השיא השלילי במספר הרציחות נשבר מדי יום, אבל האלימות הגואה ממש לא שייכת רק לחברה הערבית. נתוני הפשיעה, שנחשפים היום ב-ynet אחרי הסתרה משטרתית שעדיין נמשכת, מראים זינוק מדאיג גם בעבירות נוספות - ומגלים מהן השכונות המסוכנות בארץ.
מנתוני המשטרה של שלושת הרבעונים הראשונים של 2025, שהועברו לתנועה לחופש המידע ונותחו על ידי חברת מדלן, נראה זינוק חד ומטריד מאוד של 45% בעבירות מין - 1,545 עד סוף ספטמבר לעומת 1,065 באותה תקופה בשנה שעברה. עלייה גדולה חלה גם בעבירות ביטחון (1,517 לעומת 1,323).
לאלו יש להוסיף את העלייה במספר הרציחות וניסיונות הרצח – 18% לפי הנתונים הללו. בינתיים, מספר הנרצחים בשנה אחת בחברה הערבית הגיע השבוע לשיא שלילי של 250 בשנה אחת, כשעד כה השיא עמד על 244 קורבנות בשנה - ב-2023, השנה הראשונה לכהונת בן גביר. שנה לפני כן, ב-2022, מספר הנרצחים היה נמוך ביותר מחצי - 104.
מנגד, לפי הנתונים שהעבירה המשטרה חלה ירידה של 18% במספר גניבות הרכב – מ-11,661 ל-9,552. במספר הפריצות לבתים, עבירות הסמים, התקיפות ועבירות הרכוש לא חל שינוי משמעותי ביחס לשנה שעברה. השוואה לשנים קודמות קשה יותר לבצע, מכיוון שהמשטרה עדיין לא פרסמה את השנתון הסטטיסטי ל-2024 - אף ששנת 2025 כמעט נגמרת.
1 צפייה בגלריה
הנתונים הועבו - אבל רק אחרי הסתרה משטרתית
(צילום: לפי סעיף 27א לזכויות יוצרים, עמית שאבי, אבי רצאבי, כבאות והצלה צפון, תיעוד מבצעי מד"א)
מניתוח הנתונים על פי שכונות, שביצעה מדלן - שהייתה זו שגם פנתה בבקשה להנגשת הנתונים לאחר הסתרתם - הכי הרבה עבירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה נרשמו בלב תל אביב, שהייתה "רק" במקום החמישי בשנה שעברה. שכונה ד' בבאר שבע נשארה במקום השני, לפני הדר הכרמל שבחיפה, שהוליכה את הרשימה המפוקפקת אשתקד.
אחריהן ברשימה: מרכז העיר צפון בנתניה, שכונה ג' בבאר שבע ופלורנטין ודרום רוטשילד בתל אביב. פרט ללב תל אביב, עלייה מדאיגה במספר העבירות הכולל נראתה גם בשכונות נוספות בעיר ובהן פלורנטין, שרונה ויד אליהו.
גניבות רכב
"בירת" גניבות הרכב היא מי ש"הובילה" את הקטגוריה גם ב-2023 – פסגת זאב בירושלים. לא פחות מ-144 גניבות רכב נרשמו שם עד סוף ספטמבר השנה, עלייה גדולה של 36% ביחס לשנה שעברה, וקרוב לפי 2 מהשכונה שבמקום השני.
במקום שני זה, שגם הוא לא מחמיא, נמצאת כפר שלם שבמזרח תל אביב, שם נרשם זינוק עוד יותר חד, 74%. ברשימת מוקדי גניבות הרכב נמצאות גם שכונות נווה גן, המרכז השקט ואם המושבות החדשה מפתח תקווה, יד אליהו מתל אביב וקריית שרת שבחולון.
עבירות רכוש
חמש השכונות שבוצעו בהן הכי הרבה עבירות רכוש הן כולן שכונות תל-אביביות. בלב תל אביב נמנו 733 עבירות רכוש, בשרונה 609 (עלייה גדולה מאוד של 59%), בכרם התימנים 570, בדרום רוטשילד 553 ובפלורנטין – 544 עבירות רכוש. בהמשך הרשימה שכונות בנתניה, באר שבע וחיפה.
פריצות לבתים
גם מספר הפריצות לבתים הגבוה ביותר היה בלב תל אביב, כאשר יד אליהו - שכונה גדולה אחרת בעיר – נמצאת במקום השלישי. ביניהן – מרכז העיר צפון בנתניה. עלייה גדולה במספר הפריצות אירעה ביד אליהו, וגם ברובע ב' באשדוד, רמב"ם בראשון לציון, דרום מערב ובת ים ובעיקר בשכונת אברמוביץ' בראשון לציון – שם מספר הפריצות השנה היה יותר כפול מאשר בתקופה המקבילה אשתקד.
עבירות מין
מבט מעמיק על השכונות שבהן בוצעו העבירות מראה גם את העלייה הגדולה במספר עבירות המין. אם ב-2024 שכונה ד' בבאר שבע הייתה היחידה עם 10 עבירות מין בשלושת הרבעונים הראשונים, השנה בכל 10 השכונות הראשונות יש מספר זהה או גבוה מכך. ברשימה העגומה שלוש שכונות מבאר שבע (ד', ו' ו-ג') וארבע מירושלים (נחלאות, פסגת זאב, קריית היובל וקריית משה).
