במהלך עצרת זיכרון לזכרו של בנימין לב ז"ל, חייל חרדי בודד מצרפת שנפל בקרבות בקיבוץ כפר עזה, נחשף סיפור דרמטי ומצמרר מאותה שבת ארורה - כזה שעלול היה להסתיים בחטיפה של שני חיילים נוספים.
עדות מצמררת: כך נמנעה חטיפה ב-7 באוקטובר
לוחם שהיה לצד לב בעת נפילתו סיפר על גבורתו, ועל איך גופתו כמעט נפלה בשבי חמאס יחד עם חייל נוסף: "במהלך הקרבות שני חיילים נפצעו וצעקנו לחובש. הוא היה זקוק למכת אש כדי לצאת מהמקום שהוא נמצא בו ולעזור לפצועים. בנימין, בלי לחשוב פעמיים, יצא מהבטונדה ורץ לתת מכת אש כדי לאפשר לחובש לצאת. תוך כדי ריצה הוא חטף כדור".
הלוחם סיפר כי למרות הכדור שספג, לב הגיב באיפוק: "הוא היה כל כך רגוע ואמר לחובש - 'קיבלתי כדור, אני לא יודע איפה'. החובש עשה כל מה שאפשר כדי להציל אותו".
הדרמה רק הלכה והתעצמה בשלב הפינוי, שנעשה בכלי רכב אזרחיים. "הגיע אלינו רכב, הנהג הוציא את הראש מהחלון, סימן שנעלה ועשה צורה של לב בידיים, בלי להגיד שום דבר", סיפר הלוחם. "העלינו את בנימין עם החובש גבריאל, והמטרה הייתה להגיע כמה שיותר מהר למרכז רפואי. בדרך, בנימין כבר נפטר, הוא לא הספיק להגיע לבית החולים".
תוך כדי שהרכב דוהר בכביש, ולמרבה הצער כשגבריאל חוזה במותו של בנימין, הגיע רגע הגילוי המצמרר. "הנהג היה מחבל", סיפר הלוחם, "הוא רצה לחזור לעזה עם כוחות של צה"ל וידע שכדי לעבור את כל המחסומים הוא צריך חיילים ברכב. כשהוא יצא מהש"ג של כפר עזה, המחבל כמעט עשה תאונה עם רכב צבאי. החיילים שהיו ברכב הצבאי התכוונו לירות עליו. גבריאל ניסה להסביר להם שזה אדם מהיישוב, אילם, ושהוא בא לעזור להם. אבל הם לא נתנו לו לצאת משם, הם עיכבו אותו ולקחו אותו לחקירות. מסתבר שהמחבל הזה בא מעזה, ופשוט רצה לחזור הביתה עם בנימין וגבריאל. ברוך השם שעצרו אותו. הסיפור הזה היה יכול להיגמר אחרת לגמרי".
אביו של בנימין, הרב נתנאל לייב, נדהם מהתגלית. "לא ידעתי על הסיפור הזה בכלל", הגיב, "התרגשתי מאוד לשמוע גם על מסירות הנפש של בני וגם על ההצלה הזו. מסתבר שגם בתוך החושך הגדול, רואים את נקודת האור".
בנימין היה בן 23 בנופלו. הוא נולד בצרפת ובגיל 5 משפחתו עלתה לישראל והשתכנה באלעד. לאחר שסיים את הלימודים בתלמוד תורה חב"ד בעיר, עבר ללמוד בישיבת חב"ד בבני ברק, ממנה עבר למוסדות "חינוך לנער" בצפת והתגייס לצנחנים. אביו, הרב נתנאל לייב, מחשובי רבני חב"ד בצרפת, סיפר: "מגיל 14 כמעט לא ראינו אותו כי חזרנו לצרפת והוא למד בארץ. הוא היה אדם שקט שעזר לאחרים והעניק להם ביטחון".
