נשיא ארה"ב דונלד טראמפ קיווה שהתוכנית הישראלית להצית מרד פנימי נגד משטר האייתוללות באיראן תביא לסיום מהיר של המלחמה – אך עד כה התקווה לא התממשה.
כשארה"ב וישראל התכוננו לצאת למלחמה נגד איראן, ראש המוסד דוד ברנע הגיע לראש הממשלה בנימין נתניהו עם תוכנית: ברנע אמר שתוך ימים ספורים מתחילת המלחמה, המוסד ככל הנראה יצליח לגייס את האופוזיציה האיראנית ויחולל באמצעותה מהומות ומעשי התקוממות, שעשויים להוביל לקריסת המשטר האיראני. לפי גורמי ממשל אמריקנים שדיברו עם ה"ניו יורק טיימס" ברנע הציג את ההצעה גם לגורמים בכירים בממשל טראמפ, כשביקר בוושינגטון באמצע חודש ינואר. נתניהו אימץ את התוכנית.
למרות הספק לגבי ההיתכנות של התוכנית בקרב בכירים אמריקנים, וגורמים בסוכנויות מודיעין ישראליות אחרות, נתניהו וטראמפ אימצו גישה אופטימית. הם האמינו שחיסול המנהיגים האיראנים בתחילת המלחמה, יחד עם סדרת מבצעים מודיעיניים שנועדו לעודד את החלפת המשטר, יובילו למרד המוני – שעשוי להביא לסיום מהיר של המלחמה.
"השתלטו על הממשלה שלכם, קחו אותה לידיכם", אמר טראמפ לאיראנים בפתיחת המלחמה – אחרי שאמר להם שראשית עליהם לתפוס מחסה מההפצצות.
שלושה שבועות מתחילת המלחמה, והמרד האיראני טרם התממש. לפי הערכות עדכניות של המודיעין האמריקני והישראלי, המשטר האיראני מוחלש, אך שלם, ושהפחד הנרחב מכוחות הצבא והמשטרה של איראן הקטין את הסיכויים למרד בתוך המדינה, או לחדירה לשטח איראן של מיליציות אתניות מעבר לגבולותיה לפחות בעתיד הקרוב.
למרות האמונה שישראל וארה"ב יכולות לסייע בהתנעה מחדש של המחאה ואולי אף בתחילתו של מרד של ממש, המציאות התבררה כשונה מאוד.. במקום להתפרק מבפנים, הממשלה האיראנית התבצרה והביאה להסלמה של המלחמה, במסגרתה הותקפו בסיסים צבאיים, ערים, ספינות במפרץ הפרסי ומתקני נפט וגז.
הדיווח של ה"ניו יורק טיימס" מבוסס על ראיונות עם יותר מתריסר גורמים מארה"ב, ישראל ומדינות נוספות – חלקם בעל תפקידים רשמיים כיום. רובם דיברו בעילום שם.
מאז נאומו הראשון של טראמפ גורמים רשמיים בארה"ב זנחו במידה רבה את הדיון הפומבי על הסיכויים של מרד באיראן, אך חלקם עדיין מקווים שהוא יקרה.
למרות שהרטוריקה שלו מתונה יותר, נתניהו עדיין אומר שהמערכה האווירית של ישראל וארה"ב תקבל סיוע מכוחות קרקעיים. "אי אפשר לעשות מהפכות מהאוויר", הוא אמר במסיבת עיתונאים ביום חמישי. "חייב להיות גם מרכיב קרקעי. יש למרכיב הקרקעי הזה אפשרויות רבות, ואני נוטל לעצמי את החופש שלא לשתף אתכם בכל האפשרויות האלה". נתניהו גם הוסיף כי "מוקדם מדי לדעת אם העם האיראני ינצל את התנאים שאנו יוצרים עבורו כדי לצאת לרחובות. אני מקווה שכך יהיה. אנחנו עובדים לקראת המטרה הזו, אך בסופו של דבר זה יהיה תלוי רק בהם".
מאחורי הקלעים, לעומת זאת, נתניהו הביע תסכול מכך שהבטחות המוסד לעורר מרד באיראן לא התממשו. באחת הישיבות הביטחוניות, ימים אחרי שהמלחמה החלה, נתניהו התפרץ ואמר שטראמפ יכול להחליט לסיים את המלחמה בכל יום – ושהמבצעים של המוסד טרם נשאו פרי.
לפי גורמים אמריקנים וישראלים, שחלקם מחזיקים היום בתפקידים רשמיים, בתקופה שקדמה למלחמה נתניהו השתמש בהערכות האופטימיות באשר לסיכוי למרד איראני כדי לסייע לשכנע את טראמפ שהפלת המשטר היא יעד ריאלי. בכירים אמריקנים רבים, ובמקביל אנליסטים מודיעיניים באמ"ן, הטילו ספק בתוכנית של ישראל למרד המוני. מפקדים בצבא ארה"ב אמרו לטראמפ שהאיראנים לא ייצאו להפגין בשעה שארה"ב וישראל מטילות פצצות. גורמים מודיעיניים העריכו שהסבירות למרד המוני שיאיים על המשטר נמוכה, והטילו ספק בכך שהמתקפה של ארה"ב וישראל תצית מלחמת אזרחים כלשהי.
