שר המשפטים יריב לוין יוכל לקבל ייצוג נפרד בעתירות שהוגשו נגד חוק מח"ש אותו הוא קידם - זאת בשל חילוקי דעות בנושא בינו לבין היועצת המשפטית לממשלה גל בהרב מיארה, שאף הצטרפה לעותרים. עורך דין הראל ארנון הוא זה שייצג את לוין, והמדינה תישא בהוצאותיו על סך 50 אלף שקלים.
האישור ניתן בידי ועדה בראשות מנכ"ל המשפטים, איתמר דוננפלד, שהסתמכה גם על חוות דעתו של המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, שקבע כי בין הצדדים ישנם "חילוקי דעות מהותיים". השר נדרש להבהיר לבג"ץ את עמדתו עד היום.
כפי שנחשף ב ynet, השר לוין צפוי להודיע לבג"ץ שהוא ממשיך במהלך לבחירת ראש מח"ש, על אף שמדובר בתקופת בחירות. נימוקו המרכזי של לוין הוא שחוק מח"ש החדש התקבל בחודש יוני, עוד טרם ההכרזה הרשמית על הבחירות לכנסת ולכן הריסון המתבקש משרי הממשלה, בכל הקשור להחלטות מהותיות או מינויים בכירים - אינו חל על החוק הזה .
לוין עמד על כך שהמכרז לבחירת ראש מח"ש החדש, שאותו פרסם והאריך את מועד הגשת המועמדים לתפקיד, יימשך. עוד יאמר שאם הממשלה הקודמת מינתה רמטכ"ל (הרצי הלוי) במהלך הבחירות לכנסת ב-2022, וקיבלה לכך את אישור בג"ץ, הרי שהממשלה יכולה למנות ראש מח"ש, באמצעות ועדה מקצועית שלא חברים בה בכלל פוליטיקאים.
הצטרפה לעותרים נגד החוק. גלי בהרב מיארה בכנס לשכת עורכי הדין באילת
(צילום: לשכת עורכי הדין )
מנגד, בהרב מיארה, שכאמור הצטרפה לעותרים נגד החוק ונגד יישומו המיידי באמצעות מינוי ראש מח"ש, תבקש מבג"ץ להוציא צו ביניים לעצירת המינוי עד לקבלת החלטה כוללנית על החוק. בשבוע שעבר הודיעה היועמ"שית לבג"ץ שקידום מינוי מנהל למח"ש גורם כבר עתה למימוש החוק, למרות שהוא מוצג כבעל תחולה נדחית עד לכנסת הבאה.
לדעתה, מדובר במראית עין בלבד. "בפועל, הוועדה האמונה לפי התיקון על המינויים והפיטורים מוקמת בימים אלה, תוך יצירת מוקדי שליטה פוליטיים על תהליך המינוי וסיום הכהונה. בחודש אוגוסט הקרוב צפויים להיבחר המנהלים בוועדה פוליטית במהותה". לדבריה, אלו "יוציאו אל הפועל, ביחד עם שר המשפטים ומנכ"ל המשרד, את ביטולה של מח"ש והקמת גוף האכיפה החדש".
שינויים מהותיים בתקופת בחירות
היועמ"שית טענה שהחוק יגרום לפוליטיזציה של מח"ש, הגוף שעוסק בעבירות שחשודים בהן שוטרים ואנשי שירות הביטחון, ויש לו פוטנציאל השפעה על שלטון החוק ומערכת אכיפת החוק. "החוק שומט את הקרקע תחת יכולת התפקוד של מערכות אכיפת החוק לפעול באופן עצמאי וללא מורא למען הציבור".
ההשוואה למינויו לתפקיד בזמן בחירות לא רלוונטית. הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי
(צילום: דובר צה"ל)
גורמים המומחים במשפט חוקתי אמרו שמדובר בתפקיד חשוב מאין כמותו לאכיפת החוק, בשעה שהבחירה תעשה באמצעות וועדה פוליטית הנשלטת על ידי השר לוין עמוק בתוך תקופת הבחירות. לדבריהם, תקופת בחירות היא התקופה הרגישה ביותר ודווקא כעת השר רוצה להטיל מורא על שוטרים, חוקרים, פרקליטים ועיתונאים.
הם סבורים שרוח החוק בתקופת בחירות היא שהממשלה צריכה להימנע משינויים משמעותיים שאינם דחופים וממינויים שאינם דחופים. בניגוד למקובל, השר מקדם בתקופת הבחירות מהלך בעל השפעה אדירה על מערכת אכיפת החוק כולה בלי שום דחיפות. הם רואים בהמשך מהלכי השר "מחטף". הם ציינו כי ההשוואה למינוי רמטכ"ל אינה רלוונטית, שכן צה"ל לא יכול להתנהל בלי מפקד אפילו יום אחד, ולמח"ש יש כרגע מנהל מתפקד והיחידה מתפקדת.
בג"ץ הורה לשר המשפטים לוין להבהיר אם בכוונתו למנות מנהל למחלקה לחקירות שוטרים ותפקידים נוספים בארגון לפני הבחירות לכנסת. את ההחלטה נתנו נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז, בדיון בעתירות גד החוק להכפפת מח"ש לשר המשפטים, שאושר ביוני.
