כמידי שבוע, גם הערב (שבת) התאספו אלפים לעצרת בכיכר החטופים בתל אביב - ביום ה-694 למלחמה ברצועת עזה. במרכז הכיכר הוצגו תמונות חטופים עם בני משפחותיהם, ומפגינים אחזו בשלט עם תמונת הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר לצד הכיתוב "יצרנו את התנאים לשחרור החטופים". המפגינים קראו "תעצרו את העולם האחים שלנו שם", "לא נפקיר אותם בעזה" ו"אוזל להם הזמן, החזירו את כולם".
העצרת בכיכר החטופים, הערב
(צילום: satview)
בתוך כך, הקבינט כן צפוי לדון מחר על המצב בעזה, התגובה להכרה שמתכננות מדינות בעולם במדינה פלסטינית והמצב בלבנון ובסוריה. עם זאת, לא תעלה לדיון התשובה העקרונית של חמאס ועסקה חלקית - כיוון שראש הממשלה בנימין נתניהו והקבינט כבר החליטו שדנים רק בעסקה כוללת.
רועי חן, אחיו של החלל החטוף איתי חן, הודה לציבור שנרתם למאבק להשבת החטופים, ואמר כי "אני לא יודע איפה היינו בלי התמיכה של הציבור שנותן לנו את הכוח להמשיך, ומה זה היה אומר על המדינה שלנו אם הכיכר הזאת לא הייתה מתמלאת מידי שבוע". אלון, אח נוסף של איתי, שעולה השנה לכיתה י', אמר כי "ממש עוד רגע מתחילה שנת הלימודים עוד פעם בלי החטופים בבית. כשהכול התחיל הייתי בכיתה ח'.
"אני לא מאמין שאני צריך להתחיל עוד שנה את שנת הלימודים בלי איתי שלנו", הוסיף. "חשוב לי שידעו מי זה איתי ושלא יהיה סתם עוד שם שלא יודעים מי הוא. איתי הוא אח מדהים שעוזר בלימודים, אח שמוציא אותכם מהבית כדי לשחק במגרש, אח שמשחק איתכם משחקים מתי שמשעמם, אח שתמיד שם בשבילכם. החטופים לא יכולים להפוך לשגרה הם צריכים לחזור הביתה, החיים לשיקום והחללים לקבורה".
משה אור, אחיו של החטוף אבינתן אור, זעק בעצרת כי "הלב שלי - כמו של כל משפחת החטופים - לא מצליח לנשום באמת מאז 7 באוקטובר". לדבריו, "באתי לכאן כדי לומר בקול ברור: די! נמאס! חייבים להביא עסקה! והעסקה חייבת להיות עסקה אחת, לכולם יחד. לא מתווה ויטקוף, ולא פעימות. כמו שאמר טראמפ - כולם בפעימה אחת. זה מה שהחטופים צריכים, וזה מה שאנחנו כעם צריכים".
הוא הוסיף כי "מה שלא השגנו בשנתיים של מלחמה, כנראה שלא נשיג גם בשנים הבאות. אבל לחטופים יש מה להפסיד בכל יום, בכל לילה. חייהם, בריאותם, נפשם. כל רגע של היסוס עולה להם ולנו במחיר כבד מנשוא". הוא שיתף כי הפעם האחרונה שראה את אבינתן הייתה ביום ההולדת השלישי של בתו, ואמר כי "הגעגוע שורף. הוא היה שם, שר לה, מחבק, מלא חיים. היום היא כבר כמעט בת חמש. כמעט שנתיים עברו, והיא גדלה בלעדיו. איך מסבירים לילדה קטנה למה הדוד שלה לא חוזר?
"ובתוך כל זה, סדר היום הציבורי עוסק בדברים אחרים. במקום למקד הכול בהחזרת החטופים, בממשלה מתעסקים במתווה טיסות לאומן ובשטויות אחרות", זעם. "איך זה ייתכן? איך יכול להיות שהלב הפועם של העם הזה - החטופים שלנו - לא נמצא בראש סדר העדיפויות? העם רוצה את החטופים. לא עוד המתנה, לא עוד הסחות דעת, לא עוד משחקי כוח. עם ישראל רוצה את ילדיו בחזרה".
גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת שנרצחה בשבי, פנה לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפתח דבריו בעצרת וקרא לו "לעשות היסטוריה, לסיים את המלחמה ולהחזיר את כולם הביתה עכשיו". בהמשך דבריו התנצל בפני כרמל "שלא הצלחנו להחזיר אותך בזמן", והוסיף: "את שרדת 328 ימים בשבי. לצד עדן, הרש, אלכס, אורי ואלמוג. אפשר לעצום עיניים ולדמיין אתכם יושבים יחד באותה המנהרה. כל כך צעירים, כל כך חיים, תומכים זה בזה ברגעים החשוכים - אפשר כמעט לעצום עיניים ולראות אתכם חוזרים הביתה בעסקה שלא נחתמה בזמן. זה היה כל כך קרוב".
