סגן תומס אדז'גאוסקס, קצין במילואים בן 28 מאשדוד, שם קץ לחייו בשבוע שעבר והובא למנוחות ביום חמישי בבית העלמין בעיר. הוא שוחרר מהצבא, ולפי שעה לא מוכר בתור חלל צה"ל. הוא השאיר מכתב קשה לפני שלקח את חייו, שבו הוא שיתף שהיה נתון במצוקה נפשית קשה וחווה קושי מוסרי עם הדברים שעשה לאחר 7 באוקטובר, לדבריו - "התאריך שהרס לי את החיים". תוכן המכתב קשה לקריאה.
הדברים שכתב פורסמו בחשבון הפייסבוק שלו: "7/10 הרס לי את כל מי שהייתי. אני לא מסוגל יותר, אני הרס וחורבן. תומס נהרג כבר מזמן, אני לא מכיר את עצמי ואני לא מסוגל ככה לחיות".
עוד כתב המנוח למשפחתו: "אמא, אל תכעסי עליי. מרטין אחי היקר, תשמור על אמא. בבקשה אל תתגייס, שלא תחווה את הדברים שאני חוויתי. יש בי שד שרודף אותי מהשביעי. תזכרו את תומס שהיה קצין ומפקד צלפים. התומס ההוא נהרג ב-7 באוקטובר. בבקשה לא לבכות בהלוויה שלי, תשרפו ותזרקו אותי לים".
בזק"א דיווחו כי מצאו את תומס ללא רוח חיים בפרדס סמוך לפארק עד הלום באשדוד. אחותו הגדולה קרולינה אמרה ל-ynet כי "תומס הוא ילד עם לב זהב, אח טוב, בן טוב ודוד טוב. הוא תמיד היה הראשון לעזור. הוא היה קצין בקבע, מפקד צלפים בגבעתי, וב-7/10 הוא הוקפץ לעזה". לדבריה, "הוא אמר לי: 'אחותי, תדמייני שזה משחק מחשב - את הולכת, יש יריות וגופות, יריות וגופות. זה משהו שלא נורמלי לראות'. זה מאוד הכביד לו על הנפש והיו לו סיוטים".
"הוא חי את זה מחדש וחיפש תמיד להתעסק במשהו ולברוח מזה", סיפרה האחות. "זה מצב שאף משפחה לא מוכנה אליו. לא ידענו איך להתמודד עם זה ולא היו לנו את הכלים. יש עוד המון משפחות שנמצאות באותו מצב. הוא פנה לצבא בשלב כלשהו כי הוא כבר לא היה מסוגל ולא היה לא יציב. הוא פנה לגורמים צבאיים רפואיים והם כן הכירו בו בתור פוסט-טראומתי - אבל הם לא עשו כלום. הוא לא קיבל טיפול רפואי מהם. הוא השתחרר וניסה לפנות לפסיכולוגים באופן פרטי, אבל זה לא צלח".
קרולינה הוסיפה כי "לא חשבתי שזה יסתיים ככה, אמא לא האמינה שהוא יעשה משהו לעצמו. הוא היה תומס אחר מאז שהוא יצא מהצבא - בדיוק כמו שהוא כתב במכתב שהוא השאיר. מצאנו את המכתב הזה בטלפון שלו. חייבים להבין שיש עוד המון משפחות וחיילים, ומה שהכי כואב לנו שהצבא לא מכיר בו כחלל צה"ל. אנחנו ניאבק כדי שיכירו בו ושידעו שהוא היה גיבור. הוא ביקש שנזכור אותו כזה. אני מאוד רוצה שהמדינה שלנו לא תנוח, שינסו ויעשו הכל כדי לעזור לחיילים ושלא יעזבו אותם. תזכרו שאח שלי היה גיבור גדול. הוא היה איש עם לב זהב".
"הזנחה הורגת"
בת זוגו של תומס, יסניה, שיתפה כי "הוא היה אדם טוב, בחור טוב, עם הקסם המיוחד שלו - הקסם שהתאהבתי בו. היו לו גם קשיים, ולפעמים היינו נלחמים בזה, נלחמים זה בזה - ומי שהיה קרוב באמת יודע כמה נלחמנו כדי להישאר יחד. הוא תמיד אמר שאנחנו מאוד דומים בנפש, ובמובנים מסוימים הוא צדק - היינו דומים גם במקומות העמוקים וגם באופי".
היא הוסיפה לתאר את תומס ואמרה כי "היו לו יציאות מצחיקות במיוחד, כאלה שתמיד אמרתי שאני אוהבת בו. היו לנו רגעים קטנים ומצחיקים, רגעים של אור, של חיוך, והם היו אמיתיים.
"השבוע שלנו היה אמור להיות לגמרי אחר, וכואב לי שזה ככה, כואב לי שככה זה הסתיים", אמרה. "אבל יש גם דבר חשוב שאני חייבת לומר - המדינה חייבת להביא את הטיפול הדרוש לחיילים ולא רק לדבר על זה. צריך להתקשר אליהם, לבדוק מה שלומם באמת, ולתת להם טיפול ולא להשאיר אותם מאחור. הזנחה הורגת. היא לקחה בן אדם צעיר, שכל החיים היו לפניו - חכם, מוכשר, אחד שתמיד רצה להתקדם".
לדבריה, "הוא ניסה, הוא שינה, הוא עבד על עצמו כל הזמן. אבל הוא היה צריך עזרה - והיא לא הגיעה בזמן. אני מבקשת מכולנו: אל תזניחו חיילים. במיוחד לא את אלה שנתנו את עצמם למדינה ושמרו על כולנו. תנו להם את כל התמיכה, הכלים והכתף שהם צריכים כדי להתמודד עם מה שראו, חוו וסחבו איתם. אסור שהם יישארו בלב".
אל תישארו לבד
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בקו החם 1201 או בוואטסאפ 052-8451201, באתר האינטרנט של סה"ר או https://headspace.org.il
