בחודש שעבר הצליח נשיא ארה"ב שוב לבלבל את הקהילה הבינלאומית. בישיבת הקבינט שכינס בבית הלבן, ועסקה באריכות באפשרות שייחתם הסכם עם האיראנים, הצהיר על המשבר במצר הורמוז: "אלה מים בינלאומיים, אף אחד לא ישלוט בהם, אנחנו נפקח על זה. עומאן תתנהל כמו כולם - ואם היא לא תתנהג יפה נצטרך להפציץ אותה". תחילה כולם היו בטוחים שמדובר בטעות.
באותה ישיבת קבינט, התבלבל הנשיא האמריקני גם בין איראן לוונצואלה, כשאמר ש"אין לה חיל ים, חיל אוויר או אנשים שהובילו אותה למקומות רעים", מה שהעמיק עוד יותר את הבלבול. אך בעוד המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן הציתה את האזור, סולטנות עומאן השקטה מצאה את עצמה על הכוונת של ממשל טראמפ ובמחלוקת עם שכנותיה הערביות במפרץ, כשאלו תפסו אותה כאוהדת מדי את איראן.
עומאן, היא השכנה המשגשגת של תימן שנמצאת מדרום להורמוז ואחת המתווכות החשובות באזור, שפועלת מתחת לרדאר. היא תיווכה בין איראן לארה"ב ובין איראן לסעודיה ולפני המלחמה כמעט הגיעה להסדר בין השתיים האחרונות, שנלחמות זו בזו על אדמות תימן. היא תמיד נתפסת כך בישראל, אך התיווך שלה נעשה מאחורי הקלעים ומתמקד יותר במפרץ ובמזרח התיכון.
"לפעמים לא קל לעמוד באמצע", הסביר עבדאללה באבוד, אקדמאי עומאני, בשיחה עם ה"ניו יורק טיימס". "מבחינת וושינגטון, זה מצב שבו אתה או איתנו או נגדנו - ועומאן לא רוצה לפעול כך".
עומאן, כאמור, סייעה במשך שנים לשיחות בין ארה"ב לאיראן, והיא ממשיכה לטעון שהיא ממלאת את תפקידה המסורתי כמתווכת ניטרלית, הפועלת למען יציבות אזורית. ואז, בחודש שעבר, התברר שעומאן דנה באפשרות לשתף פעולה עם איראן בגביית עמלות מספינות שיעברו במצר הורמוז. המהלך של עומאן הגיע למרות האיומים של ממשל טראמפ שלא לשתף פעולה עם הדרישה של טהרן לשלם לה עבור מעבר דרך נתיב המים - שחסום למעשה מתחילת התקיפות האמריקניות והישראליות על איראן.
הנשיא התפרץ בזעם. "עומאן תתנהל כמו כולם - ואם היא לא תתנהג יפה נצטרך להפציץ אותה", אמר טראמפ מסיבת עיתונאים בקבינט. "הם מבינים את זה. יהיה בסדר". האיום כאמור גרם לבלבול באזור, אך רבים חשבו שמדובר בטעות - והתגובה של עומאן הייתה שתיקה מוחלטת.
מארק סיברס, לשעבר שגריר ארה"ב בעומאן, סיפר ל"ניו יורק טיימס": הם (העומאנים) נהגו לומר לי: 'אנחנו החלון של מדינות המפרץ לאיראן, וזה תפקיד שצריך לכבד'. ולדעתי, במידה מסוימת, כך זה היה". אבל המלחמה האחרונה יצרה מרחק גדול עוד יותר בין עומאן לבין שכנותיה, שלהן יחסים עוינים יותר עם איראן.
כך למשל, בחודש מרץ, בזמן שמדינות מפרץ אחרות המארחות בסיסים צבאיים אמריקניים ספגו מתקפות טילים וכטב"מים מאיראן, שלח שליט עומאן, הסולטן היית'ם בן טארק אל סעיד, ברכה למנהיג העליון החדש של איראן, מוג'תבא חמינאי.
