כבר כמעט 20 שנים חיים בישראל אייל לב, אזרח המדינה, ובת זוגו, אזרחית הפיליפינים, ולשניים יש ילדה משותפת, אזרחית ישראלית, בת 16. אלא שכעת, בהחלטה מקוממת במיוחד, החליטה רשות האוכלוסין וההגירה שתחת משרד הפנים - לגרש מישראל את בת זוגו של האזרח, אם לנערה ישראלית - זאת למרות שהיא מודעת לכך שמדובר בקשר אמיתי.
אייל לב, אב המשפחה, שיתף בשיחה עם ynet כי "משרד הפנים יודע שאנחנו משפחה. זה כתוב שחור על גבי לבן בהחלטה שלו. ואז באותה נשימה מחליטים לגרש את אשתי ולנתק ילדה ישראלית מאמא שלה". לדבריו, "זו לא טעות. זו אטימות. זו החלטה מודעת לפרק משפחה".
המשפחה חיה כאמור בישראל כבר כמעט 20 שנים, מגדלת פה ילדה ישראלית ומנהלת חיי משפחה יציבים, גלויים ומתועדים. אין מחלוקת על כנות הקשר או על בלעדיות, ואין גם מחלוקת על חיים משותפים ארוכי שנים. גם רשות האוכלוסין עצמה מודה למעשה במסמך רשמי כי מדובר בזוגיות אמיתית וכנה.
למרות זאת, ובסתירה פנימית בוטה, מתקבלת החלטה רשמית מהמדינה - שמובילה בפועל לפירוק התא המשפחתי ולהפרדת אם מבתה הישראלית. הרשות החליטה לא להאריך את האשרה של האם, לסגור את התיק ולהורות על גירושה מישראל עד יום ראשון הקרוב, 18 בינואר.
הנימוק שהציגה הרשות הוא נישואין טכניים מלפני כ-30 שנים לאזרח יפני. קשר שלדברי בני הזוג נותק סמוך מאוד לטקס ומאז אין כל קשר או מידע על אותו אדם. מדובר באירוע היסטורי שאין לו כל זיקה למציאות חייהם של בני הזוג ולמשפחה שהקימו בישראל.
בני הזוג אף פעלו בתום לב וניסו להסדיר התרת נישואין בפיליפינים, אך ההליך נסגר לאחר שהוצבה דרישה בלתי אפשרית של שהייה ממושכת במדינה למשך כחצי שנה. דרישה שאינה ישימה למעשה למשפחה שחיה בישראל, מגדלת ילדה אזרחית ישראלית - ומנהלת כאן את כל חייה.
למרות כל זאת, ועל אף שהנוהל עצמו מעניק לרשות סמכות מפורשת להאריך ולהסדיר מעמד במקרים המתאימים ובוודאי כאשר מדובר בידועים בציבור גם ללא נישואין - בחרה הרשות שלא להפעיל שיקול דעת. במקום זאת, היא נאחזה בפרשנות טכנית צרה והפכה את הבירוקרטיה לכלי ענישה.
עו"ד תומר ורשה שמייצג את המשפחה תקף בחריפות, ואמר כי "אין כאן שום בסיס ענייני. הנוהל מעניק לרשות סמכות ברורה להאריך ולהסדיר מעמד במקרים כאלה. כאן בחרו במודע לא להשתמש בשיקול דעת. נישואין היסטוריים שאין להם שום קשר למציאות הפכו לתירוץ לפגיעה חמורה בילדה ישראלית". הוא הוסיף כי "מדובר בהחלטה שאין לה בסיס ענייני. אין כל היגיון למנוע הארכת מעמד כאשר אין מחלוקת על זוגיות בלעדית וכנה ועל חיים משותפים ארוכי שנים בישראל".
לדבריו, "לא ניתן לחסום מעמד בשל סטטוס נישואין היסטורי שאין לו כל רלוונטיות למציאות החיים בפועל, במיוחד כאשר הוכח שהמשפחה פעלה ביושר וניסתה להסדיר את הסוגיה אך נתקלה בדרישות בלתי ישימות. המשמעות ברורה. חוסר מידתיות קיצוני. חוסר סבירות בולט. הליכה עיוורת עם הראש בקיר במקום הפעלת היגיון ושיקול דעת בסיסי. התוצאה היא פגיעה ישירה בטובת הקטינה והרס מכוון של תא משפחתי יציב ומתפקד".
עוד אמר ורשה כי "כאשר פקידה בכירה כותבת שהיא מודעת לכנות הקשר, ובכל זאת חותמת על סגירת תיק וגירוש - מדובר באיבוד כיוון נורמטיבי". לדבריו, "זו בירוקרטיה שהפכה לאטימות. זה חוסר סבירות קיצוני ואנחנו ניאבק בהחלטה הזו בכל הכלים המשפטיים".
כעת מתכוונת המשפחה לפנות לבית המשפט בדרישה לבטל את ההחלטה, להאריך את האשרה ולמנוע את הגירוש. "מצער מאוד שהחלטה כזו בכלל נכתבה. חמור עוד יותר שהיא נכתבה כאשר ברקע עומדת ילדה ישראלית ומשפחה שחיה כאן שנים ארוכות", הוסיף ורשה. "זה מקרה שמציב מראה חדה מול רשות האוכלוסין. לא שאלה טכנית ולא סעיף בנוהל, אלא מבחן ערכי, מוסרי וציבורי. במקרה הזה הרשות בחרה להיכשל בו".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "במדינת ישראל קיימים חוקים ברורים לגבי שהייה חוקית או לגבי הסדרת מעמד בישראל מתוקף זוגיות, לא כל שכן לגבי מי שנשואה לגבר אחר במדינה אחרת. התפלפלות לגבי 'נישואים טכניים' או כל ביטוי מקומם אחר כנגד הרשויות, המצוטט בכתבה, היא ניסיון לטשטש את הכללים. ככל שתוגש בקשה בהתאם לחוקים, היא תיבחן בלב פתוח ובהתאם לכללים".
