הודעת משרד ההגנה האמריקני הלילה (בין שישי לשבת) על הוצאת 5,000 חיילים שמוצבים על אדמת גרמניה לא הפתיעה רבים באירופה. כבר חודשים ארוכים שביבשת מצפים להודעה מהסוג הזה בצל המתקפות הבלתי פוסקות מצד הנשיא דונלד טראמפ, שמותח כבר שנים ארוכות ביקורת על נאט"ו בטענה שארצות אירופה מסתמכות יותר מדי על ההגנה האמריקנית ולא עושות די כדי להגן על עצמן – עוד לפני שזעם על סירובן להתגייס לעזרתו במלחמה מול איראן. אבל העובדה הזו לא מפחיתה מהחשש ביבשת מהשלכותיו של הצעד, חלקי ככל שיהיה, בפרט כשברקע האפשרות שמדובר רק בתחילתו של תהליך נרחב יותר. הנשיא הרי כבר הצהיר כי הוא שוקל פרישה מלאה מהברית הצפון-אטלנטית, מהלך שיטלטל דרמטית את המערך הביטחוני של אירופה, החוששת מאפשרות של תוקפנות רוסית עתידית.
6 צפייה בגלריה
טראמפ, הקנצלר מרץ וברקע טנק לאופרד גרמני בתרגיל של נאט"ו
(צילום: Sean Gallup/Getty Images, AP/Carlos Osorio, רויטרס, shutterstock)
ההודעה הלילה הגיעה על רקע הזעם של טראמפ על דבריו של קנצלר גרמניה פרידריך מרץ ביום שני האחרון, שבהם טען כי איראן "משפילה" את ארה"ב במשא ומתן מולה, וכי לנשיא האמריקני אין שום אסטרטגיה בניהול המלחמה. מרץ הוא איש ימין שעלה לשלטון אשתקד ומאז הקפיד לשמור על קשרים הדוקים מול טראמפ, גם אל מול שלל מתקפותיו על אירופה ועל נאט"ו, ולפיכך מדובר בביקורת חריגה למדי. טראמפ טען בתגובה שהקנצלר "לא מבין על מה הוא מדבר", וכבר ביום רביעי הודיע כי יבחן הוצאה של כוחות אמריקניים מגרמניה. יום לאחר מכן צייץ: "הקנצלר של גרמניה צריך להשקיע יותר זמן בסיום המלחמה עם רוסיה/אוקראינה (שם הוא היה לחלוטין לא אפקטיבי!), ולתקן את המדינה השבורה שלו, בפרט מול הגירה ואנרגיה, ולהשקיע פחות זמן בהתערבות בענייניהם של אלו שפועלים להיפטר מאיום הגרעין של איראן, ובכך להפוך את העולם, כולל את גרמניה, למקום בטוח יותר!".
הלילה כאמור הגיעה ה"נקמה" של הנשיא, וגורמי ממשל אמרו ל"ניו יורק טיימס" כי הוצאת החיילים החלקית מגרמניה נועדה בצורה מפורשת להיראות כעונש על דברי הקנצלר ועל סירובה של גרמניה להתגייס לעזרת ארה"ב במלחמה (אם כי בניגוד למדינות אירופיות אחרות, כמו בריטניה או ספרד, היא לא הגבילה את השימוש של צבא ארה"ב בבסיסים בשטחה לצורך התקיפות באיראן). על פי הודעת הפנטגון, בתהליך שיימשך בין חצי שנה לשנה שלמה יוצאו מגרמניה 5,000 חיילים – מדובר רק ב-14% מ-36,000 החיילים שהוצבו שם נכון לסוף 2025 – ובנוסף ארה"ב תבטל תוכנית להציב בשטח גרמניה יחידה חדשה לשיגור רקטות ארוכות-טווח, יחידה שהצבתה נתפסה כמרכיב קריטי במאמצים לחזק את ההרתעה מפני תוקפנות רוסית עתידית כלפי חברות נאט"ו.
6 צפייה בגלריה
מטוס תובלה אמריקני ממריא מבסיס רמשטיין בגרמניה ב-2 באפריל - בעיצומה של המלחמה מול איראן. ברלין לא מנעה שימוש בבסיסיה לצורך התקיפות שם
(צילום: Thomas Lohnes/Getty Images)
הנסיגה החלקית, כך הסבירו בפנטגון, תחזיר את מספר החיילים המוצבים בגרמניה לזו שהייתה שם לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022. אבל גם אם הוצאת 5,000 החיילים – בפנטגון לא הבהירו אם הם יחזרו לארה"ב או יועברו לבסיסים אחרים באירופה – תמומש במלואה, בגרמניה עדיין תהיה נוכחות צבאית אמריקנית אדירה, שנייה בהיקפה מחוץ לארה"ב רק ליפן, שם מוצבים כיום כ-53,000 חיילים אמריקנים. באירופה כולה מוצבים בדרך כלל בין 80 ל-100 אלף חיילים, ואחרי גרמניה ברשימה ניצבות איטליה עם כ-12,600 חיילים, בריטניה ופולין עם כ-10,000 כל אחת וספרד עם 3,800.
