שלטון חמאס בעזה דיווח היום (ב') שמספר הפלסטינים שנהרגו ברצועה מפתיחת המלחמה חצה את ה-5,000. לפי טענות חמאס, שאותן לא ניתן לאמת, יותר מ-2,000 מההרוגים הם ילדים. ביממה האחרונה תקף צה"ל יותר מ-320 מטרות ברצועת עזה, שבהן לפי חמאס נהרגו עשרות פלסטינים.
חמאס טוען שיותר מ-15,000 נפצעו ברצועת עזה מאז 7 באוקטובר. בעקבות מספר הפצועים הגבוה, משרד הבריאות של חמאס קרא לפלסטינים להגיע בהקדם לבתי החולים ולתרום דם.
תיעוד: צה"ל תוקף תשתיות, מטרות ומנהרות טרור של חמאס ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
הכותרת
כלי הסברה או שירות לטרור: הדילמה הישראלית עם אל ג'זירה
26:01
היום, זה היום השלישי ברציפות, נכנסה ממעבר רפיח שיירת משאיות עם סיוע הומניטרי. בשיירה הזו היו 20 משאיות - הכמות הזהה לשיירה בשבת. ארה"ב הבטיחה שהכנסת הסיוע לתושבי הרצועה תימשך, וראשי האיחוד האירופי קראו להפסקת אש הומניטרית שתאפשר לסייע לפלסטינים כנדרש.
האו"ם מסר כי 20 המשאיות שנכנסו היום ממעבר רפיח שקולות ל-4% בלבד מסך הייבוא היומי ברצועה לפני המלחמה. באו"ם קראו להגדיל משמעותית את העזרה לפלסטינים. לפי האו"ם, בכדי לעמוד בדרישות ההומניטריות של תושבי הרצועה נדרשת בשלב זה כניסה של כ-100 משאיות ביום.
בשבת: מעבר רפיח נפתח לסיוע הומניטרי
(צילום: רויטרס)
מרטין גריפיתס, תת-מזכ"ל האו"ם לנושאים הומניטריים, אמר שמשאיות הסיוע שמכניסות לרצועת עזה מים, מזון ותרופות מהוות "שביב קטן של תקווה עבור מיליוני פלסטינים שנואשים לסיוע הומניטרי. אבל הם צריכים עוד הרבה, הרבה יותר".
ישראל אסרה על הכנסת דלק לרצועה, מחשש שיגיע לידי חמאס. בעקבות כך הזהירו ברצועה כי בקרוב האמבולנסים, האינקובטורים ומתקני התפלת המים יפסיקו לעבוד.
בבית החולים שיפא בעיר עזה, רופאים שמטפלים בפגים בטיפול נמרץ מתקשים להשיג תרופות לפגים ודלק לאינקובטורים. "אנחנו קוראים לכולם לשלוח לנו אספקה רפואית הכרחית", אמר ד"ר נאסר בולבול מבית החולים שיפא, ומצביע על החשיבות שהגנרטורים ימשיכו לעבוד. "אם החשמל ייגמר במחלקות האלה, שבהן יש 55 תינוקות, נאבד את כל אלו שזקוקים לחשמל בתוך חמש דקות".
ארגון הבריאות העולמי מסר כי שבעה בתי חולים בצפון עזה הושבתו עד כה – חלק נפגעו בתקיפות במהלך המלחמה, חלק פונו בהוראת צה"ל וחלק נסגרו בגלל מחסור בחשמל וציוד.
אלפי בניינים נהרסו בתקיפות של צה"ל, והמוני פלסטינים ברחו מבתיהם. ברצועת עזה חיים 2.4 מיליון איש, והאו"ם מעריך כי 1.4 מיליון מהם חיים כעת כפליטים ברצועה. רבים מהם שוהים בבתי ספר, במקלטים ובמחנות אוהלים של האו"ם, וכמות המזון והמים הנקיים שברשותם הולכת ואוזלת.
