בתיעודים חדשים מתוך בית החולים סורוקה בבאר שבע, שספג פגיעה ישירה במטח הכבד הבוקר (חמישי), נראה ההרס הרב במסדרונות בית החולים ובחדרי ההמתנה. כל התיעודים מתוך סורוקה, שעות אחרי הפגיעה ההרסנית:
ההרס, בתוך בית החולים סורוקה
(צילום: אילנה קוריאל)
בשעה 13:30, שעות אחרי שמבני בית החולים סורוקה נפגעו מהטיל האיראני, הגיעו שבעה ממטופליו לבית החולים שיבא בתל השומר, הראשונים מבין עשרות נוספים שצפויים להגיע במהלך היום. המפונים הגיעו באוטובוס מיוחד של מד"א, שכובים במיטות, חלקם מונשמים ומורדמים. אחרי הפגיעה הוחלט להזיזם מבית החולים למקום יותר בטוח במרכז הארץ.
שבעת החולים הורדו אחד-אחד במעלון מיוחד למיטות שנמצא בתוך האוטובוס ומשם הוזזו למיטה מקומית ונלקחו למחלקת "שיקום חוזרים לחיים" של שיבא. אודליה אדלסון, בת 32 ממצפה אשר, נפצעה בבטנה בתאונת דרכים ביום שבת - והייתה בין המפונים הראשונים לשיבא. "קרו לי שני ניסים בשבוע", סיפרה בשיחה עם ynet. על הפגיעה בסורוקה אמרה: "היה בום בבניין לידינו והוא נפל. הרגשתי את הבום חזק והבטן, שבה גם נפגעתי, כאילו נפלה. אנשים מסביבי בכו, אבל אני לקחתי את זה כהזדמנות לנשום".
רוב בני משפחתה של אדלסון מתגוררים במרכז, ואמה סיפרה כי הם חשבו להזיזה לבית חולים במרכז. "בסוף עשו עבורנו את העבודה", הסביר קרוב משפחתה. אדלסון סיפרה כי היא מרגישה יחסית בסדר, למרות המעבר הארוך למרכז. "הנסיעה לפה הייתה חלקה. באו מלא גיבורים לעזור והלב שלי מפוצץ בהודיה על העם הזה, שלא נשאר אדיש ועוזר".
8 צפייה בגלריה
אודליה אדלסון. "אנשים מסביבי בכו, אבל אני לקחתי את זה כהזדמנות לנשום"
(צילום: עידו ארז)
נפגע במטח - והתפנה לוולפסון
(צילום: ליאור שרון)
מסורוקה נמסר הערב כי הפגיעה העיקרית שספג בית החולים היא בבניין הכירורגי הצפוני ובמספר תשתיות מרכזיות, כולל מערכות גזים, מים ומיזוג. בנוסף נרשם נזק נרחב במבנים נוספים בבית החולים כתוצאה מההדף. בסך הכול נפצעו בבית החולים כ-80 בני אדם, מחציתם עובדי המקום, ומצבם של כולם הוגדר קל.
בעת פגיעת הטיל בסורוקה היו מאושפזים במקום יותר מ-700 מטופלים. לאחר הפגיעה נסגר בית החולים לקבלת מטופלים, למעט מקרים דחופים ומצילי חיים. כעת מאושפזים בו כ-300 מטופלים – כ-26% מהתפוסה במקום.
במקביל, תומר אבוחצירה, תושב יפו שביתו נפגע, סיפר: "ישנתי, לא שמעתי את ההתרעה בטלפון כי ישנתי שינה עמוקה. שמעתי במקביל גם אזעקה בטלפון ובחוץ. איך שאני קם להתפנות למדרגות או למקלט היה בום אדיר וכל החלונות התפוצצו. הטלוויזיה עפה ואפילו השמשה של האוטו שלי למטה נשברה. פיניתי את עצמי לוולפסון".
לדבריו, "יש לי מרחב מוגן, אבל לא הספקתי להגיע. ראיתי שחור בבית, היה מלא אבק. נכנס משהו לבית, לא יודע מה. עזבתי הכול ובאתי למיון. לא יודע מה קורה בבית שלי כרגע, מה נשבר. יודע שהטלוויזיה נפלה, שמשה בחדר התנפצה, בסלון נשברו התריסים והחלונות".
"אני מרגיש כאוב. הפנים שלי כואבות, השיניים והחניכיים - אני לא מרגיש את האזור הזה (הצד הימני של פניו, א"ה) ויש לי חתך בראש מהזכוכיות", הוסיף אבוחצירה. "היינו אני ואשתי בבית, לא קרה לה כלום. אני ישנתי מתחת למלון, אחר כך קפצתי עליה - הגנתי עליה. ברחוב היו הרבה זכוכיות, לשכנים שלי מעלי התפוצצו השמשות גם. היו אבנים ברצפה".
לסיכום, אמר: "חשוב להיכנס למרחב מוגן, זה מציל חיים. באמת. הייתי שאנן, ישנתי שינה עמוקה, לא שמתי לב. אני בנס ניצלתי. חשוב מאוד להיכנס למרחב מוגן - זה קריטי מאוד, מציל חיים".
פגיעה באזור הבורסה ברמת גן
זהבית שפיצר, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית בבית החולים וולפסון, סיפרה על הטיפול בפצועים: "יש נפגעי חרדה, אלה אנשים שצריך לזכור שהיו חשופים למצב מסכן חיים וחוו חוסר אונים מאוד גדול. במצב של חוסר אונים מאוד גדול הם מפתחים תגובת חרדה. אנחנו רוצים לסייע להם בתהליכי קרקוע, ויסות, להכניס אותם חזרה לחלון הסיבולת ולאפשר להם להיות באיזשהו מגע יותר ברור עם המציאות ומה שקורה, ולאסוף מהם מידע נוסף על צרכים נוספים או אנשים נוספים שצריכים עזרה".
"אנחנו שומעים מאנשים את הזעזוע העמוק שהם חווים", הוסיפה. "אחרי שהם נרגעים מעט הם מסוגלים לדבר איתנו על מה זה אובדן של בית עבורם, אובדן של זכרונות, דברים שהם מעבר לדבר שהוא כרגע מקום פיזי להיות בו. מעבר לזה הם חשים דאגה - אנשים יצאו בלי תרופות, בלי כסף, בלי דברים חיוניים שהם צריכים. אז גם דאגה ברמה של 'לאן אני הולך, איך אני מקבל תרופות' - אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לברר את הצרכים וגם לנתב אותם לגורמי הסיוע. אנחנו עובדים צמוד גם עם שירותי הרווחה והרשויות המקומיות, וגם עם ביטוח לאומי, וככל שיש צורך - אם יש עולים חדשים - אז גם עם משרד הקליטה. אנחנו מסונכרנים לגבי כל המענים".
שפיצר ציינה כי בבית החולים נמצאות שתי עובדות סוציאליות שעובדות 24/7 כדי להנגיש מענה מיידי לפצועים.
