אלפים ליוו בצהריים (רביעי) את רס"ר רן גואילי ז"ל בטקס האשכבה שלו ביישוב מיתר, שם הוא נטמן בבית העלמין לאחר טקס ההספדים שמתקיים במתנ"ס שביישוב. הארון הגיע מבסיס הרבנות הצבאית במחנה שורה מלווה בשיירה משטרתית, אחרי שהמשטרה ערכה שם הבוקר טקס לכבוד החלל החטוף האחרון שהושב שלשום מעזה.
בני משפחתו של רן גואילי ז"ל סופדים לו בטקס האשכבה
(צילום: לע"מ)
טליק גואילי, אמו של רני, ספדה לו: "רק רציתי להגיד לך, ילד אהוב שלי, שהתקווה שאולי תחזור אלינו על שתי רגליים או אפילו על רגל אחת נתנה לנו את התקווה. רני, אהוב שלי, אני מבטיחה לך שהרבה בזכותך נזכרנו כל עם ישראל שלמרות כל המחלוקות - אנחנו עם אחד גדול וחזק. כולם ראויים להקרבה שלך". היא פנתה למחבלי חמאס ואמרה: "ניסיתם להבהיל את עם ישראל, תראו מה נשאר מכם. דעו לכם נמושות - רני וגיבורי המלכות נותנים לנו את הכוח להעלים אתכם".
אביו, איציק גואילי, ספד לבנו: "רני, אני לא כתבתי כלום כי אני תמיד מדבר מהלב ומה שאני מרגיש באותו רגע. לראות פה את כולם עומדים מולך ומה שעשית, והצלת, ואיחדת - זה לא מובן מאליו. כל יום אנחנו מוצאים עליך משהו חדש. גם לפני כמה שעות כשקיבלנו אותך בשורה ופתחנו את הארון ונגענו בך. אתה אחרי שנתיים וחצי שלם לגמרי. אתה חסר לי כל שנייה". שני ההורים קיבלו מחיאות כפיים סוערות.
אחרי איציק עלה לבמה עומרי גואילי, אחיו של רני, ואשתו שרון. "אני גאה להיות האח הגדול שלך", אמר עומרי. "היום אני יכול להגיד שהחיים שלנו יכולים להמשיך. היום אפשר להגיד שסוף-סוף עברנו את התאריך הזה 7 באוקטובר 2023. רני, אני אשתמש בכינוי היחידי שהוא רק שלי. רני אחי הקטן, אבל כמו שכולם יודעים הוא הגדול. אני כל כך כל כך גאה להיות זה שגדל איתך, גידל אותך. גדל ממך. הייתה לנו חברות ואהבה שהיא מעבר לכל דבר בעוצמות מטורפות. אהבנו לעשות את כל הדברים הייחודיים לנו".
נתניהו והרצוג סופדים לרן גואילי
(צילום: לע"מ)
עוד אמר עומרי: "אני נזכר בשיחה האחרונה שהייתה לי איתך בשעה 10:45 כשאני אומר לך ׳הנה אתה רואה, כל המדינה בוערת ואתה במחלה בבית׳. ואתה עונה לי ׳עומרי אני באמצע היתקלות, זה דחוף?'. התחלתי להילחץ והוא אמר לי ׳טוב אני אדבר איתך אחר כך׳. חזרתי אליו אחר כך והוא אמר לי ׳עומרי תן לי לסיים ולדבר איתך׳. עד היום אני מחכה לשיחה הזו. היום אח שלי הגיבור הגיע הביתה. אני רוצה שתבינו שהגאווה פה היא אמנם גאווה משפחתית אבל היא של כל העם שלנו, ואני מאחל לכל העם הנפלא שלנו שכולם יהיו רני. לוקח על עצמי לשמור על המשפחה. הכאב שלנו ענק ועצום, אבל הגאווה שלנו בך יותר חזקה מהכאב הזה״.
