כי יש בהם נפלי תחמושת רבים מימי המלחמה.
פגזים ממלחמת העולם הראשונה מוצגים בבלגיה. מורשת של מלחמה וסכסוך
(צילום: AP Photo/Geert Vanden Wijngaert, File)
קולאר מחזיק פגז מנוטרל במוזיאון טרושבאום באלזנבורן, בלגיה
(צילום: AP Photo/Valentin Bianch)
ביער בצרפת היבשה חשפה למשל שריפת ענק מחוץ לעיר בורדו שבדרום-מערב המדינה מצבור של תחמושת שמקורה כנראה בתקופת מלחמת העולם השנייה. במחוז ליאז' שבמזרח בלגיה דיווח המושל הרווה ז'אמאר על "מספר פיצוצים ספורדיים" שנשמעו שם לאחרונה, ואמר כי שירותי החירום מתאימים את פעילותם בשל הימצאות תחמושת קבורה באזור השריפה. הוא ציין כי צוותי הכיבוי לא היו בסכנה, אך כלי תקשורת מקומיים פרסמו תמונות של כבאי אוחז בפצצה חלודה.
"קציר הברזל": 250 טונות חומר נפץ בשנה
במהלך מלחמת העולם השנייה פוזרו מטענים ממולכדים, פצצות ומוקשים ברחבי היער הצפוף של המחוז, ובארבע השנים הראשונות שלאחר כניעת גרמניה ב-1945 התחמושת הזו גבתה את חייהם של שישה אזרחים. "כשאתה נכנס ליער כזה, אתה לא בטוח היכן נמצאים חומרי הנפץ", אומר ברנאר קולאר, היסטוריון מקומי המנהל את מוזיאון טרושבאום ליד גבול בלגיה-גרמניה, שמאכלס אוסף של חפצים שנמצאו מהמלחמה. קולאר עוד זוכר את אביו מפוצץ פצצה שנמצאה בתוך מחצבה.
פגזים ממלחמת העולם הראשונה שנמצאו בעבר ליד חווה בבלגיה. שירות הסילוק מקבל 3,000 קריאות בשנה
(צילום: AP Photo/Virginia Mayo, File)
שריפה ליד ואם, בלגיה, בשבוע שעבר. כבאי צולם אוחז בפצצה חלודה
(צילום: AP/Marius Burgelman)
קולאר מורשה לסרוק באמצעות גלאי מתכות את שדות הקרב לשעבר, שכיום הם יערות, שטחי מרעה ואדמות חקלאיות. לאורך השנים הוא מצא כבר פגזי מרגמה, מקלעים, קסדות, קופסאות סיגריות, ופעם אחת אף שלד אדם. "אתה אף פעם לא יודע במה אתה יכול להיתקל, ואסור להקל בכך ראש", אומר קולאר בעודו עומד בשדה שהיה בעבר אתר רווי דם. בסמוך, שיחי אוכמניות מכסים שוחות לחימה ישנות, תעלות ומכתשים עמוקים מירי ארטילרי. "זה חלק מההיסטוריה שלנו. אנחנו חיים עם זה", אומר קולאר, שעובד לעיתים קרובות עם יחידת פינוי המוקשים של בלגיה.
יונאס טפה, דובר מדינת נורדריין-וסטפאליה שמעבר לגבול בגרמניה, מדגיש כי נפלי תחמושת נעשים מסוכנים עוד יותר מכפי שהם ממילא כשהם נמצאים בסביבה של שריפות יער, משום שלעתים די בחום כדי לגרום לפיצוצם. משרד ההגנה הבלגי מסר כי הוא מקבל מדי שבוע פניות מהאזור בבקשה לסייע בנטרול חומרי נפץ, אך אינו מחשיב את האזור כ"מוקד מרכזי" בהשוואה למקומות אחרים בבלגיה. בקשות כאלה נפוצות עוד יותר במערב המדינה, שם חקלאים בעיירות כמו איפר – הידועה לשמצה בשל מלחמת החפירות המפרכת במלחמת העולם הראשונה – מכנים את עיבוד הקרקע השנתי "קציר הברזל" משום שהוא מעלה שרידי מלחמה רבים כל כך. בכל שנה עונה שירות הסילוק וההשמדה של תחמושת ונפלים בבלגיה ליותר מ-3,000 קריאות ומנטרל בין 200 ל-250 טונות של תחמושת שנותרה משתי מלחמות העולם.
מכשולים נגד טנקים, המכונים "שיני דרקון", חוצים שדה ליד קו זיגפריד בגבול בין בלגיה לגרמניה
(צילום: AP Photo/Virginia Mayo, File)
הבצורת תרמה אף היא לחשיפת העבר משום שהיא גרמה להתכווצות נהרות ואגמים וחשפה אמצעי לחימה ישנים. בסלובקיה למשל מפלס נהר הדנובה ירד וחשף שני מוקשים ימיים שהמשטרה משתה מהמים וקברה בשוחה לצורך פיצוץ מבוקר. הרשויות בהונגריה סגרו את גשר מרגיט בבודפשט לאחר שפצצה ממלחמת העולם השנייה צצה בבסיס הגשר בעקבות נסיגת המים. כשהריין התייבש, מצאו הרשויות בגרמניה פצצה נוספת מאותה תקופה.
כריסטינה גרין, חוקרת באוניברסיטת אריזונה שכתבה יחד עם נג'רי מאמר על שריפות חורש באירופה והסיכון מנפלי תחמושת, אומרת גם היא כי מורשת המלחמה ממשיכה לצוץ בשל שינויי האקלים: "זו מעין חוויה מחודשת של מורשות מלחמה וסכסוך, אבל באופן שלא נאלצנו להתמודד איתו זה זמן רב במקומות מסוימים".
