ועדת השחרורים נעתרה היום (חמישי) לבקשת סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום, שהורשעה בריבוי מקרי שוחד, נשלחה למאסר והוטל עליה קנס - והחליטה על שחרורה המוקדם.
תחילת המאסר של קירשנבאום, בדצמבר 2021
(צילום: נדס אבס)
"התרשמנו שמדובר באישה שעברה עבירות כבדות מנשוא, עד כי יש לראותם ככתם גדול על כלל הציבור, ועל האמון שהציבור נותן בנושאי המשרות הציבוריות", מסרה הוועדה. "עם זאת, במקרה המיוחד שבפנינו ניצבת אישה שעברה כברת דרך ארוכה ביותר. מאז כניסתה לכלא חל מהפך תודעתי בה". הוועדה ציינה כי קירשנבאום הבינה באופן מלא את חומרת המעשים שביצעה. לפיכך, הוועדה החליטה כאמור לקבל את בקשתה לשחרור מוקדם.
לצד זאת, הוועדה הציבה כמה תנאים לשחרורה המוקדם, בהם התייצבות במשטרה פעם בשבועיים, עמידה בתנאי תוכנית השיקום עד סוף תקופת התנאי, איסור יציאה מהארץ ומעצר בית בשעות הלילה.
עורכי הדין שני אילוז וקובי אבוטבול המייצגים את קירשנבאום, מסרו כי "אנחנו מברכים על החלטת הוועדה ומודים לפרקליטות על העמדה ההגונה שהביעו בדיון, כאשר בחנו ופרטו את כל הנתונים של פאינה שהוכיחה שהיא ראויה לאמון שניתן בה".
קירשנבאום בבית המשפט, ביולי 2021
(צילום: ניצן דרור)
באוגוסט 2022 קיצר בית המשפט העליון בשנתיים וחצי את עונשה של קירשנבאום בעקבות ערעורה על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, ששלח אותה ל-10 שנות מאסר אותם התחילה לרצות בדצמבר 2021. כמו כן, הקנס שהוטל עליה הופחת מ-900 אלף שקלים ל-500 אלף שקלים.
החשדות נגד קירשנבאום נחשפו בשנת 2014 עם התפוצצות פרשת ישראל ביתנו. לפי כתב האישום שהוגש נגדה, בשנים 2006 עד 2014 במסגרת תפקידיה בכנסת ובממשלה היא קיבלה טובות הנאה לעצמה, לבני משפחתה ולמפלגתה. זאת תמורת סיוע לארגונים ואישים שביקשו כספי מדינה - שאותו היא נתנה מהכספים הקואליציוניים שקיבלה ישראל ביתנו. טובות ההנאה כללו בין היתר מימון טיסות ובתי מלון בחו"ל לה ולבני משפחתה.
היא הורשעה בחודש מרץ 2021 בשורה ארוכה של עבירות לקיחת שוחד, וכן בהלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס. היא זוכתה מחלק קטן מאוד מהסעיפים שיוחסו לה.