שרון, אשתו של עומרי וגיסתו של רני ז"ל, ספדה: "רנצ'י, גיסי היקר האהוב והטהור. אני ניצבת מולך ומול עם שלם שהגיע לחלוק לך כבוד אחרון. אני עומדת כאן עם תחושת הקלה אדירה שהושבת הביתה והיום תיטמן כמו שמגיע לך. למרות הכול, כל המשפחה המדהימה שלך הטמיעה בנו את המשפט שהגאווה בך חזקה מהעצב. אני גאה בך שיצאת באותה שבת ונלחמת עם חבריך. אני גאה בך שהגנת על המולדת ונלחמת עד הכדור האחרון ועד השניה האחרונה. התפללתי לסוף אחר, לחיבוק החם שלך. אני לנצח אזכור את הזכות להכיר אותך. לצחוקים, לידיים האדירות שלך. לכל הטוב שנתת לעולם כולו. אני אוהבת אותך עד עמקי נשמתי ולנצח אזכור ואזכיר אותך. אתה גיבור על בדיוק כמו שחלמת״.
שירה, אחותו של רני, אמרה בבכי: ״היי רני, חיים שלי. החבר הכי טוב שלי. אני פשוט לא מאמינה שאתה כאן. כשאמא נכנסה אליי לחדר יומיים אחרי השביעי ואמרה שכנראה ייקח זמן עד שתחזור, לא תיארתי לעצמי שייקח 843 ימים. הכאב והפחד היו חלק מהיומיום שלנו. כשיצאת הייתה לי הרגשה שמשהו רע יקרה. הראית לאמא שאתה יכול להזיז את היד. אמרתי לעצמי 'תפתחי את העיניים', זו יכולה להיות הפעם האחרונה שתראי אותו. רני, אין יום שלא עוברת לי בראש המחשבה מה היה קורה אם הייתי מכריחה אותך להישאר בבית. אם הייתי נוסעת לנובה וגונבת את המפתחות של האוטו".
לדבריה, "היער הוא לא אותו יער, בקניון אין יותר דברים יפים ולשניצל אין את אותו טעם. הנסיעות לבסיס, הפורום, אני ואתה. הצחוקים שלנו, הריבים, נגמרו. ונשארו לי רק זכרונות. וכל זיכרון הוא כמו חץ בלב. כל אוטו שעובר לידי מחזיר אותי שנתיים אחורה. מי יקרא לי שוש וייתן לי בוסה רטובה בלחי? מי ישמור עליי שלא יקרה לי כלום? בשנתיים האלה איבדתי אותך ואחר כך איבדתי את עצמי. הבטחתי לך שאני בוחרת בחיים, נשבעת לך שאפילו שהיה לי קשה אני עושה את זה. אתה תמיד תהיה שם לצידי. הגעת אליי בחלומות, בסימנים. תמיד ידעתי שכשאני אהיה בטוב אתה תהיה שם בשבילי וכשאהיה ברע לא תבוא ולא תהיה גאה בי. במזרח עשיתי טיול על האופנוע כדי להרגיש אותך. הובלת אותי בכל בחירה בחיי, אתה עדיין מוביל אותי מלמעלה.
"בחודש האחרון טסתי לאמריקה במטרה אחת - להחזיר אותך הביתה. שיגעתי אנשים, דיברתי עליך בכל הזדמנות, עשיתי הכול. דיברתי בקונגרס ובבית הלבן והכול באנגלית. אתה גאה בי? באמת עשיתי הכול כדי שתחזור, זו הייתה המשאלה שלי. ועכשיו תרשה לי להוריד את המדים והטייטל אחות של חטוף ותן לי לחזור להיות פשוט אחות של רני. אני אוהבת אותך ומבקשת שלנצח תופיע לי בחלומות. אני חזקה, אני מבטיחה לך". לסיום היא השמיעה הקלטה של רני אומר "אל תדאגי אחותי, הכול בסדר", והיא השיבה לו: ״אני אוהבת אותך, והכול בסדר אני לא דואגת״. בסיום ההספד היא השתטחה על ארונו של אחיה וחיבקה אותו.
