מאז פרצה המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 זינק מספר האסירים הביטחוניים בכ-92%, אבל צה"ל ושב"ס לא נערכו כנדרש לתרחיש של מאסרים לטווח ארוך - כך קובע דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי) ועוסק בכליאה, שחרור והעמדה לדין של אסירים ביטחוניים בעקבות "חרבות ברזל". הדוח מפרט את ההשלכות של הכשל, אחת מהן נוגעת לשחרור 19 אסירים, בהם מנהל בית החולים שיפא בעזה. "יש לראות בחומרה את העובדה שהשחרור של כלואים שנשקף מהם סיכון לביטחון המדינה לא הובא בזמן אמת לידיעת ראש הממשלה", כתב המבקר מתניהו אנגלמן.
על פי הדוח, מספר האסירים הביטחוניים במתקני שב"ס עלה מכ-5,200 לפני המלחמה לכ-10,000 במהלכה. "מעצרם של אלפי מחבלים – ללא היערכות מקדימה – החריף את הפער בכל הנוגע להיעדר מקומות כליאה ופגע ביכולת שב"כ לבצע מעצרים וחקירות, לצד הגברת העומס והסיכון על סגל שב"ס", כתב המבקר, שהעיר לצה"ל ושב"ס על היעדר עבודת מטה מקדימה לתיאום קליטת אסירים ביטחוניים בהיקף נרחב באירועים חריגים.
תקציר דוח המבקר על הטיפול באסירים ביטחוניים:
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
עוד מצוין בדוח כי עד תום הביקורת בפברואר 2026 לא הועמד לדין על פשעיו אף מחבל שהשתתף בטבח 7 באוקטובר ובמהלך המלחמה. "מיצוי הדין עם מחבלי חמאס שביצעו פשעים במתקפת הטרור ובמהלך המלחמה הוא בעל חשיבות מכרעת מהבחינה המשפטית, המוסרית והציבורית", נכתב. "מיצוי הדין עם מחבלים אלה יעשה צדק עם קורבנות הטבח הנורא, ויהיה סגירת מעגל עבור הקורבנות ובני משפחותיהם שחוו ועדיין חווים סבל קשה מנשוא".
משבר כליאה לאומי
כבר ביולי 2022 קבע מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי ש"מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של משבר כליאה לאומי", וערב פרוץ המלחמה חרג מספר הכלואים בכ-1,700. בדוח המבקר צוין כי מועד מימוש החלטת בג"ץ בנוגע להרחבת שטח המחיה של הכלואים במתקני שב"ס, שנקבע תחילה לדצמבר 2018, נדחה עד סוף 2027. הובהר כי בג"ץ התנה הארכה זו בכך שבית המשפט יתרשם מיישומה של החלטת הממשלה שאישרה תוכנית לאומית ארוכת טווח לייעול ולהרחבה של מערך הכליאה.
המבקר מציין שבמסגרת תקן הכליאה לא נעשתה הפרדה בין אסירים פליליים לביטחוניים וכתב כי "הטווח לאסירים ביטחוניים היה נמוך באחוזים ניכרים ממספר מקומות הכליאה שיועדו בנוהל המשותף לשב"ס ולצה"ל משנת 2006". עד פרוץ המלחמה, נכתב, "לא ביצעו צה"ל ושב"ס עבודת מטה לתיאום קליטת אסירים ביטחוניים באירועים חריגים, אף שהדבר נדרש על פי הנוהל המשותף משנת 2006".
על פי הביקורת, נכון לפברואר 2025 היו כלואים במתקני שב"ס 10,147 אסירים ביטחוניים - חריגה של 1,136 מהמספר המרבי שניתן לכלוא לפי התקן מאז הוכרז מצב החירום הכליאתי. באותה עת גם לא היה ביכולתו של שב"ס לקלוט 2,366 אסירים ביטחוניים נוספים שהיו מוחזקים במתקני צה"ל.
"עקב מספרם הגדול של האסירים הביטחוניים שנכלאו לאחר פרוץ המלחמה, שב"ס לא היה יכול לממש במלואו את ייעודו כארגון הכליאה הלאומי של ישראל, האמון על כליאתם של כלל האסירים בישראל", נכתב בדוח.
