ישראל היא המדינה היחידה בתולדות המדינות ששולחת את בניה להילחם באויב שרק רוצה לרצוח לחטוף ולאנוס, ובאותו הזמן משגרת לו שוקולד ועוגיות.מתגלה פה, בפעם האלף, מנגנון האיוולת מעשי ידיה של ממשלת הימין ששתי ידיה שמאליות.
1 צפייה בגלריה
חלוקת סיוע הומניטרי בעזה
חלוקת סיוע הומניטרי בעזה
חלוקת סיוע הומניטרי בעזה
(צילום: GHF)
מחבל חמאס יכול לקום לפנות בוקר ולירות פצמ"ר על נירים, לנוח צהריים ואז להשחיל מטען חבלה לתוך פומ"ה, ובערב להספיק לקבל במתנה חבילת מזון מפנקת שאני קניתי לו.
עזבו את ההזיה בכך שאנחנו משדרגים להם את רמת האוכל בחבילות, ועכשיו מוסיפים גם צ'ופרים. מתברר שהמצב הקודם לא היה לשביעות רצונם של הרוצחים שלי ובני משפחותיהם, ויותר מדי תלונות הגיעו למוקד שירות הלקוחות.
לא ירחק היום שבו נספק להם גם חטיפי אנרגיה - אתם יודעים כמה אנרגיה צריך כדי לרצוח יהודים מסביב לשעון?
עזבו את זה שאנחנו משלמים מכיסנו על האוכל של האויב, של העם שהבשורה שהביא לעולם היא אונס שאחריו מגיעים רצח או חטיפה, או שניהם, והיום כדי לנוח מהטבח שביצע בנו, הוא חותם אבטלה על חשבון המיסים שלי.
עזבו את כל זה. למה לאלף עזאזל אנחנו לא בודקים מי נכנס למרכזי חלוקת המזון בעזה ולוקח את מנת השף שאנחנו מגישים שם? למה?

עוד הישג של היהודים

למה שחמאס אי פעם ירים ידיים אם הוא יכול עד אינסוף להרוג יהודי ולנוח, ואנחנו לנצח נדאג לו לעוגיה שלצד הקפה? אנחנו בו בזמן העם החכם בעולם וגם הסתום עלי אדמות. וזה עוד הישג אדיר של היהודים.
כי רק אנחנו מסוגלים לאחוז בו זמנית גם בראש הטבלה של אלה שמתנערים מרבצם, שמסוגלים להתעשת ולהפוך את הטבח הגדול בתולדותיהם למלחמה רב זירתית מלאת הישגים, וממש באותה העת גם לתפוס את המקום האחרון בתחתית טבלת המטומטמים.
עמיחי אתאליעמיחי אתאלי
כן, זה אנחנו, אלה שגם 21 חודש אחרי תחילת המלחמה, קונים על חשבונם אוכל לעם האויב, עכשיו אפילו משדרגים לו את חוויית המשתמש, ולא מסוגלים לוודא שהאספקה שלנו לא מאכילה, פיזית, את אלה שליטרלי נלחמו בנו לפני עשר דקות.
אם זה המצב, ואתם לא מסוגלים לנהל לחימה נורמלית, חד משמעית, שמבוססת היגיון של כל ילד בן חמש, של סדר פעולות שבו אתה מבודד את האויב, מונע ממנו כל אספקה, מרעיב ומצמיא אותו, ונותן לו כל סיבה אחרת להתייאש מהחיים כשבמקביל הוא אוכל אש תופת, אם לא, אז פשוט די - שחררו אותנו מהדרך המעוותת שבה אתם מנהלים לנו את המלחמה הקיומית. מגיע לנו הרבה יותר.