מסע ההלוויה של רן גואילי ז"ל
(צילום: שילה פריד, לע"מ)
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לגואילי. "אנחנו עומדים כאן היום בשעה קדושה, שוברת לב, שבה רני הגיבור והאהוב, 'החטוף האחרון', מובא סוף-סוף למנוחת עולמים באדמת הבית. שיבתו היא גם רגע עצום עבור אומה שלמה. רגע שבו - כפי שאמרתם - הגאווה חזקה מהעצב", אמר.
לדברי הרצוג, "ברגע הזה אני מבקש מכם, כנשיא מדינת ישראל, בשם מדינת ישראל: סליחה. סליחה שלא היינו שם בשבילו, סליחה שיחד עם משפחות רבות כל כך נאלצתם לחכות לשובו של אהובכם ימים ארוכים כל כך, מייסרים כל כך. כעת, מתוך קדושת המעמד הזה, רסיסי הרסיסים של ליבנו יכולים להתחיל אט-אט להיאסף אל הריפוי ואל התיקון שכה דרושים לנו כעם. עם שלם מביט בכם היום, כואב איתכם היום, מאמץ אתכם אל הלב בדמעות, ויודע - בדרככם ובדרכו של רני, עלינו לקום מהכאב הנורא הזה".
אחרי הרצוג ספד לגואילי ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכשעלה לבמה מספר אנשים עזבו את הטקס. "צפיתי אתמול בחיילנו ומפקדנו חדורי השליחות בתוך עזה כשהשלמנו את המשימה הלאומית", אמר. "כשרני זוהה, החיילים שלנו פרצו בשירה אדירה. הם שרו במלוא הגרון את התקווה, וזה הרטיט את ליבי". "אם לא היינו מאמינים, לא היינו מוצאים", אמר נתניהו. "אם לא היינו מאמינים לא היינו פועלים, אם לא היינו מוצאים - הפצעים היו פעורים לעולמים. אבל אנחנו האמנו, אנחנו פעלנו ואנחנו מצאנו את רני. וכך השגנו את מה שייחלנו לו 843 ימים - להחזיר את כל אחינו ואחיותינו הביתה״.
נתניהו, שאיחר לטקס בכחצי שעה, הוסיף: "דור הגיבורים, דור הניצחון שרני גואילי הוא אחד מנציגיו הבולטים, התגלה ברוב תפארתו. רני הציל חיים רבים מאוד, למרות שנורה פעמיים. הוא הגן על קיבוץ עלומים והרג 14 מחבלים ארורים. הלחימה המופתית שלו עד הכדור האחרון תיזכר לדורות. לי ולממשלתי יש את הזכות לקדם את הקמתו של יישוב חדש בנגב שינציח את רני - הישוב המתכונן 'רננים' ממזרח לבאר שבע". אחרי נתניהו ספדו לגואילי גם יו"ר הכנסת אמיר אוחנהף הרב הראשי לישראל דוד יוסף והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
אחריהם עלה לדבר מפכ"ל המשטרה דני לוי, שאמר: "ושבו בנים לגבולם. אנו עומדים כאן היום יחד עם כל עם ישראל מלווים למנוחת ישראל את גיבור ישראל רן גואילי, הראשון לצאת והאחרון לחזור. אנו משלימים את המשימה הקדושה של השבת כל בנינו ובנותינו לגבולם. רני היקר, כמפכ״ל זה גאווה גדולה עבורי להוביל ארגון שמורכב מאנשים כמוך. רני היה לוחם חד אמיץ ונחוש, דמותו של היא דוגמה למופת למסירות נפש ואהבת המולדת. רני לא היסס לרגע, בעודו פצוע עם כתף שבורה הוא לבש את מדיו ויצא להילחם. ניהל קרבות, חיסל מחבלים והציל חיים. מנע בגופו את כניסת מחבלים לקיבוץ עלומים. אני מבטיח לכם כאן בשמי ובשמי שוטרי ישראל כולם כי זכרו של רני לא יישכח".
