המתווה למינוי שופטים שהוסכם בין שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער, תחת תיווכם וקידומם של ההורים השכולים יזהר שי ודדי שמחי, הוא שינוי פרדיגמתי בשיח המחלוקות הקיצוני שפשה בחברה הישראלית. מתווה שכזה מוכיח כי ניתן להציע חלופות אמצע, בבחינת פשרה שאפשר לעבוד עימה, ובכך למנוע משברים חברתיים, גם אם אינו חף מצורך בדיוקים - ההיפך הוא הנכון, וגם לדעת שמחי ושי ראוי לדייק את המתווה.
בתור מי שליווה את שמחי ושי בתהליך מבחינה מקצועית, בשל האמונה כי ראוי להרגיע את הטירוף המנורמל של מחלוקות, הבנתי שאם השניים ששילמו את המחיר היקר ביותר במלחמה לא ויתרו ופועלים לקידום סולידריות לחברה הישראלית - על כולנו לנסות ולרדת מגדר העמדות שלנו.
בית המשפט העליון הפך במשך השנים גורם מתערב במדיניות ואף קובע ערכים. קוראים לזה "חקיקה שיפוטית", וזה קרה ללא הסמכה בחוק. תהליך זה, שהחל מראשית הקמתו של בית המשפט העליון ב-1948, הפך להיות נתיב מרכזי - ויש לברך על כך ולשמר אותו. ישראל אינה דמוקרטיה מהותית, היא נעדרת מסורת של זכויות אדם, ובית המשפט העליון סיפק איזונים ובלמים אלה לרווחת האזרחים. זה בסדר וראוי.
פרופ' אסף מידניצילום: עמית שטראוסאבל בדמוקרטיות ליברליות קביעת הערכים שמורה לנבחרים, קרי לקואליציה ולאופוזיציה, וגם בג"ץ קבע שכך. יש כאן סתירה שמחייבת הסדרה. מחד גיסא, העליונים קובעים ערכים, ומאידך גיסא הם גם בעלי זכות הווטו למינוי חבריהם בעליון. זו בעיה לוגית ניהולית-ציבורית. המתווה הנוכחי מציע שאת העליונים יבחרו חברי קואליציה ואופוזיציה - ואין כאן פגיעה בעצמאות השיפוטית המוסדרת בהליכים אחרים. גם אין כאן פוליטיזציה - משום שניתן ביחד עם המתווה של שינוי הוועדה למינוי שופטים שב"חוק יסוד: השפיטה" לחדד בחוק בתי המשפט את הקריטריונים למינוי שופטים עליונים, שלא מוגדרים היטב ומהווים מדרון חלקלק למינויים לא מקצועיים. עד כה השופטים בוועדה היו שומרי הסף של המקצועיות, אבל בהינתן שהם גם קובעים ערכים, האחיזה של המקל בשני קצותיו בעיתית מבחינה דמוקרטית.
אמנם המתווה החדש מדיר את לשכת עורכי הדין מהתהליך לבחירת השופטים, אבל מטרתו הייתה לקדם תהליך מינוי חף מניגוד העניינים המובנה ביחסי שופטים עורכי דין
אמנם המתווה החדש מדיר את לשכת עורכי הדין מהתהליך לבחירת השופטים, אבל מטרתו הייתה לקדם תהליך מינוי חף מניגוד העניינים המובנה ביחסי שופטים עורכי דין. עם זאת, אפשר לשקול הותרת לשכת עורכי הדין כגורם מייעץ. בנוסף, לגבי "חוק יסוד: החקיקה" - מן הראוי לעסוק בו שלא במסגרת שיתוף הפעולה עם ההורים השכולים: זהו חוק חשוב שיש לקדמו בוועדה ציבורית רחבה ובתהליך משתף.
פרופ' עו"ד אסף מידני הוא מומחה למשפט ציבורי ומדיניות ציבורית, המכללה האקדמית תל אביב יפו