אנגלמן מציין כי תוכנית החירום של נציבות שב"ס מ-2021, המגדירה עקרונות וסדר עדיפויות למיצוי משאבי כליאה, בין היתר בתרחיש ייחוס של מלחמה, התבססה בעיקר על "הצפפה" - כלומר הגברת האכלוס במתקנים קיימים ולא הכשרת מקומות נוספים.
אלא שלא בוצע תהליך של הערכת צורכי כליאה בתרחישי ייחוס שונים, ובכללם מלחמה, לא שגובשה תוכנית להכשרת מקומות נוספים, ולא הוקצה תקציב להכשרת מקומות אלו. "זאת אף שבמשרד לביטחון לאומי ובשב"ס היו ערים לכך שבתרחיש מלחמה עלול לחול גידול ניכר במצבת הכלואים", נכתב בדוח.
בביקורת עלה כי על אף שבהוראת אגף המבצעים במטכ"ל נקבע כי בכל תוכנית מבצעית יש לקבוע מראש מדיניות לגבי מעצרים, תוכניות מבצעיות של צה"ל מלפני המלחמה לא כללו מידע על היקף המעצרים הצפוי במערכה. כמו כן, בתוכניות לא הוסדרו הוראות אמ"ץ נוספות, בהן הקמת מתקן כליאה פיקודי עורפי באחריות צה"ל. "הדבר עלול לפגוע במענה על הצורך בכליאת לוחמי אויב בעתות חירום ובמלחמה", נכתב.
התוכניות המבצעיות של צה"ל התבססו על יכולות שב"ס לקלוט אסירים ביטחוניים לטווח ארוך. אולם אומדן של היקף המעצרים כאמור לא הוכן, והיעדרו הקשה על שב"ס לקלוט אסירים ביטחוניים בהיקפים גדולים, ופגע במוכנות צה"ל לקלוט לתקופות ארוכות אסירים ששב"ס לא יכול היה לקלוט.
המענה למצוקת הכליאה בשב"ס
בדוח צוין כי לאחר פרוץ המלחמה נוספו אלפי מקומות כליאה בשב"ס, אך הדבר לא בוצע על בסיס אומדנים שגובשו תוך ראייה ארוכת טווח. עם זאת, המבקר מציין לחיוב את התמודדות שב"ס עם הצורך בהוספת מקומות כליאה תוך כדי מלחמה לשם מתן מענה בטווח המיידי. לצד זאת נמצא כי למרות שצה"ל הקים תוך כדי המלחמה ארבעה מתקני כליאה, עבודת המטה שהוביל המל"ל ב-2024 לא שקלה חלופה של כליאה במתקן פיקודי עורפי בצה"ל – על האף האמור בהוראת אמ"ץ.
עוד עלה בדוח כי לאחר פרוץ המלחמה חל גידול גם במספר האסירים הפליליים במתקני שב"ס. עם זאת, במרץ 2025, כשלוש שנים לאחר החלטת הממשלה בנושא יישום המלצות הדוח לבחינות חלופות לעונש מאסר, עדיין לא הסתיים גיבוש תזכיר חוק מוסכם בנושא – למרות הנחיית נתניהו מספטמבר 2024 לקדם את החקיקה בתוך חצי שנה.
המבקר העיר כי העיכובים בהסדרת מתכונת הענישה של משמורת בקהילה מונעים משב"ס את האפשרות להשתמש בחלופת מאסר זו כדי להקל את העומס במתקני הכליאה.
המבקר מוסיף כי הגידול במספר האסירים הביטחוניים הוביל להגדלת היקף המשימות של אנשי שב"ס, וכי השינוי לרעה ביחס העוצמה בין אנשי הסגל לאסירים, לצד אתגרים נוספים – הגבירו סיכון לפגיעה פיזית ומילולית בסגל.
גם על שב"כ היו השפעות רבות בנושא, שכן המחסור במקומות כליאה גרם לפגיעה ניכרת ביכולות הארגון לבצע מעצרים. "שב"כ העלה זאת בפני המשרד לביטחון לאומי ושב"ס", נכתב בדוח. "המחסור גרם לצמצום מספר המעצרים המתוכנן ביו"ש וכן לאי-ביצוע מעצרים מתוכננים". בנוסף, הנושא גרם לפגיעה ניכרת גם ביכולתו של שב"כ לבצע חקירות אפקטיביות.