מהבית הלבן לא נמסרה תגובה לכתבה של ניו יורק טיימס, אך בכיר בממשל ציין שבהערותיו הראשונות של טראמפ אחרי שהמלחמה החלה הוא אמר לאיראנים להישאר בבתיהם – וקרא להם לצאת לרחובות רק אחרי שהמערכה האווירית תיגמר. "כשנסיים, השתלטו על הממשלה שלכם", אמר טראמפ בתחילת המלחמה.
נייט סוונסון, גורם לשעבר במחלקת המדינה ובבית הלבן, שהיה עד חודש יולי בצוות המו"מ האמריקני בנושא איראן שהוביל סטיב וויטקוף, אמר שבשנותיו הרבות בממשל הוא מעולם לא ראה "תוכנית רצינית" לקידום מרד באיראן. "הרבה מפגינים לא יוצאים לרחוב בגלל שיירו בהם", אמר סוונסון. "הם ייטבחו. זה דבר אחד. הדבר השני הוא שחלק נכבד מהאנשים פשוט רוצים חיים טובים יותר, וכרגע עומדים בצד. הם לא אוהבים את המשטר – אבל לא רוצים למות בזמן שהם מתנגדים לו. ה-60% האלה יישארו בבית". הוא הוסיף כי "עדיין יש אנשים נלהבים נגד המשטר, אבל הם לא חמושים ולא מביאים את רוב האוכלוסייה לרחובות".
8 צפייה בגלריה
תמונתו של המנהיג העליון החדש של איראן, מוג'תבא חמינאי, בשוק בטהרן
(צילום: Majid Asgaripour/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS)
נראה שטראמפ הגיע לאותה מסקנה, שבועיים אחרי שהמלחמה החלה. ב-12 במרץ הוא ציין שלאיראן יש כוחות ביטחון ברחובות ש"יורים ברובי מקלע באנשים אם הם רוצים למחות". לרדיו פוקס ניוז אמר טראמפ: "אז אני באמת חושב שזה מכשול גדול עבור אנשים שאין להם נשק. אני חושב שזה מכשול גדול מאוד. אז זה יקרה, אבל כנראה אולי לא מיד".
האופציה הכורדית
בשעה שפרטים רבים מהתוכניות של המוסד נותרו סודיים, אחד המרכיבים כלל תמיכה בפלישה של מיליציות כורדיות איראניות שנמצאות בצפון עיראק. למוסד יש קשרים ארוכי שנים עם קבוצות כורדיות, וגורמים אמריקנים אמרו שגם ה-CIA וגם המוסד סיפקו נשק ותמיכה אחרת לכוחות כורדיים בשנים האחרונות. ל-CIA כבר היו את הסמכויות לתמוך בלוחמים כורדים-איראנים, והוא סיפק להם נשק וייעוץ הרבה לפני המלחמה הנוכחית.
בימים הראשונים של המלחמה, מטוסי קרב ומפציצים ישראליים הפגיזו מטרות צבאיות ומשטרתיות איראניות בצפון-מערב איראן, בין השאר כדי לסייע לסלול את הדרך לכוחות הכורדיים. אך גורמים אמריקנים כבר לא נלהבים מהרעיון שהיה להם הרבה לפני המלחמה – להשתמש בכורדים ככוח פרוקסי. השינוי הזה גרם למתח מול העמיתים הישראלים.
ב-7 במרץ, שבוע מתחילת המלחמה, אמר טראמפ שהוא קרא במפורש למנהיגים כורדים שלא לשלוח מיליציות לתוך המדינה. "אני לא רוצה שהכורדים ייכנסו", הוא אמר לכתבים. "אני לא רוצה לראות את הכורדים נפגעים ונהרגים".
זמן קצר אחרי שפורסמו דיווחים שמיליציות כורדיות עשויות להצטרף למערכה אמר לפוקס ניוז באפל טלבאני, נשיא האיחוד הפטריוטי של כורדיסטן (אחת המפלגות הכורדיות-עיראקיות הראשיות), שאין תוכניות כאלה בפועל. התקדמות של הכורדים, הוא הוסיף, עשויה להשיג את האפקט ההפוך. "אפשר לטעון שזה בעצם נזק", הוא אמר, והוסיף שהאיראנים הם לאומנים מאוד. "אני מאמין שאם הם יחששו שכורדים שמגיעים ממקום אחר יגרמו לפיצול או להתפרקות של המדינה שלהם, זה יכול דווקא לאחד את העם נגד התנועה הבדלנית הזאת".