הוא זעק "סליחה שנתנו להם להקריב אותך", ושיתף: "כל כך רציתי להציל אותך. היינו שם ביום שבו רצחו אותך. בגבול עזה. צעקנו הכי חזק שאפשר. סליחה שלא צעקנו יותר. אבל המוות שלך היה החלטה פוליטית. את מאמינה? בן גביר וסמוטריץ' אשכרה התגאו שלחצו על נתניהו כדי למנוע את העסקה שתציל אותך. היום זה ברור - לחץ פוליטי הורג חטופים. אפשר לומר את האמת - לנתניהו היה יותר חשוב להרוג את סינוואר, מאשר להציל את החיים שלך, ושל שאר החטופים. לסינוואר כבר יש מחליף, כרמלי. אבל לך - אין תחליף. אותך, ואת כל החטופים שהוקרבו, איבדנו לנצח".
תובל חיים, אחיו של יותם חיים שנהרג בשוגג מאש צה"ל לאחר שהצליח להימלט משבי חמאס לצד אלון שמריז וסאמר טלאלקה, סיפר בעצרת כי "הערכים שהובילו את יותם וחבריו - חברות, אחדות, אומץ, אחריות, ערבות הדדית ותמיכה - הם אותם הערכים שאנחנו מבקשים שימשיכו להתקיים בנינו ושיהיו מצפן לאלו שמקבלים את ההחלטות במדינה שלנו".
הוא שיתף כי "כשאני רואה את תמונות החטופים המורעבים - אני רואה את תמונת הכישלון שלנו כמדינה. איך יכול להיות שראש הממשלה אומר שהוא ישן עם מצפון נקי בזמן שאנחנו שומעים בלילות את צעקת ההצילו של אחי? איך יכול להיות ששרים מתגאים בכך שטרפדו עסקאות בזמן שחטופים נרצחים במנהרות? איך יכול להיות שאחרי הכישלון של 7 באוקטובר ההנהגה לא עושה הכול כדי להחזיר את החטופים?".
נעם עידן בן עזרא, אחותו של צחי עידן שנרצח בשבי חמאס, סיפרה כי "לפני שנה בדיוק, ממש כאן על הבמה הזאת, עמדה אמא שלי. היא התחננה. היא הזהירה. שמעתם את הזעקה. איך זה נגמר, כולנו יודעים: החלטה פוליטית חיסלה את הסיכוי של צחי ושלנו לסוף טוב, לחיבוק. חזרנו ללחימה, ובמקום ניצחון מוחלט שילמנו את המחיר המוחלט. מחיר שאסור לשתוק מולו ואסור לנרמל. מחיר ש-42 משפחות שילמו ואסור שעוד משפחה תשלם".
במקביל לעצרת המרכזית בכיכר החטופים בתל אביב, המונים מפגינים בנקודות נוספות ברחבי הארץ. בין היתר נערכות מחאות גם בחיפה, בצומת כרכור, בצומת שער הנגב, בירושלים ובהרצליה.
לישי מירן לביא, אשתו של החטוף עמרי, שיתפה במחאה בצומת שער הנגב על 694 ימים "שבכל שניה בתוכם אני חרדה. 694 ימים שעמרי, גלי, זיוי נמרוד ועוד 18 חטופים ששורדים נמצאים בשבי חמאס כשקלצ'ינקוב מכוון לראשיהם וחייהם אינם חיים. 694 ימים שליאור, מני, יוסי ועוד 24 חללים ונרצחים נמצאים בסכנת היעלמות".
לירן ברמן, אחיהם של זיו וגלי ברמן החטופים בעזה, הוסיף כי "כל יום הוא יום של הכרעה - ועכשיו אנחנו בימים של הכרעה גורלית. בחירה בין חיים ושיקום לבין המשך הותר לפרסום ומוות. בין עסקה שקיימת על השולחן לבין טרפוד מוחלט".
לישי הוסיפה כי "חלפו 12 יום מאז שחמאס העביר את תשובתו החיובית לישראל - ובישראל? דממה. מדינה שב-12 יום הכריעה את איראן, אבל לא מוצאת זמן להחזיר תשובה לחמאס. אם זה נראה כמו טרפוד, אם זה נשמע כמו טרפוד - זה כנראה טרפוד מכוון של ממשלת ישראל. לכן חייבים להגביר את הלחץ ולהגיע לאדם היחיד שגורל החטופים והלוחמים בידיו - ראש הממשלה".
המחאות מגיעות ימים ספורים לאחר שמשפחות חטופים הודיעו על הסלמת המאבק להחזרת יקיריהן ועל יום מחאה נוסף - שיתקיים בירושלים ביום רביעי. המשפחות דרשו לסיים את המלחמה ולחתום על הסכם להשבת יקיריהן. יממה לפני כן, הובילו משפחות חטופים יום מחאות נרחב ברחבי הארץ, תחת הכותרת "ישראל מתייצבת". הן דרשו לקדם את המו"מ לשחרור יקיריהן ולעצור את המבצע המתוכנן לכיבוש עזה - שלטענתן "יביא למותם".
מוקדם יותר היום מסרו משפחות חטופים הצהרה לתקשורת סמוך לשער בגין של בסיס הקריה בת"א. עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן, נשאה דברים בהצהרה, אחרי שהודיעה אתמול כי בהמשך הערב לא תתקיים מחאה במקום - וזאת לדבריה כדי למנוע פיצול בין מוקדי ההפגנות למען שחרור החטופים.
