בעונה השלישית של סדרת המופת "הסמויה" נוזפת דמותו של "האח מוזון" בעוזר שלו, למאר, על ששכח להזמין עבורו את הגיליון האחרון של המגזין הוותיק "הארפרז" (Harper's Magazine). הוא שואל אותו: "אתה יודע מה הדבר הכי מסוכן באמריקה, נכון?", וכשזה משתהה עם התשובה, ממשיך האח מוזון: "אדם שחור עם כרטיס לספרייה".
לסצנה הזאת היה מסר לגבי סוגיית מיעוטים והשכלה. קשה שלא לראות את הקשר להחלטתו השבוע של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להוציא את סעיף ההשכלה הגבוהה מתוכנית החומש הנוכחית למזרח ירושלים. זאת אף שסעיף זה נחשב לאחת ההצלחות המובהקות של תוכנית החומש הקודמת (3790) – כך לפי חוקרים, אנשי ביטחון (כמו ראשי המל"ל ושב"כ), בכירים במערכת ההשכלה הגבוהה ופחות או יותר כל מי שעוסק במזרח ירושלים.
לפי הדיווח בכאן 11, סמוטריץ' טען בשיחות סגורות שהלימודים במוסדות ישראליים להשכלה גבוהה מובילים להקצנה בעמדות בקרב סטודנטים פלסטינים. בדף הפייסבוק שלו הציע שר האוצר נימוקים נוספים מלאים בחצאי-אמיתות, לשון המעטה. את אלה חשוב להפריך, ואת הפגיעה שמתכנן השר בהשכלה הגבוהה של המזרח ירושלמים בכלל ובמכינות הקדם-אקדמיות בפרט, צריך לבלום בכל הכוח.
הכי מסוכן באמריקה - גבר שחור עם כרטיס לספרייה:
ראשית, הטענה שלפיה הלימודים של פלסטינים במוסדות בארץ מובילים להקצנה בעמדות כלפי ישראל היא חסרת בסיס. ההיפך הוא הנכון: מחקרים שפורסמו לאחרונה והתבססו על עבודה אמפירית בקרב סטודנטים מזרח ירושלמים שהשתתפו בתוכניות באוניברסיטה העברית (2023), הראו כי המהלך מביא לעמדות חיוביות יותר הן ביחס להשתלבות בישראל ובירושלים והן ביחס ליהודים. מחקר אחר הראה שהמפגש במוסדות האקדמיים בין יהודים ופלסטינים מביא לשיפור העמדות של אלה כלפי אלה, ונכונות גדולה יותר לקיים שיתופי פעולה.
שנית, החשיבות של המפגש בין יהודים ופלסטינים באקדמיה קריטי במיוחד דווקא בתקופות של מתיחות ביטחונית. מחקר שאנו עורכים בימים אלה באוניברסיטה עברית לפני ואחרי מבצע שומר החומות במאי 2021, מצביע על כך שהמפגש הבלתי אמצעי והספונטני בקמפוסים מיתן את ההשפעה של תחושת האיום ההדדית שהתגברה במהלך סבב האלימות. במילים אחרות, המפגש במסגרת האקדמית יצר אצל הסטודנטים אפקט של "חוסן": סטודנטים שנפגשו עם סטודנטים מקבוצת האחר לפני אירועי האלימות חוו פחות מתח ורגשות שליליים מאשר אלה שלא נפגשו עם סטודנטים מקבוצת האחר.
פרופ' דן מיודובניקאם כך, נראה שמה שמפחיד את שר האוצר זה לא "האווירה הפרו-פלסטינית" בקמפוסים, אלא דווקא האפקט החיובי של המפגש בין סטודנטים יהודים ופלסטינים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. מחקרים מכל העולם שעסקו בקבוצות מיעוט מלמדים שהעדפה מתקנת באמצעות מלגות ייעודיות היא כלי מרכזי במוביליות חברתית וכלכלית של מיעוטים. נדמה שהשר מתנגד בעיקר לרעיון של צעירים פלסטינים משכילים בוגרי מוסדות ישראליים, דוברי עברית ומעורים בחברה הכללית, המשתלבים בכלכלה ובחברה הירושלמית והישראלית ויוצרים שכבה משכילה של אליטה פלסטינית חדשה העשויה למלא תפקידי מפתח בהנהגת העיר העתידית.
לפיכך, אין אלא להניח שההחלטה של שר האוצר להוציא את התקציב הייעודי לעידוד השכלה גבוהה במזרח ירושלים הינה – כפי שהטיב לנסח זאת האח מוזון - שפלסטינים עם כרטיסי ספרייה פשוט מפחידים אותו.
- פרופ' דן מיודובניק הוא חוקר תהליכי סכסוכים, סגן הדיקנית לענייני מחקר של הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