בגרמניה מוצבים החיילים האמריקנים בכ-40 מתקנים שונים, בהם בסיס חיל האוויר רמשטיין שעם כ-8,500 איש הוא הבסיס האמריקני הגדול באירופה, ובשטוטגרט שוכנת גם מפקדת הפיקוד על אירופה ואפריקה, שמתאמת את פעילות צבא ארה"ב בשתי היבשות. בגרמניה גם מוצבים חלק מכלי הנשק הגרעיניים של ארה"ב.
זו עסקה הדדית
הנוכחות הצבאית האמריקנית על אדמת גרמניה החלה במלחמת העולם השנייה, ולאחר כניעתו של המשטר הנאצי ב-1945 היו בגרמניה כ-1.6 מיליון חיילים אמריקנים. בתוך שנה ירד מספרם ל-300 אלף חיילים, והם הפכו במהרה למשקל נגד להשפעתה של ברית המועצות ברחבי אירופה. עם הקמת הברית הצבאית המערבית נאט"ו ב-1949 הפכו הבסיסים הצבאיים של ארה"ב בגרמניה לבסיסי קבע. מספר החיילים ירד בהתמדה אחרי נפילת חומת ברלין ב-1989 והתפרקות ברית המועצות שנתיים לאחר מכן.
6 צפייה בגלריה
טראמפ עם חיילים אמריקנים בבסיס רמשטיין, במהלך כהונתו הראשונה. הוא איים להוציא כוחות מגרמניה כבר אז
(צילום: AFP)
אבל גם לאחר מכן נותרה לנוכחות האמריקנית באירופה, ובגרמניה בפרט, חשיבות גדולה – לא רק בהרתעה מפני תוקפנות רוסית אפשרית, אלא גם כאתרים לוגיסטיים מרכזיים עבור פעילות הצבא האמריקני במזרח התיכון: חיילים אמריקנים שנפצעו במלחמות בעיראק, באפגניסטן וגם ממש לאחרונה מול איראן פונו לטיפול רפואי בגרמניה. לגרמניה גם הועברו כוחות אמריקניים נוספים, כחלק מפינוי בסיסים במזרח התיכון שהותקפו על ידי איראן.
האיומים של טראמפ לצמצם את מספר הכוחות האמריקניים ברחבי אירופה נשמעו גם בעבר. במהלך הקדנציה הראשונה שלו בבית הלבן, בשנת 2020, הוא טען שגרמניה מוציאה מעט מדי על ביטחונה והאשים שמדובר ב"עבריינות". טראמפ הודיע אז שיקצץ בשליש את מספרם של הכוחות האמריקניים בגרמניה וכפי הנראה התכוון לפרוס אותן במדינות אחרות, בהן איטליה ופולין. בנאט"ו וגם בפנטגון טענו אז שלא עודכנו בפרטי התוכנית, שבוטלה לבסוף עם כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן.
האנליסט האמריקני ג'ף רטקה אמר ל"גרדיאן" הבריטי שהניסיון של טראמפ להציג את הנוכחות הצבאית האמריקנית באירופה כ"מעשה צדקה לממשלות מערביות כפויות טובה", הוא הטעיה. "כוחות אמריקניים באירופה הם כלי להישג ידה הצבאי של אמריקה. בקצרה, העסקה היא – ארה"ב מסייעת להגן על אירופה ואירופה מספקת את התשתית לפעולות הצבאיות העולמיות של אמריקה", הוא אמר.
6 צפייה בגלריה
חיילים גרמנים שהוצבו בליטא, כחלק מהניסיון להרתיע תוקפנות רוסית עתידית נגד חברות נאט"ו
(צילום: Paulius Peleckis/Getty Images)
שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס אמר בצהריים כי לא הופתע מההודעה האמריקנית, ולדבריו מדובר היה בצעד "צפוי". הוא הדגיש כי לנוכחותם חשיבות לא רק עבור גרמניה אלא גם עבור ארה"ב עצמה, אך הוסיף: "אנחנו האירופים חייבים לקחת יותר אחריות על ביטחוננו". פיסטוריוס הזכיר את הצעדים האחרונים של גרמניה להגדיל משמעותית את צבאה – מכ-185,000 חיילים כיום לכ-260,000 – ולצייד ולחמש אותו כהכנה לאפשרות של מלחמה ישירה מול רוסיה. "גרמניה נמצאת בכיוון הנכון", הוא הבטיח.
