במדינות במזרח אסיה נמשכת היום (ד') המחאה על החלטתה של יפן להתחיל מחר לשחרר אל האוקיינוס השקט כמיליון טונות של מים רדיואקטיביים מהמתקן הגרעיני בפוקושימה, שנפגע ברעידת האדמה והצונאמי של שנת 2011, אירוע שנחשב לאסון הגרעיני הגדול ביותר שידעה האנושות מאז אסון צ'רנוביל ב-1986. התוכנית להזרמת המים אושרה כבר לפני שנתיים, אבל התעכבה בצל מחאות של דייגים ושל מדינות שכנות, ואתמול הודיע ראש הממשלה פומיו קישידה כי היא אמורה לצאת לדרך ביום חמישי, בהנחה שתנאי מזג האוויר יאפשרו זאת.
12 צפייה בגלריה
מפגינים בדרום קוריאה נגד התוכנית היפנית. "הממשלה שלנו תישא באחריות"
(צילום: ANTHONY WALLACE, AFP)
את המים הרדיואקטיביים מתכוונת יפן להזרים אל האוקיינוס לאט ובחלוקה לכמויות קטנות, וההזרמה צפויה להתחיל מחר ב-7:00 בבוקר (שעון ישראל) ולהימשך כ-40 שנה. במסגרת התוכנית היא אמורה להעביר תחילה את המים דרך צינור למתקן על שפת האוקיינוס שבו הם ידוללו באמצעות מי ים, ואז יילקחו מהם דגימות סופיות. אחר כך אמורים המים להיות מוזרמים דרך מנהרה תת-קרקעית אל נקודה בעומק האוקיינוס, הנמצאת כקילומטר מהחוף.
האסון הגרעיני בפוקושימה, נזכיר, אירע ב-11 במרץ 2011, כשרעידת אדמה אדירה, בעוצמה 9 דרגות, פקדה את האזור. הרעש והצונאמי האדיר שבא אחריו הרגו קרוב ל-20 אלף איש, ובמקביל פגעו במערכות חשמל וקירור בתחנת הכוח הגרעינית פוקושימה דאיצ'י, כך ששלושה מששת הכורים שלה הותכו. יותר מ-160 אלף בני אדם שגרו ברדיוס של 20 קילומטרים מהמתקן נאלצו בהוראת הממשלה להתפנות מבתיהם בגלל סכנת הקרינה, והחלו לשוב רק שנים אחר כך.
המים שאמורים להיות משוחררים כעת לאוקיינוס הם מים ששימשו לקירור מוטות הדלק של המתקן לפני האסון. מדובר בכמיליון טונות של מים, כמות המספיקה למילוי 500 בריכות שחייה אולימפיות. בדו"ח שפרסמה על התוכנית בחודש שעבר קבעה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) כי אף שהמים המדוללים עדיין יכללו כמות מסוימת של חומר רדיואקטיבי, הם יעמדו בתקנות הבטיחות הבינלאומיות ואף למעלה מכך. לפי חוות דעתה, ההשפעה הסביבתית והבריאותית שלהם תהיה זניחה, ולפיכך היא נתנה את אישורה למהלך. מדענים תומכים באופן כללי בעמדת סבא"א, אבל יש ביניהם מי שמדגישים כי חשוב לעקוב אחרי ההשפעה ארוכת הטווח של מעט החומר הרדיואקטיבי שייוותר במים.
56% מהיפנים תומכים, השכנות מאיימות על הסחורות
כך או כך, רבים ביפן ומחוצה לה אינם משתכנעים מההסכמה העקרונית השוררת בקהילה המדעית סביב הצעד, ובחודשים האחרונים הוא לווה במחאות הולכות וגוברות. ראשי המוחים ביפן היו איגודי דייגים באזור שבו אמורים המים להיות משוחררים, החוששים לא רק מההשלכות הבריאותיות של הצעד, אלא גם מהאפשרות שהמוניטין שלהם ושל הסחורות שלהם ייפגע, אפילו אם הדגים ושאר היצורים הימיים שבהם סוחרים שם לא יהיו נגועים בזיהום רדיואקטיבי.
12 צפייה בגלריה
הפגנה נגד יפן בסיאול. על השלט נכתב: "אמא, אבא, אני לא רוצה לשתות את זה! מים יפניים עם זיהום רדיואקטיבי"
(צילום: ANTHONY WALLACE / AFP)
הודעתו של קישידה אתמול על תחילת הזרמתם של המים נמסרה אחרי שממשלתו טענה כי הגיעה ל"הבנות מסוימות" עם ראשי ענף הדיג, אף שאלה ממשיכים להביע דאגה. לפי דיווחים הממשלה הציעה בין השאר לדייגים מימון של 80 מיליארד ין (כ-550 מיליון דולר) לקידום מכירות וצעדים אחרים שיסייעו להם. על פי סקר שפורסם במדינה בסוף השבוע, כ-56% מהיפנים תומכים כעת בהזרמת המים הרדיואקטיביים לים, ו-37% מתנגדים.
