פרישתו של ח"כ יולי אדלשטיין אתמול (שישי) מהליכוד, והחיפוש שלו אחר פלטפורמה פוליטית חדשה, וחידדו בסוף השבוע האחרון את סימני השאלה הנוספים סביב המפה הפוליטית לקראת בחירות 2026. מה שנראה עד כה כרסיסי מפלגות בסכנה ממשית שלא לעבור את אחוז החסימה עשוי בתרחיש מסוים להכריע את הבחירות ולכפות קו חדש על הממשלה הבאה.
אדלשטיין למשל מצוי בשבועות האחרונים במו"מ מתקדם עם השרה לשעבר איילת שקד, שתתמודד לראשונה על קולות הימים מול שותפה לשעבר נפתלי בנט - אחרי דרך משותפת ארוכה. שקד ואדלשטיין מסכימים על עקרונות וקווי יסוד, וככל הנראה גם על זהות המועמדים שירכיבו את המפלגה. בין השמות שעלו: דוידי בן ציון, סגן ראש המועצה האזורית שומרון; שבות רענן, שהייתה עד לא מזמן חברת מפלגת המילואימניקים; ודמויות נוספות בציונות הדתית.
אדלשטיין ושקד מנהלים מגעים אינטנסיביים גם עם גלעד ארדן, שאיתו השניים חולקים יחסי חברות טובים. אדלשטיין וארדן היו בעבר בכירים במפלגת הליכוד ביחד, ועם שקד היו לארדן יחסי עבודה קרובים לאורך השנים. אלא שלמרות הצהרות קודמות, הוא עדיין מאותת שלא הכריע סופית, ובכך מקשה עליהם להתקדם.
במקביל הם מנהלים שיחות גם עם יועז הנדל ומפלגת המילואימניקים, חרף הפרידה הצורמת של שקד והנדל במרוץ לפני כארבע שנים. הם פונים לימין ממלכתי, בדגש על התיישבות וציונות דתית, בניסיון לכפות על ראש הממשלה בנימין נתניהו להרכיב ממשלה חדשה ללא חרדים כדי להעביר את חוק הגיוס. אם לא יצליחו להגשים את התרחיש הזה - הם עשויים להשלים 61 מושבים במליאה לגוש השני, ובלבד שחוק הגיוס יושלם.
עם צאת השבת צייץ אדלשטיין ברשת X כי "אחרי 7 באוקטובר היה לי ברור שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. נאבקתי בכל כוחי למען גיוס שוויוני ואמיתי, והצלחתי למנוע חוק השתמטות לדורי דורות. אני עוזב את סיעת הליכוד, אבל לא את חברי הליכוד, שרבים מהם רואים איתי עין בעין את המציאות. בקרוב נצא לדרך חדשה. בלי חרמות, בלי להיכנע לקיצונים, בלי להישען על ערבים ובלי צ׳ק פתוח לחרדים. הקווים שלי נשארו ברורים: ימין אמיתי, ממלכתי ואחראי. בעד התיישבות בארץ ישראל, ביטחון של קיר ברזל, כלכלה חופשית, רפורמה משפטית וחיזוק זהות יהודית".
גנץ ושמחי. ירוצו יחד?
(צילום: אלכס קולומויסקי, שאול גולן)
בינתיים, הנדל ממשיך לבחון את האפשרויות שפתוחות עבורו, ובראש ובראשונה הוא בודק את ההיתכנות למו"מ מול בני גנץ - שמסרב לפרוש למרות הפצרות חבריו למחנה - ודדי שמחי, שפועלים בימים האחרונים יחד ובתיאום, אך טרם פרסמו זאת. הנדל דורש מהם הצהרה פומבית על הקמת ממשלה ללא חרדים וללא ערבים, אולם לפי שעה שמחי מתנגד להצהרה בעניין החרדים ולא פוסל חיבור גם עם נתניהו. אלא שהנדל לא מסתפק בזה ופועל גם מחוץ למערכת הפוליטית. הוא מנהל במקביל מגעים גם מול השר לשעבר חילי טרופר, שעזב את גנץ על רקע ההתרסקות בסקרים. לעת עתה השיחות ביניהם לא הבשילו, אך גם לא הופסקו.
למרות זאת, וכל עוד מערכת הבחירות לא נפתחה באופן רשמי והכנסת לא התפזרה, רסיסי המפלגות עדיין משייטות במרחב כמו מעין מפלגות לוויין. ככל שמועד הבחירות מתקרב כך כל אחד מהצדדים מנסה להדק את המסגרות, כאשר בסופו של דבר הם צפויים למנוע בזבוז אפשרי של קולות. המשחק הנוגע לאותן מפלגות קטנות עשוי להיות דרמטי במיוחד, כאשר רוב השחקנים הקיימים לא יודעים בעצמם לשרטט את התרחיש לפיו הם רצים.
עדיין לא החליט. משה כחלון
(צילום: יובל חן)
גם בנט וגדי איזנקוט כבר הצהירו בהזדמנויות שונות שברגע האמת הם יתפנו באופן מעשי יותר "לסדר את הגוש", ולדאוג לשיריון או לירידה מהמירוץ של כל מי שמסכן קולות שלא יעברו לבדם את אחוז החסימה. והם לא היחידים. בגוש הימין נתניהו צפוי לעשות פעולה דומה כשיתפנה לכך, אחרי העיסוק המרובה בפריימריז בליכוד ובהרכבת רשימת המפלגה לכנסת, שיסתיימו באוגוסט.
נתניהו יידרש להכריע גם בעקבות אופן ההתמודדות של מספר שחקנים אחרים בגוש, בהם בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, שעד עכשיו רצו יחד. עופר וינטר כבר הודיע לנתניהו כי בכוונתו לרוץ במפלגת ימין חדשה, וחבר הכנסת לשעבר משה פייגלין כבר שחזר את הקמפיין העצמאי ובוחן כעת חיבורים אפשריים. הוא הצהיר כי הוא "פתוח לכל חיבור", וכבר הודיע על ריצה משותפת עם חבר הכנסת לשעבר מיכאל בן ארי.
בתוך כך, שחקן מעניין נוסף שוקל את דרכו בחזרה למערכת הפוליטית לאחר שחקירה פלילית בעניינו נסגרה והסירה את העננה מעל ראשו. משה כחלון, שכיהן כשר האוצר בעבר ועמד בראשות מפלגה, עדיין לא הכריע. אם אכן יחזור נטייתו היא לרוץ עם מפלגה קיימת שכבר הוכיחה את עצמה בסקרים ולא עם אחת המפלגות הקטנות שעדיין מתנדנדות על אחוז החסימה. גורמים פוליטיים אמרו כי הוא מצוי ביחסים קרובים גם עם איזנקוט או גנץ, ושוקל גם אותם כחיבור אפשרי. ייתכן שלמרות הלבטים הוא יחכה ארבע שנים נוספות לפני שיתמודד.
