ראש הממשלה בנימין נתניהו זימן להיום (א') את מפכ"ל המשטרה רב-ניצב דני לוי לדיון בנושא טוהר הבחירות, שבו ישתתף גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. אף שמדובר בנושא חוצה מפלגות במערכת הפוליטית, ראש האופוזיציה יאיר לפיד, לדוגמה, לא הוזמן לדיון הזה - וכך גם אף נציג מטעם ועדת הבחירות. מומחים למשפט חוקתי מעריכים, לאור זאת, כי הפגישה בין הצדדים לא-חוקית - שכן האחראי על טוהר ועדת הבחירות הוא יו"ר ועדת הבחירות ולא נתניהו.
- עדכוני בחירות שוטפים גם בערוץ הוואטסאפ של ynet - להצטרפות לחצו כאן
בלשכת ראש הממשלה טענו לעומת זאת כי לא מדובר בפגישה חריגה, ואמרו שהיא מתרחשת לפני כל מערכת בחירות. זו גם טענתו של השר בן גביר. המפכ"ל לוי סירב להתייצב לדיון דומה בלשכתו של בן גביר, אבל צפוי להגיע לדיון עם נתניהו.
מפלגת ישר! של גדי איזנקוט הודיעה כי פנתה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ולוועדת הבחירות בדרישה לבטל את הפגישה לאלתר. "נתניהו מתמודד בעצמו בבחירות, אינו אחראי על טוהר הבחירות ומפכ״ל המשטרה אינו כפוף לו בנושא", נמסר. "הפגישה החריגה מעוררת חשש לניסיון לייצר מצג שווא של פגיעה בטוהר הבחירות, ללא כל בסיס, כדי לערער מראש את אמון הציבור בתוצאותיהן. נתניהו מבין שהוא בדרך להפסיד, וכעת עולה החשש שהוא מנסה להפעיל לחץ על משרתי הציבור כדי לקדם את האינטרסים הפוליטיים שלו".
איזנקוט תקף בחריפות את ראש הממשלה. "נתניהו פועל לחבל בבחירות בישראל. זימון המפכ"ל לפגישה ערב בחירות, תוך הפרה בוטה של מנהל תקין וסיכון טוהר הבחירות, הוא התערבות מסוכנת שאסור לאפשר", כתב ברשת X. הוא פנה ישירות לנתניהו: "הסר מיידית כל מעורבות והתערבות ממערכת הבחירות, שלך ושל אנשיך. אל תעזו לפגוע בטוהר הבחירות. נעמוד מול כל ניסיון פסול כזה כחומה בצורה".
איזנקוט פנה גם לציבור המצביעים: "אנחנו בשבוע גורלי. הנאמנות שלכם היא לממלכה, לא למלך. בימים הקרובים ינסו לאתגר אתכם ולבחון את הגבולות המקצועיים והערכיים שלכם. עמדו חזק ואיתן. זה בנפשנו". הוא הוסיף כי "רק ישר! גדולה בהרבה מהליכוד, תייצר לגיטימציה מלאה ומוחלטת להצלת ישראל והחלפת נתניהו".
בן גביר, מנגד, טען כי "זימונו של מפכ״ל המשטרה לסקירה בנושא היערכות המשטרה לבחירות הוא צעד שגרתי ומקובל, כפי שנהגו גם שרים קודמים. חובתו של השר, כפי שהודגש גם בוועדת מירון, לשאול שאלות ולמנוע פגיעה בחיי אדם, לבחון את ההיערכות ולהצביע על פערים ככל שקיימים. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית ופגישה בין ראש הממשלה, השר לביטחון לאומי ומפכ״ל המשטרה היא דבר שגרתי ולגיטימי לחלוטין. אין בכך כל פסול, נהפוך הוא - מדובר בחלק מהאחריות המוטלת על הדרג המדיני".
יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, ביקש מנתניהו והיועמ"שית תשובות לעתירה עד היום בשעה 10:30. לאחר מכן פרסמה הליכוד הודעה שלפיה "הפגישה עם המפכ"ל היא השלמה לדיון בטחוני שנעשה עם כלל ראשי מערכת הביטחון לאור איומים בטחוניים, ולא על טוהר הבחירות. השופט סולברג מוזמן לשלוח נציג מטעם ועדת הבחירות להשתתף בדיון".
בהמשך השיב לסולברג עו"ד אילן בומבך בשם נתניהו, וטען כי ישנן "התראות ביטחוניות דרמטיות וחמורות שהתקבלו מגורמי הביטחון בדבר איומים ברורים מצד גורמי טרור שבכוונתם לסכל את קיום הבחירות בישראל או לנסות ולהשפיע על מהלכן" - ועל כך סובב הדיון. לדברי בומבך, המפכ"ל לא נכח בדיון שעסק בנושא ביום חמישי, והשיחה איתו היום אמורה להיות טלפונית כדי לקבל דוח מצב עדכני בדבר ההיערכות הביטחונית ליום הבחירות עצמו - וסולברג מוזמן לשלוח נציג מטעמו.
העתירה של המשותפת לבג"ץ
המפכ"ל, יש לציין, כבר קיים דיון עם מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, בנושא היערכות לבחירות לפני כשבוע וחצי. בדיון השתתף סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה, יחד עם נציגי צה"ל ושב"כ, והוא עסק בהיערכות המשטרה לקראת יום הבחירות, בשמירה על הסדר הציבורי ובהבטחת קיומו של הליך בחירות תקין ובטוח.
״משטרת ישראל היא משטרה מקצועית וא-פוליטית, וכך תמשיך להיות", אמר אז לוי. "הנחיתי באופן חד-משמעי כי אף שוטר לא יביע את עמדותיו הפוליטיות במסגרת שירותו, ומי שיפר הנחיה זו לא יוכל להמשיך ולשרת במשטרה. אנו ערוכים לכל תרחיש כדי לשמור על טוהר הבחירות בכל ההיבטים המבצעיים, ונפעל במקצועיות ובממלכתיות כדי להבטיח את קיומו התקין של יום הבחירות".
ליבנה מסר כי "שיתוף הפעולה בין ועדת הבחירות המרכזית לבין משטרת ישראל חסר תקדים בהיקפו. הוצגה לנו היערכות שיא של המשטרה. יו"ר ועדת הבחירות, השופט סולברג, אני וכל הוועדה, בטוחים ביכולות של משטרת ישראל ובידיעה של כל שוטר ושוטרת כי טוהר הבחירות היא המטלה החשובה ביותר. אנחנו מודים למשטרה כולה, ולמפכ"ל בפרט על ההיערכות המקצועית ועל ההתגייסות המלאה, כפי שהוצגה בפנינו עתה".
מנגד, בשבוע שעבר עתרו הרשימה המשותפת ומרכז עדאלה לבג"ץ בדרישה לאסור על משקיפים ובעלי תפקיד אחרים בקלפי לשאת איתם נשק בקלפיות. הרקע, כך נכתב, היא הודעת הליכוד והציונות הדתית מ-15 באוקטובר, שלפהי בכוונתן להפעיל מערך של כ-2,000 משקיפים בקלפיות ב"ריכוזים ערביים", רובם בני ישיבות מהציונות הדתית. בעתירה נטען כי נוכחות חמושה בקלפיות, נוכח האווירה הפוליטית המתוחה והקמפיין המתייג את האזרחים הערבים כמי שמאיימים על טוהר הבחירות, עלולה להרתיע מצביעים ממימוש זכותם לבחור, לפגוע בהליך הבחירות ואף להוביל לעימותים אלימים ולסיכון חיי אדם.






