פגישה עם ראש המוסד דדי ברנע. מימון הוצאות הדיור והנסיעות. הברחה על ידי נהגים מהמוסד ביום פתיחת המלחמה. התוכנית הישראלית להקמת וטיפוח הקשר עם נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד נחשפה בכתבה המקיפה שלשום (שני) ב"ניו יורק טיימס" - ושם גם פורט השינוי של אחמדינג'אד בעשור האחרון ונחשפה עובדת היותו במעצר בית.
אחמדינג'אד בטקס הזיכרון לחמינאי, אתמול
אתמול תועד אחמדינג'אד בטקס זיכרון לאייתוללה עלי חמינאי, מנהיגה העליון של איראן שחוסל ביום שבו הוברח נשיאה הקודם של איראן על ידי אנשי מוסד, לאחר תקיפה במקום. לצידו תועדו בין היתר נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, מפקד כוח קודס איסמאעיל קאאני, ראש מערכת המשפט של איראן גולאם חוסיין אג'י, יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קליבאף וסגנו חאג'י באבאי, שאמר כי "כל נסיגה ממצר הורמוז היא נסיגה מהמערכת".
זו הייתה הפעם השנייה שבה תועד אחמדינג'אד השבוע - לאחר חודשים שבהם לא נראה כלל. ביום שני האחרון הוא הופיע לזמן קצר בהלווייתו של חמינאי. ארבעה בכירים איראנים אמרו ל"ניו יורק טיימס" כי אחמדינג'אד מוחזק בידי זרוע המודיעין של משמרות המהפכה ונמצא במעצר בית, לאחר שהשלטונות באיראן למדו על חלק ניכר ממגעיו עם ישראל.
בציוץ של חשבון "המוסד בפרסית", שבו נכתב "מי מהם?", נרמז הניסיון לגייס את אחמדינג'אד - שמופיע בתמונת AI לצד בכירים איראנים אחרים כפזשכיאן, קליבאף, קאאני ושר החוץ עבאס עראקצ'י, כשעל הידיים של כולם מגן דוד.
בתקופת כהונתו כנשיא איראן, בין 2005 ל-2013, היה אחמדינג'אד הפוליטיקאי הבולט ביותר במחנה הקיצוני. הוא דיבר על חיסולה של ישראל, ובתקופת שלטונו חידשה איראן את תוכנית העשרת האורניום שלה, מה שעורר חשדות כי היא חותרת בחשאי לפיתוח נשק גרעיני. אחמדינג'אד הורה על דיכוי אלים של ההתקוממות הארצית שפרצה בעקבות הבחירות השנויות במחלוקת ב-2009, ובתקופת שלטונו ביצעה מערכת המשפט הוצאות להורג המוניות של מתנגדי משטר וכלאה יריבים ומתנגדים פוליטיים.
בכירי איראן עם מגן דוד על היד, בתמונת AI של המוסד בפרסית
אולם ב"ניו יורק טיימס" צוין כי בשנים שלאחר תום נשיאותו, ריכך אחמדינג'אד את עמדותיו והפחית משמעותית את הרטוריקה האנטי-ישראלית שאפיינה אותו בעבר. לעיתים קרובות הוא הקפיד להציג את דמותו החדשה והמתונה יותר, העניק ראיונות ונשא נאומים שבהם דיבר על תרבות הפופ האיראנית, מתח ביקורת על כוחות הביטחון בשל דיכוי אלים של מחאות, והאשים את הממסד השלטוני בשחיתות כלכלית. הוא זנח את מעיל החאקי הגדול שהיה לסימן ההיכר שלו, והחל ללבוש חליפות מחויטות. הוא טיפח את זקנו, נראה כאילו עבר טיפולי בוטוקס, והחל ללמוד אנגלית.
במשרדו בטהרן נהג לקיים מדי בוקר מפגשים ציבוריים שנמשכו שעות, שבהם הקשיב לתלונותיהם של אזרחים מן השורה, שחלקם ביקשו את עזרתו בהתמודדות עם הביורוקרטיה הממשלתית. לעיתים אף כתב מכתבי המלצה למשרדי ממשלה עבור אנשים שביקשו לקבל הלוואות. הוא גם הרבה לנסוע ברחבי המדינה ולהיפגש עם תומכיו, הן בערים והן במחוזות הכפריים.
מערכת היחסים של אחמדינג'אד עם המשטר האיראני הייתה מורכבת. בכירים בשלטון דחקו אותו לשוליים והטילו מגבלות על תנועותיו, אך במקביל אפשרו לו להמשיך לשבת במועצה בכירה המייעצת למנהיג העליון. הוא אף השתתף בישיבת המועצה בפברואר, ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה.
איראנים רבים ראו בשינוי שעבר מהלך פוליטי ציני, שנועד לחזק את תדמיתו הפופוליסטית ולהרחיק אותו מההנהגה השלטת. עם זאת, הוא שמר על בסיס תמיכה בקרב מעמד הפועלים, ויועציו היו משוכנעים כי מטרתו היא לשוב יום אחד לשלטון.