עבירות תקיפה
שכונה ד' בבאר שבע נמצאת במקום הראשון מהסוף גם בעבירות תקיפה, ובה נרשמה עלייה של 12% בעבירות אלו ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה. במקום השני נמצאת הדר הכרמל בחיפה, לפני שכונות במרכז נתניה ופתח תקווה.
לצד זאת, יש לזכור כי כל הנתונים הללו מושפעים גם מגודל השכונות, ולעתים שכונות פשע קטנות לא ייכנסו לרשימות ואילו מנגד שכונות גדולות מאוד יופיעו בהן, הרבה בגלל סיבה זו. עם זאת, הופעת שכונות בכמה קטגוריות מעידה ברוב המקרים כי אלו אכן מוקדי פשע.
עבירות סמים
זה המצב בהדר הכרמל, שמובילה מהצד הלא נכון את רשימת עבירות הסמים – עם כמעט פי 2 מכל שכונה אחרת. מרכז קריית אתא במקום השני, בעקבות עלייה גדולה של 55% ביחס ל-2025, ואחר כך קריית וולפסון בעכו, בית חנינא בירושלים ועג'מי בתל אביב.
עבירות ביטחון
בבית חנינא נמנו הכי הרבה עבירות ביטחון, ובהמשך הרשימה עוד שלוש שכונות במזרח ירושלים – עיסאוויה, סוואחרה ובית צפאפא, וכן מוסררה ופסגת זאב שסמוכות למזרח העיר. עג'מי במקום השני, ובעשירייה עוד שכונות ערביות כג'ואריש ברמלה וס"ח בלוד.
שקיפות? לא במשטרתנו
כל הנתונים הללו הועברו כאמור אחרי הסתרה ממושכת. בשנה שעברה אמר מפכ"ל המשטרה, רנ"צ דני לוי, כי "השקיפות היא מוחלטת. כל נתון, כל עוד אני המפכ"ל, ייצא כמו שהוא, מדעי ונכון". המציאות נראית אחרת. בשנת 2021, ובעקבות החלטת ממשלה שלפיה המשטרה וגופים אחרים יפעלו להנגשת מאגרי המידע בדבר נתוני הפשיעה, החלה המשטרה - בתקופת השר הקודם עמר בר-לב - לפרסם מדי שלושה חודשים את נתוני הפשיעה המלאים, בחלוקה לשכונות. אבל בממשלה הנוכחית חל שינוי לרעה.
בתקופתו של השר לביטחון לאומי הנוכחי איתמר בן גביר, רק פניות תכופות של התנועה לחופש המידע הובילו לפרסום, וכבר לא מדי שלושה חודשים אלא בפערי זמן גדולים בהרבה. הפעם, הנתונים פורסמו רק לאחר שמדלן פנתה לתנועה לחופש המידע וזו שלחה מכתב ובו איום בנקיטת פעולה משפטית - וכמעט עשרה חודשים אחרי הפרסום הקודם. הנתונים הועברו בתחילת דצמבר, אף שבמענה לפניית ynet הבטיחה המשטרה לפרסם את הנתונים עד סוף אוקטובר.
נתונים מפורטים ורשמיים על שנת 2024 עדיין אין. מדי שנה המשטרה מפרסמת את השנתון הסטטיסטי, הכולל עשרות עמודים של נתונים וניתוח שלהם לגבי השנה החולפת. הפרסומים נעשו לרוב בין מאי לאוגוסט, אבל בממשלה הנוכחית הנוהג הזה הופסק. השנתון הסטטיסטי של 2022 פורסם בסוף השנה העוקבת, זה של 2023 פורסם בתחילת 2025 ואילו נתונים מלאים על 2024 עדיין לא פורסמו רשמית.
עו״ד הידי נגב, מנכ״ל התנועה לחופש המידע: "ממבט כולל נתוני הפשיעה נמצאים במגמה מדאיגה בשלוש השנים האחרונות. כל אזרח בישראל מרגיש את זה בביטוח הרכב שעלה משמעותית ובביטחון האישי שלו. מכעיס שרק באיום בעתירה לבית המשפט נגד המשטרה והשר לביטחון לאומי - רק אז מפרסמת המשטרה את נתוני הפשיעה. דווקא בשל כך נמשיך להיאבק ולחשוף את כלל הנתונים".
מנכ"ל מדלן טל קופל צילום: אורית פניניטל קופל, מנכ״ל מדלן: "כשמשטרת ישראל לא מפרסמת נתוני פשיעה, למרות שהיא מחויבת לעשות כן לפי החלטת הממשלה - זו פגיעה ישירה בזכות הציבור לדעת. השנה המשטרה פשוט הפסיקה לפרסם את הנתונים, ורק אחרי שפנינו לתנועה לחופש המידע הם יצאו סוף סוף לאור. אלה נתונים קריטיים עבור הציבור, כי הם משקפים את סביבת המגורים בפועל ולא רק את מחיר הדירה. בלי שקיפות, אזרחים קונים דירה בעיניים עצומות. הנתונים מוכיחים, למשל, שלב תל אביב, אחת השכונות היקרות בארץ, מובילה גם ברמות הפשיעה - וזו תזכורת כואבת לכך שמחיר גבוה לא קונה ביטחון, ושקיפות היא לא פריבילגיה אלא חובה".