"החמימות הזאת עוררה תסכול בקרב גורמים מסוימים במדינות מפרץ אחרות", אמר בדר א-סייף, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת כווית. "יש מי ששואלים את עצמם אם עומאן יצאה משליטה. זו לא הזמן לעמימות וערפול, כולם צריכים להבהיר איפה הם עומדים".
בניגוד למדינות מפרץ אחרות, עומאן כמעט לא סבלה מתקיפות איראניות. בזכות השקט היחסי שלה ומיקומה האסטרטגי, היא אף מצאה את עצמה בעמדה כלכלית נוחה ולא צפויה. מצר הורמוז נחסם, מה שפגע ביכולת של מדינות המפרץ העשירות בנפט ובגז לייצא את התוצרת שלהן והוביל לזינוק במחירי האנרגיה בעולם. אל מאחר שלעומאן יש נמלים הפונים לים הערבי, מאות קילומטרים מחוץ למצר, היא יכולה להמשיך לייצא נפט ללא הפרעה.
בזמן שהשכנות שלו ספגו הפסדים עצומים, עומאן רשמה עלייה של 13% בהכנסות שלה. מסיבות דומות, המלחמה גם חיזקה את מעמד עומאן כמרכז לוגיסטי. מטענים שבעבר הגיעו דרך הים לאיחוד האמירויות, נותבו לנמלים העומאניים הנגישים יותר, ומשם הועברו במשאיות דרך היבשה.
גורמים במפרץ טענו כי המלחמה אמורה להוביל לשיתוף פעולה אזורי הדוק יותר, וקראו למדינות המפרץ להתאחד מול איום משותף. אך הניסיון של עומאן הוא רק דוגמה אחת לכך שהעימות דווקא העמיק במקרים רבים את הקרע בין מדינות האזור.
לאחר מתקפה על נמל התעופה הבינלאומי של כווית בשבוע שעבר, גינתה עומאן את התקיפה, אך לא הזכירה את איראן בשמה. במקום זאת, הממשלה הביעה את "דחייתה לכל פעולה צבאית הפוגעת בביטחון האזור", ניסוח שנתפס כרמז לא רק לאיראן אלא גם לישראל ולארה"ב.
במהלך הכהונה הראשונה של טרמאפ, היו לעומאן יחסים טובים עם וושינגטון והעסק המשפחתי של הנשיא האמריקני אף חתם על הסכן להקמת פרויקט נדל"ן יוקרתי הנושא את שמו בסולטנות. אך היחסים החמים החלו להתערער בשנה שעברה, לאחר מבצע "עם כלביא", שאליו הצטרפה ארה"ב בהפצצת אתרי גרעין. המלחמה הזאת חיסלה משא ומתן שקיימו באותה תקופה איראן וארה"ב, ושעומאן סייעה לקדם.
בדומה, גם לקראת המלחמה הנוכחית שימשה עומאן שוב כמתווכת, אך אז התברר שלסולטנות עומאן יש תפיסה שונה מזו של טראמפ. שר החוץ העומאני טען בריאיון יוצא דופן לרשת CBS כי הסכם שלום נמצא "בהישג יד, אם רק נאפשר לדיפלומטיה את המרחב הדרוש לה" - ואז טראמפ החליט לתקוף. מנקודת המבט העומאנית, ייתכן שיש שם תחושת תסכול ומבוכה מכך שעומאן ניסתה במרץ למנוע מלחמה, ואז ארה"ב תקפה את איראן, ולא פעם אחת אלא פעמיים.
אך דבריו של שר החוץ עוררו אי-נוחות וכעס. "הוא הציג את העמדה האיראנית כסבירה למדי, ואני חושב שזה הכעיס הרבה אנשים בוושינגטון", אמר ל"טיימס" השגריר לשעבר.
במאמר שפרסם ב"אקונומיסט" במרץ האחרוןן, כתב שר החוץ העומאני כי "לחבריה של אמריקה יש אחריות לומר את האמת", ואף רמז כי ארצות הברית "איבדה שליטה על מדיניות החוץ של עצמה" לטובת האינטרסים של ישראל. נכונות עומאן לדון עם איראן על גביית עמלות בהורמוז הייתה "הקש ששבר את גב הגמל", אמר השגריר לשעבר.