בכיר גרמני לטראמפ: "לא צריך עצות ממך"
בכירים אחרים בגרמניה ניפקו הצהרות ביקורתיות יותר, ובכיר במפלגת השלטון הנוצרית-דמוקרטית של הקנצלר מרץ אמר לרויטרס כי את הצעדים האחרונים של טראמפ, בכלל זאת גם החלטתו השבוע להגדיל ב-25% את המכסים על רכבים מהאיחוד האירופי (צעד שיפגע במיוחד בכלכלה הגרמנית), יש לראות על רקע הלחץ שטראמפ מתמודד עמו מבית ומחוץ: בעקבות השפל בפופולריות שלו בסקרים בארה"ב ובצל הקושי לפתור את המשברים באיראן ובאוקראינה. "על הרקע הזה, גם הוצאת הכוחות וגם מדיניות הסחר נראות פחות כביטוי של מדיניות קוהרנטית ויותר כמו רפלקס פוליטי ותגובה שנובעת מתסכול", אמר המחוקק הגרמני פיטר באייר.
אף שהצעד האמריקני לא מגיע בהפתעה, ייתכן מאוד שדווקא את ההנהגה הגרמנית הוא כן הפתיע במידה מסוימת. הקנצלר מרץ אמנם נמנע מלהתנצל על דבריו מיום שני – אבל רק שלשום טען כי היחסים עם ארה"ב עדיין הדוקים ואיתנים. שעות לפני ההכרזה של הפנטגון, סגן הקנצלר לארס קלינגבייל, שעומד בראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שחברה בקואליציה, השמיע גם הוא ביקורת על ארה"ב. "אנחנו ממש לא צריכים כרגע עצות מדונלד טראמפ", הוא אמר בעקבות המתקפות של טראמפ על מרץ. "הוא צריך לראות את הבלאגן שהוא יצר".
ולמרות מה שנראה כניסיון גרמני להמעיט מחשיבות המהלך, באירופה מודאגים מתהליך ממושך ונרחב יותר של התרחקות אמריקנית שתביא להיחלשות הברית הצפון-אטלנטית – וכך גם להגדלת תאבונו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שבשנים האחרונות כבר אתגר לא אחת את נאט"ו עם מה שבאירופה מכנים "מלחמה היברידית", הכוללת שלל פעולות חבלה וחדירות אוויריות של מטוסי קרב וכטב"מים. מי שחוששות במיוחד שהן עלולות להיות על הכוונת של פוטין הן המדינות בחזית המזרחית של נאט"ו, וראש ממשלת פולין דונלד טוסק הביע היום דאגה מההודעה האמריקנית. "האיום הגדול ביותר לקהילה הטרנס-אטלנטית לא מגיע מאיובים חיצוניים, אלא מהמשך ההתפוררות של הברית שלנו. כולנו חייבים לעשות את מה שנדרש כדי לשנות את המגמה ההרסנית הזו".
6 צפייה בגלריה
טראמפ לצד הקנצלר מרץ ונשיא צרפת מקרון, בפסגת נאט"ו אשתקד. כינה את הברית "נמר של נייר" והודיע: שוקל לפרוש
(צילום: רויטרס/REUTERS/Christian Hartmann/Pool)
בחשבון הרשמי של נאט"ו ברשת X נכתב היום: "אנו עובדים עם ארה"ב כדי להבין את פרטי החלטתה. הדבר (ההחלטה האמריקנית) מדגיש את הצורך של אירופה להמשיך ולהשקיע יותר בהגנתה. אנו נותרים בטוחים ביכולת שלנו לספק את ההרתעה הנדרשת". נסיגות אמריקניות, נוספות, יש לציין, עשויות לעורר עימות בין ממשל טראמפ לקונגרס, שבשנה שעברה קבע כי אסור שהנוכחות הצבאית של ארה"ב באירופה תרד אל מתחת ל-76,000 חיילים. ההחלטה הזו אושרה במסגרת שילוב פעולה נדיר בין הרפובליקנים והדמוקרטים, אחרי דאגה שעוררה החלטה קודמת של הנשיא בשנה שעברה להוציא גדוד אמריקני אחד מרומניה.
דאגה נוספת של ארצות אירופה, שלפי הדיווחים גדולה אף יותר מההשלכות של הנסיגה האמריקנית החלקית, היא מעיכובים בעסקאות הנשק עם ארה"ב – בפרט על רקע המלחמה עם איראן שהביאה להתרוקנות מאגרי התחמושת האמריקניים. רק אתמול דווח ב"פייננשל טיימס" הבריטי כי ממשל טראמפ הזהיר בעלות ברית כמו בריטניה, ליטא ואסטוניה שעליהן לצפות לעיכובים ממושכים בהגעתם של כלי נשק אמריקניים, בשל העדיפות שמעניק הפנטגון למילוי מחדש של מאגריו. ולצד זאת, אתמול גם הכריזה ארה"ב על עסקאות נשק גדולות עם בעלות הברית של ארה"ב במזרח התיכון – ישראל, קטאר, כוויית ואיחוד האמירויות – החלטה שמעידה אולי גם היא על התרחקות אמריקנית הדרגתית מאירופה.
