ראשי המגזר העסקי לא מבינים או לא מפנימים את עומק התהום הכלכלית שישראל דוהרת אליה. מאחר שקולם לא נשמע, נראה כי הם אינם קולטים את נקודת השבר הצפויה במסלולו של המשק. כך גם אותם מצביעים שייתנו לפחות 50 מנדטים, אולי מעל 60 מנדטים לגוש נתניהו. ראש הממשלה הכושל כבר הפך את ישראל לקקיסטוקרטיה, שהיא משטר בו המדינה נשלטת בידי האנשים הבלתי-ראויים או חסרי־הכישורים ביותר. עתה הוא בדרכו להפוך אותה לספרטה אוטוקרטית. גם ראשי "גוש השינוי" לא הפנימו את מלוא המשמעויות. הם אינם מבינים את השבר הכלכלי הזה ואינם מביאים בחשבון שהוא ייזקף לחובתם וגם ימנע מהם לממש תוכניות רבות.
(צילום: AP Photo/Seth Wenig)
מהי המשמעות של מה שכבר קרה? ראשית, בהתאם לחזון הספרטני, הוכפל תקציב הביטחון מרמתו ערב הקמת הממשלה והוא עוד עלול להגיע לפי שלושה מרמה זו. זהו נטל כבד מאד, שהמשק יצליח לשאת אותו רק אם תהיה ירידה חזקה בתקציב הממשלה בתחומים אחרים. פירושו של דבר נטל מילואים כבד שאינו פוחת ופגיעה חמורה, אם לא הרס של ממש, בפרנסתם של רבים. או העלאה במיסים שתפגע בכולם אך במיוחד במעמד הביניים. יוקר המחיה, הגבוה ממילא, יאמיר עוד יותר. קונקרטית, גברים מסויימים ימשיכו לעשות 100 ימי מילואים בשנה; הפקקים בכבישים, התורים לרופאים, היעדר מורים וגננות, ועוד ועוד שירותים ציבוריים חשובים ימשיכו להידרדר; גם תשלומי רווחה ותמיכות, כולל לחרדים, יפחתו.
שנית, גוברת עזיבתם של עובדים בעלי פריון גבוה, החיוניים לצמיחת המשק ושגשוגו, למשל, עובדי היי-טק, רופאים, מהנדסים, וחוקרים באקדמיה. מבנה המשק הישראלי יוצר תלות גדולה במספר קטן יחסית של עובדים בתחומים אלה. במקביל גם הון עוזב את המשק. מספר הסטארט־אפים החדשים הנרשמים בישראל נמוך ויש ירידה בהשקעות בהיי-טק המגיעות מחו"ל. עד מתי יסכימו משקיעים זרים להתאפק ולא למשוך את כספם ממדינה הפוגעת במוסדות הדמוקרטיים שלה, כולל בתי המשפט, מנוהלת בקקיסטוקרטיה מושחתת, ונתונה לסבבי מלחמה בלתי פוסקים?
שלישית, ישראל היא משק הנסמך מאוד על מסחר עם העולם. התיירות מחו"ל נפגעה קשות וכל מי שקשור בה. בשבועות האחרונים נוספו איתותים משמעותיים בדמות הסנקציות הבריטיות וההולנדיות על מוצרים מההתנחלויות. כבר עתה ניכרות סנקציות בפועל בתחומים כמו משחקי כדורגל, הופעות פופ ורוק, טיסות ליעדים בחו"ל ועוד. חברות עסקיות בחו"ל אינן מחכות להחלטות ממשלותיהן ונוקטות צעדים בעצמן.
כל ההתפתחויות הללו צפויות להשפיע גם על עמידתה הביטחונית של ישראל. בעולם של ספרטה אוטוקרטית לא ניתן יהיה לקיים לא סביבה עסקית של מדינה מפותחת ולא ביטחון של מדינה מאויימת.
נחזור לראשי הסקטור העסקי
הללו שוגים באשליה שהמשק ימשיך ברמה של משק הנמצא במקום ה-20 בדירוג התוצר לנפש בעולם. הם יתפלאו לדעת שבמקום ה-50, למשל, שם נמצאת כיום ליטא עם כמחצית מהתמ"ג לנפש של ישראל וללא הבעיות הביטחוניות הכבדות שלה, החיים הכלכליים אינם נפלאים. כאשר עוזבים את ישראל מי שמייצר 80 אלף דולר לשנה, ומשקלם של מי שמייצר מחצית מזה ופחות גדל, אין להתפלא שלשם נגיע.
כיצד הגיעה ישראל למצב זה? נתניהו הבין שהדרך היחידה שלו להישאר בשלטון אחרי המחדל הנורא היא להנציח מלחמה. לפיכך לא חתר לשום פתרון מדיני באף אחת מהחזיתות. הוא הוליך את ישראל לבידוד בין-לאומי בנתיב ללא מוצא וללא תקווה. מדוע התאפשר לו? משתי סיבות מרכזיות: האחת – שאוכלוסיות משמעותיות בישראל אינן מעוניינות כלל במשטר דמוקרטי-ליברלי. טוב להן מנהיג "חזק" הקשוב לדתיים. השנייה - חולשתה של האופוזיציה, שלא נלחמה למען עמדותיה ולא הציעה חלופה רצינית.
מה יכולים ראשי הסקטור העסקי לעשות עד הבחירות? קודם כל, ברשותם כלים רבים להפצה של התרעה מפני סכנות כלכליות חמורות תוך שימוש בכל צורות המדיה. ניתן לעשות זאת בשפה ברורה: דיבור על יוקר המחיה, על מיסים, על הפקקים, על התורים ועוד. שנית, יש להם את האמצעים הכספיים לקמפיין אפקטיבי. לא רק נתניהו יכול להיתמך במסע הבחירות על ידי מיליארדרים. שלישית, נתניהו יכול להכריע הבחירות בהפצת נרטיב שקרי ומסית כדרכו באמצעי AI החדשים והקטלניים ביותר. ראשי המגזר העסקי יכולים לסייע הן בהתגוננות והן במתקפה. לבסוף, תמיכה כספית בארגון השטח ביום ההצבעה, כאשר שיעורי ההצבעה הם מאד קריטיים, היא חשובה.
קל להרוס מה שנבנה בעמל רב. מי יבנה אחרי נתניהו? בוודאי לא שותפיו הקיצוניים. גם "גוש השינוי" יתקשה בכך אלא אם כן יחזור לשלטון מהר, עם הרבה תבונה ולתקופה מספיק ארוכה.
ערן ישיב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב וחבר במרכז למאקרו כלכלה ב-London School of Economics. היה המייסד של התוכנית לכלכלה ולביטחון לאומי ב-INSS