בתחילת המלחמה, בגלל ריכוז התקיפות בצפון הרצועה (כולל בעיר עזה), קרא צה"ל לתושבי צפון הרצועה להתפנות דרומה. האו"ם מעריך כי מבין ההמונים שברחו דרומה אלפים עושים את הדרך חזרה לצפון, בגלל היעדר מקלט והגברת התקיפות בדרום.
כשצה"ל אמר לפלסטינים במחנה הפליטים שאטי בצפון רצועת עזה להתפנות דרומה, משפחתה של דימא אל-למדני קיוותה שהיא תוכל לחמוק מהתקיפות האוויריות. כמה ימים לאחר מכן, בעיר חאן יונס בדרום הרצועה, דימא בת ה-18 זיהתה את גופות יקיריה בחדר מתים מאולתר. היא סיפרה לסוכנות הידיעות רויטרס שהוריה, שבעה מאחיה וארבעה קרובי משפחה נוספים נהרגו בתקיפות. "אמרנו לנו להתפנות וללכת לחאן יונס בגלל ששם בטוח. הם בגדו בנו והפציצו אותנו".
18 צפייה בגלריה
הסהר האדום בחאן יונס, ממיין את הארגזים שהגיעו בשיירת הסיוע
(צילום: REUTERS/Ibraheem Abu Mustafa)
דימא מספרת שמשפחתה הגיעה דרומה בשתי מכוניות, יחד עם המשפחה של הדוד שלה. הם שהו בחאן יונס. "ב-04:30 לפנות בוקר הייתי ערה, ישבתי עם הדודה שלי ושתינו קפה. פתאום קמתי בתוך הריסות. כולם מסביבי צרחו, אז גם אני צרחתי". א-למדני, שנחבלה בפניה, אמרה לרויטרס שב-17 באוקטובר היא חיפשה את קרוביה ההרוגים בחדר מתים בחאן יונס. רק אח אחד שלה שרד. במשפחה של דוד שלה ארבעה נהרגו, ורק שני בני דודים שרדו.
"זה סיוט. זה מעולם לא יימחק לי מהזיכרון. הייתה לי אחות בת 16. הם כתבו את השם שלי על סדין לבן שאיתו הם עטפו את הגופה שלה, הם חשבו שזו הייתי אני".
נאסר אבו-עמר מסתתר עם אשתו ושמונת ילדיהם בבית ספר של האו"ם בחאן יונס. נאסר מספר שהמשפחה זקוקה למים ולמזון, ובהתייחסות לסיוע ההומניטרי הוא אומר: "איזה סיוע? נתנו לנו שתי קופסאות שימורים. בשביל מה? ארוחת בוקר, צהריים וערב בשביל הילדים?".
אתמול הגיעו עשרות פלסטינים לבית החולים בדיר אל-בלח במרכז רצועת עזה כדי לזהות גופות של הרוגים בתקיפות. בחדר המתים נמצאות גם גופותיהם של מוחמד ג'ודה ובתו בת ה-3 מיסק. בן הדוד של מוחמד, וואעל וואפי, סיפר כי האב ובתו נמצאו מחובקים בהריסות, ללא רוח חיים.
"כל בני משפחת ג'ודה, כולל הדודה שלי, נהרגה בהפצצות. שני בניינים נהרסו וקרסו עליהם", אמר וואעל. חלק מבני המשפחה תפסו שם מחסה אחרי שברחו מהתקיפות בצפון הרצועה. "בן דוד שלי ישן בבית שלו, עם בתו בזרועותיו. לא היה לו עבר פלילי, לא היה לו שום קשר להתנגדות". אישה נוספת שהגיעה לבית החולים בדיר אל-בלח כמעט שקרסה כשהרימה את הסדינים שמכסים את הגופות. היא זיהתה את הבת שלה, וקרובי משפחה נוספים שנהרגו.