טורקיה הזהירה את ממשל טראמפ שלא לתמוך בשום פעולה כורדית. המסר הועבר על-ידי שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן, בשיחה שנערכה לאחרונה עם מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו. כך לפי דיפלומט טורקי. טורקיה, בעלת ברית של ארה"ב בנאט"ו, מתנגדת זה זמן רב למבצע כלשהו של כורדים חמושים – כיוון שהיא מתמודדת עם בדלנים כורדים בתוך הגבולות שלה.
המרד שטרם הגיע
גורמים אמריקנים שקיבלו תדריכי מודיעין לפני המלחמה אמרו שה-CIA בחן מגוון התפתחויות אפשרויות שיהיו באיראן אחרי שהמלחמה תתחיל. סוכנויות המודיעין ראו בקריסה מלאה של המשטר תוצאה שאינה סבירה יחסית. גורמים אמריקנים אחרים שמכירים את המודיעין אמרו שגם כשהמשטר נמצא תחת לחץ, כפי שהיה בזמן המחאות ההמוניות בינואר, הוא הצליח לדכא התקוממויות במהירות יחסית. הערכות המודיעין האמריקניות הצביעו על כך שגורמים חמושים בממשלת איראן עשויים לפנות זה נגד זה, או לנקוט פעולה שעשויה להצית מלחמת אזרחים. אך הדו"חות הסיקו שהגורמים האלה נוטים יותר לתמוך בקבוצות מתחרות של מנהיגים דתיים, ולא לייצג תנועה דמוקרטית כלשהי. לפי הדו"חות התוצאה הסבירה ביותר הייתה שגורמים קיצוניים בממשל הקיים ישמרו על השליטה במנופי הכוח. ב-CIA, במוסד ובצה"ל סירבו להגיב לשאלות ה"טיימס".
סוכנויות המודיעין של ישראל בחנו זה מכבר את האפשרות המבצעית לנסות ולהביא למרד באיראן כמבצע עצמאי, או זמן קצר אחרי תחילת מערכה צבאית, אך עד לאחרונה פסלו את הרעיון. מתוקף היותו שירות הביון הראשי של ישראל האחראי על מבצעים מחוץ למדינה, המוסד היה אחראי על התכנון. שחר קויפמן, לשעבר ראש דסק איראן בחטיבת המחקר של אגף המודיעין, אמר שישראל בחנה רעיונות שונים כדי לנסות לערער או להפיל את המשטר באיראן, אך לדעתו הם היו נידונים לכישלון מלכתחילה. הוא אמר שאינו מאמין שהפלת המשטר היא יעד בר-השגה במלחמה הנוכחית.
קודמו של ברנע במוסד, יוסי כהן, החליט שהניסיון לעורר מרד באיראן הוא בזבוז זמן – והורה לצמצם למינימום את המשאבים שמוקדשים לנושא. בתקופת כהונתו של כהן, שהסתיימה ב-2021, חישב המוסד כמה מאזרחי המדינה יצטרכו להשתתף במחאות כדי שהן יהוו איום ממשי על המשטר האיראני – תוך השוואת ההערכות לגודל המחאות מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979. במוסד תהו האם פעולות מבצעיות-מודיעיניות תוכלנה לגשר על הפער הזה והגיעו למסקנה שלא. במקום זאת, האסטרטגיה של המוסד באותה תקופה הייתה לנסות להחליש את המשטר עד שהוא ייכנע למעשה לדרישות של ישראל וארה"ב – תוך שימוש בסנקציות שישתקו את הכלכלה ומבצעים לחיסול מדעני גרעין ומנהיגים צבאיים, יחד עם חבלה במתקני הגרעין.
בשנה האחרונה, כשהסיכויים לפעולה צבאית ישראלית נגד איראן הפכו לסבירים יותר, שינה ברנע את גישת המוסד והקדיש משאבים לתוכניות שעשויות להוביל להפלת המשטר בטהרן במקרה של מלחמה. בחודשים האחרונים, לפי הגורמים הרשמיים, ברנע האמין שיש סיכוי כי הארגון שלו יצליח להצית מהומות באיראן אחרי כמה ימים של תקיפות אוויריות אינטנסיביות של ישראל וארה"ב, וחיסול מנהיגים איראנים בכירים. המרד המיוחל לא הגיע לאחר התקיפות והחיסולים בימים הראשונים של המלחמה – אך גורמים ישראלים אומרים שהם עדיין לא איבדו תקווה.
"אני חושב שצריך boots on the ground, אבל של איראנים", אמר ביום ראשון בריאיון ל-CNN יחיאל לייטר, שגריר ישראל בארה"ב, כשנשאל כיצד תסתיים המלחמה. "אני חושב שזה בדרך".