האב הצדיע, האמא נישקה
קציני המשטרה הצדיעו לגואילי כשארונו הגיע למיתר, והמפכ"ל לוי עבר בין השוטרים ולחץ את ידיהם. בבסיס הרבנות הצבאית בשורה, אנשי הרבנות יחד עם שוטרי משטרת ישראל ערכו כאמור מסדר כבוד אחרון לגואילי, שהיה לוחם יס"מ, לפני מסע ההלוויה שיצא משם. אביו, איציק גואילי, קרא קדיש מעל ארונו, הצדיע ואמר: "הנה החברים שלך לוקחים אותך". אמו של רן, טליק, נישקה את ארונו. היא יצאה לכיוון האזרחים שהגיעו לכבד את המשפחה מחוץ למחנה וחיבקה אותם.
דודתו של רן גואילי ז"ל בריאיון לאולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
השיירה ליוותה את ארונו של גואילי עד למיתר דרך כביש 431, כשהעלייה לכביש 6 התבצעה במחלף נשרים, ובהמשך עברה השיירה בכביש 60. אחרי טקס האשכבה התקיים טקס הקבורה בבית העלמין במיתר, בהשתתפות מצומצמת וללא כלי תקשורת. כבר בשעה 06:30 בבוקר יצאה שיירה משטרתית שליוותה את משפחת גואילי ממיתר לכיוון מחנה שורה, שהורכבה מסיירת האופנועים הארצית של אגף התנועה, ניידות ואופנועים של חטיבת סה"ר במחוז הדרומי.
עדי, אביגיל וזוהר שהגיעו למחנה שורה אמרו ל-ynet: "זה עצוב ומרגש להיות פה, זה היה לנו חשוב מאד. הגענו קבוצה לחלוק כבוד בבוקר החשוב הזה". אוסקר וסוניה סולומון, שהגיעו גם כן, אמרו: "באנו מקיבוץ נען לתת כבוד אחרון לגיבור. זה המינימום שאפשר לעשות". שתי נשים נוספות סיפרו: "אנחנו פה בכל הלוויה של כל חלל שיצא מפה, זה חשוב. כואב שזה חלל, אבל טוב שהחזירו אותו עכשיו וזה לא נגמר כמו רון ארד".
הראל פלחצינסקי, דודתו של גואילי, סיפרה הבוקר לאולפן ynet על התחושות לקראת מסע ההלוויה. "מצד אחד אתה מאושר שאנחנו מגיעים סוף-סוף לסוף הזה, ומצד שני - אנחנו קוברים היום את רני", אמרה. לדבריה, "עבורנו זה מאוד קשה. רני הוא הלב של המשפחה ואנחנו כולנו בצער ובכאב. אנחנו פשוט המומים גם מכל המעמד שהולך להיות בהלוויה - הסידורים, האבטחה, המרכזיות. חוסר האינטימיות שלנו עם רני".
התמונות מהטקס במחנה שורה (צילום: לע"מ)
לדבריה, "רני הפך להיות אדם ציבורי לחלוטין וזה משפיע על הכול. אנחנו לא מתייחדים איתו ברמה האישית. רני הוא אייטם עולמי. בכל מקום יודעים מי הוא, אבל בסופו של דבר רני הוא שלנו, הוא האחיין שלי. הדואליות הזאת קשה. אני חיה בסרט, והוא סרט לא טוב".
גואילי שירת בתור לוחם ביס"מ נגב במחוז הדרומי. ב-7 באוקטובר הוא יצא להילחם כשהוא פצוע ועם כתף שבורה, אחרי שעבר תאונת אופנוע ואמור היה להיכנס לניתוח. הוא הספיק להציל את חייהם של עשרות ממשתתפי המסיבה ברעים לפני שנהרג וגופתו נחטפה, סמוך לקיבוץ עלומים. הוא זכה לכינוי "רני מגן עלומים".
שלשום, 843 ימים אחרי טבח 7 באוקטובר - אותר גואילי בבית קברות פלסטיני במזרח העיר עזה. המבצע לאיתורו, "לב אמיץ", היה מורכב וכלל כוחות רבים שעסקו במלאכת החיפושים והזיהוי. במהלך הפעילות נבדקו גופות של 250 פלסטינים - עד שזוהה גואילי, עם מדי המשטרה שלבש והנעליים שנעל ביום שבו נפל סמוך לקיבוץ עלומים.
פורסם לראשונה: 10:11, 28.01.26
