המלחמה באוקראינה מתחילה להשפיע גם על הנוכחות הרוסית בסוריה, ובעקיפין גם על חופש הפעולה האווירי של ישראל בסוריה. על פי מידע וצילומי לוויין של חברה ישראלית, העבירו הרוסים חזרה לארצם סוללה של טילי קרקע-אוויר אסטרטגיים S-300 - שהייתה מוצבת להגנה על מתחם תעשייה ומחקר צבאיים ליד העיר מסיאף שבצפון-מערב סוריה.
לא ברור כמה משגרי S-300 מבין ה-24 שרוסיה העבירה לסוריה החזירו הרוסים לארצם. אבל ברור שבסוריה נשארו עדיין סוללות ומשגרים כאלה, שעלולים להגביל את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי לפגוע במטרות בתוך סוריה ובלבנון. מכאן שלא מדובר בשינוי מהותי לטובה ביכולתו של חיל האוויר לפעול בסוריה, אבל המיקום שממנו בחרו הרוסים להוציא את סוללת משגרי ה-S-300 כדי לתגבר את מערך ההגנה האווירי שלהם מול אוקראינה, הוא משמעותי ביותר.

2 צפייה בגלריה
תיעוד התקיפות באזור מסיאף שפרסמה סוכנות הידיעות הסורית
תיעוד התקיפות באזור מסיאף שפרסמה סוכנות הידיעות הסורית
תיעוד התקיפות באזור מסיאף. ניצול ההזדמנות היה כנראה מוצלח מאוד
מסיאף הוא אזור אסטרטגי, שהפך למרכז הפיתוח והייצור העיקרי של טילים ורקטות מדויקים במקום מה שהיה באזור א-ספיר שמדרום-מזרח לחאלב. שם מבצעים גם שדרוג דיוק של טילים סוריים ואיראניים ומייצרים טילים ורקטות מדויקים הן עבור צבא סוריה והן עבור חיזבאללה, וגם עבור המיליציות השיעיות הפועלות מסוריה בשירות משמרות המהפכה. בקומפלקס במסיאף נמצאים גם בונקרים תת קרקעיים גדולים שבהם הסורים מאחסנים מלאי טילים ורקטות מדויקים, שחלקם מגיע ישירות מאיראן דרך נמל טרטוס הסמוך למסיאף, ומשם אמורים חלק מהטילים והרקטות להיות מועברים לחיזבאללה בלבנון.
אפשר להעריך שגורמי מודיעין בישראל הבחינו בהכנות שהרוסים עושים להעביר טילי S-300 ומשגרים חזרה לרוסיה לצרכי המלחמה באוקראינה, ולכן תקף חיל האוויר של ישראל במסיאף ביום חמישי לפנות ערב, בשעה שהסוללות הרוסיות כבר לא סיפקו הגנה אווירית משמעותית למתקן התעשייתי-צבאי. ההזדמנות נוצרה משום שה-S-300PM מסוגל ליירט לא רק מטוסים אלא גם טילים וטילי שיוט מטווחים ארוכים, ולכן כשסוללות ה-S-300 בפיקוד ובפיקוח רוסי לא הגנו על מסיאף, אפשר היה לתקוף את המתקן בטקטיקות ובחימושים מיוחדים שקודם היה קשה להשתמש בהם בגלל אותן סוללות.
ארגון מורדים סורי דיווח שבתקיפה ביום חמישי, שהתבצעה כנראה תוך כדי ניצול ההזדמנות על ידי חיל האוויר הישראלי, נפגע בונקר גדול שבו אוחסנו רקטות וטילים רבים, אולי אפילו יותר מאלף, ואחרי התקיפה נראו הרבה מאוד פיצוצי משנה באזור. כנראה אותם טילים שהיו מאוחסנים בבונקרים נפגעו והתפוצצו.