אחמדינג'אד עם מעיל ב-2012
(צילום: AP)
ועם חליפה, ב-2024
(צילום: ATTA KENARE / AFP)
"אחמדינג'אד לא היה עושה את זה בשביל כסף. יש לו כסף, יש לו רשת כלכלית רחבה. הוא היה עושה זאת בשביל הכוח. הוא רוצה להיות זה שמחזיק במושכות השלטון" אמר עבדולרזא דאוורי, לשעבר מקורבו ויועצו הבכיר של אחמדינג'אד, בריאיון טלפוני. השניים הסתכסכו לפני כמה שנים.
לפי אדם ממעגלו הקרוב, אחמדינג'אד סיפר לקומץ ממקורביו ואנשי סודו על שאיפתו להפוך בעתיד למנהיגה של איראן בעזרת מעצמות זרות. לדברי אותו מקורב, הוא התאכזב לאחר שנפסל שלוש פעמים מלהתמודד לנשיאות, והגיע למסקנה שלא יוכל לשוב לעמדת כוח כל עוד המערכת הנוכחית תישאר על כנה.
לדבריו, אחמדינג'אד חשש כי במקרה של מלחמה והחלפת המשטר, האמריקנים והישראלים יבחרו להעלות לשלטון דמות אופוזיציה המתגוררת מחוץ לאיראן, שאינה מכירה את המדינה, וכי הדבר יוביל לערעור היציבות. הוא תיאר את עצמו בפני מקורביו כאדם שיוכל למלא תפקיד של רפורמטור, בדומה לנשיא רוסיה לשעבר בוריס ילצין, ולפי אותו מקורב אמר שאם יגיע לשלטון, איראן תכיר בישראל ותנרמל את היחסים עימה במסגרת הסכמי אברהם של הנשיא טראמפ.
לדברי שני גורמי ביטחון ישראלים שהיו מעורים בהערכות המודיעין באותה תקופה, שירותי המודיעין של ישראל עקבו מקרוב אחר הקרע שהלך והעמיק בין אחמדינג'אד לבין המשטר האיראני. לדבריהם, עניין מיוחד עוררה אצלם המרירות הגוברת של אחמדינג'אד כלפי האייתוללה עלי חמינאי ובכירים נוספים, אשר מנעו ממנו להתמודד שוב על הנשיאות.
אחמדינג'אד בדרך לגואטמלה, לאחר שביתת השבת
פעולותיו של אחמדינג'אד החלו לעורר חשד גם בקרב אגף המודיעין של משמרות המהפכה, האחראי להגן על הרפובליקה האסלאמית מפני התערבות זרה. לפי שני אנשי משמרות המהפכה ובכיר מודיעין נוסף המעורה בפרשה, החשדות התגברו לאחר שאחמדינג'אד החל בשנת 2017 לשלוח מכתבים פומביים לנשיא טראמפ, ובהמשך גם ליורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן.
לא ברור מתי בדיוק ניסו לראשונה אנשי המודיעין הישראלים לגייס את אחמדינג'אד, אבל גורמים איראנים אמרו כי לפחות חלק מהמגעים החלו בביקור שערך בשנת 2023 בגואטמלה, כדי להשתתף בכנס שעסק באיכות הסביבה. ההזמנה הגיעה מממשלת גואטמלה, מדינה המקיימת קשרים דיפלומטיים קרובים יחסית עם ישראל. אחמדינג'אד כמעט שלא יצא לנסיעה, לאחר שכוחות הביטחון עצרו אותו בנמל התעופה בטהרן, סירבו להנפיק לו כרטיס עלייה למטוס ומנעו ממנו לעזוב את המדינה.
בתגובה פתח אחמדינג'אד בשביתת שבת שנמשכה שעות בשדה התעופה, והאירוע הפך לסנסציה תקשורתית כאשר הוא הצטלם עם נוסעים, עובדים בשדה התעופה ואנשי צוות אוויר, ולא הפסיק לפרסם עדכונים ברשתות החברתיות בנוגע למצבו. בסופו של דבר השלטונות האיראניים נכנעו לקמפיין ואפשרו לו לעלות על המטוס ולהשתתף בכנס. "חלק מהאנשים אמרו לי לא לנסוע לגואטמלה. אמרתי להם שאחי, השר להגנת הסביבה, הזמין אותי", אמר אחמדינג'אד באחד הסרטונים שפרסם.
אלכס וטנקה, ראש תוכנית איראן במכון המזרח התיכון בוושינגטון, אמר ל"גרדיאן" כי ניכורו של אחמדינג'אד מהמשטר האיראני היה ידוע לגורמים בתוך המערכת, כולל למנהיג העליון עלי חמינאי, שלפי הדיווחים הוטרד מהחלטתו של בן חסותו לשעבר לבקר בגואטמלה.
עם זאת, הוא הטיל ספק בעיתוי ובמניעים של הדיווחים האחרונים. "מדוע המוסד נתן לאחמדינג'אד לצאת לאחר שחילץ אותו?" שאל. "האם אתם הייתם עושים זאת, אחרי שהשקעתם כל כך הרבה? אולי כל אלה הם רק ניסיון ליצור מתיחות בתוך המשטר, מה שמבחינת יריביו של המשטר בהחלט עשוי להיות מועיל".
פורסם לראשונה: 23:10, 14.07.26