שחרור הלב"חים
ביולי 2024 שוחררו כאמור מנהל בית החולים שיפא מוחמד אבו סלמיה ו-18 "לוחמים בלתי חוקיים" (לב"חים) נוספים, בשל הצורך לפנות כלואים ממתקן צה"ל שדה תימן. 19 הם שוחררו בהתאם להמלצת שב"כ, אך גורם בשירות ציין שביניהם "אנשים מהם נשקף סיכון".
6 צפייה בגלריה
יולי 2024, מנהל בית החולים שיפא מוחמד אבו סלמיה חזר לעבודתו
(צילום: REUTERS/Mohammed Salem)
אותם אנשים, הדגיש המבקר, היו אמורים להישאר במעצר עקב היותם מעורבים בפעילות טרור והסכנה לביטחון המדינה שנשקפה מהם. הוא הוסיף כי על פי המועצה לביטחון לאומי, שחרורם "לא אושר על ידי המל"ל או רה"מ". אנגלמן הדגיש כי "היה ראוי שהמל"ל, שב"כ וצה"ל יוודאו כי שחרור כזה – מובא לידיעת רה"מ וכי ניתן אישורו לכך".
על שחרור מנהל בית החולים שיפא נכתב כי הוא "גרם לפגיעה תודעתית עמוקה בישראל, וחמאס אף ניצל אותו לצורכי תעמולה". המבקר הוסיף כי בחוות דעת שב"כ שנגעה לשחרורו לא הובאו בחשבון ההשפעה התודעתית של הדבר, וכי לא בוצעה כל בקרה במטה שב"כ או מחוץ לארגון על המלצת יחידה מסוימת לשחרר אותו".
אף מחבל לא הועמד לדין
הדוח מציין כי ברקע העובדה שעד כה לא הועמד לדין אף מחבל על זוועות 7 באוקטובר עומדת ההחלטה של ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים יריב לוין שלא לקדם זאת בזמן שחטופים מוחזקים בעזה, נוכח החשש שהדבר יסכן את שלומם.
המבקר מציין כי נכון לספטמבר 2025, בפרקליטות גובשו חוות דעת בנוגע לחלק ניכר מהחשודים, ובנוגע לחלקם נכתבו גם טיוטות כתבי אישום. על פי הנתונים, נכון לפברואר השנה, מספר המחבלים שצפוי כי יגובש כתב אישום בעניינם הוא כמה מאות. "כדי לייעל את התהליך המשפטי ולהגיע להכרעת דינם של המחבלים בהקדם, נדרשים תיקוני חקיקה בתחומים של סדרי דיון, ייצוג נאשמים וראיות", הוסיף המבקר.
אנגלמן הדגיש כי הליך משפטי סדור ישמש כלי לתיעוד רשמי, מפורט ונצחי של הזוועות שהתרחשו, וכן ישמש כלי חשוב להנצחת זכר הקורבנות: "זאת ועוד, העמדת המחבלים לדין בהליך שקוף וסדור תהיה הוכחה משפטית ברורה, כלפי כל אומות העולם, לגבי כל שהתרחש ב-7 באוקטובר ולגבי קיומו של משפט צדק בישראל. התמשכות התהליך המשפטי פוגעת באפקט ההרתעה שבהעמדה לדין, ודחיית מיצוי הדין עם המחבלים שביצעו את הפשעים מעכבת את עשיית הצדק עם קורבנות הטבח הנורא ובני משפחותיהם".
בדוח הביקורת צוין כי עלו פערים מסוימים גם בנושא שיתוף הפעולה בין שב"ס ובין שב"כ וצה"ל בתחום המודיעין. בדוח לא צוין על אילו פערים מדובר. כמו כן צוין כי ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בהתייעצות עם מבקר המדינה, החליטה שלא להניח דוח זה במלואו על שולחן הכנסת ולפרסם רק חלקים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה.