סוללות ה-S-300 בסוריה מופעלות על ידי אנשי צבא סורים שאומנו ברוסיה ובסוריה, אבל הפיקוד על הסוללות הוא רוסי. נתון זה חשוב כדי להבין אירוע שהיה במאי השנה ועורר תמיהות ואפילו חששות בצה"ל. באותו אירוע מטוסי חיל האוויר תקפו כפי שעשו פעמים רבות את הקומפלקס במסיאף. אבל כשהמטוסים כבר היו בדרכם חזרה, ירתה סוללת טילי ה-S-300 שהייתה אמורה להגן על מסיאף לעבר המטוסים הישראליים. שום מטוס לא נפגע, ואפילו לא נרשמה "נעילה" של מכ"מ בקרת האש של ה-S-300 על מטוסי הקרב הישראליים ששיגרו טילי אוויר-קרקע לעבר המתקן במסיאף. אבל בצה"ל תהו אם הרוסים שינו מדיניות בעקבות האהדה שהביעו גורמי שלטון ישראלים לאוקראינה במלחמתה נגד הפלישה הרוסית.
היה חשש שהרוסים מנסים לאותת לישראל שהם מתכוונים להגביל את חופש הפעולה האווירי וליירט מטוסים ישראליים או לפחות את החימושים שהם משגרים במסגרת המב"מ לעבר מטרות בסוריה. ישראל פנתה לרוסיה, ואחרי בירור קצר הרוסים נתנו תשובה שהבהירה כי ירי ה-S-300 על מטוסי חיל האוויר לפני שלושה חודשים היה אירוע חד פעמי כתוצאה מאי-הבנה פנימית במערך הנ"מ הרוסי-סורי שמגן על משטרו של בשאר אסד. ואכן, לא שוגרו מאז טילי S-300 לעבר מטוסי חיל האוויר, שתקפו מספר פעמים בסוריה.
סביר להניח שהסורים ידאגו שיהיה תחליף לטילי ה-S-300 שהגנו על הקומפלקס התעשייתי-צבאי במסיאף. השאלה היא אם הרוסים יעבירו לשם סוללת S-300 אחרת מאלו שהם מחזיקים בסוריה, או שאיראן תנסה להציב שם בהסכמת הסורים סוללת טילי קרקע-אוויר תואמת בביצועיה לביצועי ה-S-300. איראן הצליחה לפתח מערכת הגנה אווירית שהיא למעשה העתק של ה-S-300 הרוסי והאיראנים ניסו להביא כבר מספר פעמים סוללות כאלה לסוריה כדי לחזק את מערך ההגנה האווירית הסורית, ואגב כך לבחון בתנאי קרב את מערכת ההגנה האווירית מתוצרתם, שנקראת "בוואר-373", וגם מערכת פחות ארוכת טווח בשם "ה-15 בחורדאד".
איראן עשתה לאחרונה כמה ניסיונות מחודשים להעביר מערכות הגנה אווירית כאלה בסוריה, וכמו בעבר חיל האוויר תקף ופגע במשלוחים אלה, שחלקם הגיע גם דרך נמל טרטוס. לסיכום צריך לומר שהעברת מספר לא ידוע של משגרים וטילי S-300 רוסיים מסוריה חזרה לרוסיה מעידה על מצוקה רוסית ומחסור בהגנה אווירית על כוחותיהם באוקראינה, אבל עדיין אי אפשר להסיק מכך שחופש הפעולה האווירי של ישראל בשמי סוריה ולבנון גדל מעכשיו ביחס למה שהיה בשנתיים-שלוש מאז ששלושה גדודי S-300 רוסיים, ובהם 24 משגרים ו-300 טילי יירוט, הגיעו לסוריה ב-2018.
צה"ל, ובעיקר חיל האוויר, יצטרך לבחון היטב אם ישנה היערכות חדשה להגנה אווירית בסוריה ואם האיראנים שותפים לה. בינתיים ניצול ההזדמנות ביום חמישי היה כנראה מוצלח מאוד.