הצעד היפני גורר כאמור ביקורת גם בחוגים בינלאומיים, בעיקר מצד השכנות. המבקרת החריפה ביותר היא סין שכבר רמזה כי היא עשויה להטיל הגבלות חריפות על ייבוא סחורות ימיות מיפן וכך לפגוע משמעותית בכלכלתה של טוקיו. בחודש שעבר האשימה בייג'ינג את יפן כי היא מתייחסת אל האוקיינוס השקט כאל ביוב, ואחרי הודעתו של קישידה אתמול כינה דובר משרד החוץ הסיני את הצעד היפני "אנוכי באופן קיצוני". הדובר וונג וונבין אמר שסין מודאגת עמוקות מההחלטה להתחיל בהזרמת המים, וזימנה את שגריר יפן בבייג'ינג כדי להגיש לו תלונה רשמית בעניין.
12 צפייה בגלריה
הונג קונג ומקאו מכניסות לתוקף תקנות פיקוח. בהפגנה נגד טוקיו בסיאול
(צילום: Jung Yeon-je ,AFP)
12 צפייה בגלריה
תמונתו של ראש ממשלת יפן בפח האשפה. דייגים מפגינים מול הקונסוליה היפנית בהונג קונג
(צילום: Peter PARKS ,AFP)
גם הונג קונג ומקאו, שתי טריטוריות השייכות לסין ולמעשה נשלטות על-ידי המשטר המרכזי בבייג'ינג, תקפו בחריפות את הצעד. מנהיג הונג קונג, ג'ון לי, אמר שמדובר ב"מהלך בלתי-אחראי" והצהיר כי עירו "תכניס לתוקף באופן מיידי" צעדי בקרה על פירות ים המיובאים לשטחה מאזורים שונים ביפן, בהם טוקיו ופוקישימה. הגבלות דומות יוטלו במקאו.
באיים זוכרים את הניסויים הגרעיניים
דרום קוריאה, שגם בה רבים הביעו בחודשים האחרונים דאגה מהצעד, נתנה למעשה "הכשר מוסרי" ליפן להתחיל בהזרמת המים: בהודעה רשמית שפרסמה אתמול סיאול היא מסרה כי היא אינה רואה בעיה בתוכנית מבחינה מדעית וטכנית, אבל אינה בהכרח מסכימה עם הצעד או תומכת בו. הניסוח הזהיר משקף את ניסיונו של נשיא דרום קוריאה, יון סוק יאול, לשמור על איזון בין הרצון שלו לשפר את היחסים עם יפן לבין רצונו שלא לעורר את זעם הצרכנים בארצו.
מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר בדרום קוריאה וארגונים אזרחיים שם אינם תומכים במדיניותו של הנשיא, והיום הם הגבירו את פעולות המחאה שלהם נגד התוכנית היפנית. "נדרוש מממשלתו של יון לשאת באחריות לכך שלא מילאה את חובותיה", אמר מנהיג המפלגה הדמוקרטית שבאופוזיציה לי ג'אה-מיונג בישיבת המפלגה, וכינה את תוכנית הזרמת המים של יפן "מעשה טרור".
בסקר שנערך בדרום קוריאה בחודש שעבר אמרו 62% מהנשאלים כי בכוונתם לצמצם את הצריכה של מזונות מהים או לחדול ממנה כליל אם התוכנית תצא לפועל. באזורים בדרומה של דרום קוריאה הקרובים במיוחד ליפן נערכו היום הפגנות, ובסיאול מתכוונת המפלגה הדמוקרטית לקיים הערב צעדת נרות אל לשכת ראש הממשלה. בשבת תערוך הפגנה גדולה.
ביקורת נשמעת גם מצד מדינות איים באוקיינוס השקט, אך עמדתן בנושא אינה אחידה. ראש ממשלת איי קוק, מארק בראון, העומד בראש הפורום של איי האוקיינוס השקט, אמר כי הוא עצמו סבור שהתוכנית היפנית עומדת בתקני הבטיחות הבינלאומיים, אך הודה שחלק משכנותיה של ארצו אינן שותפות לעמדה הזו. הוא הודה כי מדובר ב"סוגיה סבוכה", בהתחשב בכך שהאזור ספג בעבר השלכות של ניסויי נשק גרעיני שערכו בו המעצמות. ארה"ב ביצעה שם ניסויים בשנות ה-40 וה-50, וצרפת עשתה זאת בין 1966 ל-1996.
