מדינת ישראל הייתה רוצה לראות את ממשלת לבנון מחילה ריבונות אפקטיבית על כלל שטחה, ובפרט בדרום המדינה, בהתאם להחלטת מועצת הביטחון 1701. זהו אינטרס מובהק של לבנון, של ישראל ושל היוזמה האמריקנית לעיצוב מזרח תיכון יציב ובטוח יותר. ידענו זאת גם כאשר הלכנו להסכם - היכולת של ביירות לעמוד בהתחייבויותיה מוגבלת עד כדי בלתי אפשרית.
במקביל, חיזבאללה ואיראן ממשיכות לעשות כל מאמץ לחזק את הארגון ולשקם את יכולותיו, ולכן לישראל לא נותרה ברירה אלא לפגוע באחד מבכירי המערך המבצעי של חיזבאללה - דמות מנוסה מבצעית בעלת כושר ארגון יוצא דופן. המהלך הזה, שנעשה בלב ביירות, היה מדויק ונכון, זה איננו עוד סיכול טקטי: זה סיכול אסטרטגי הכולל מסר חד וברור לכלל השחקנים באזור.
שבעה באוקטובר שינה את ישראל. כללי האיפוק, “משחקי המשוואות”, ״שקט ייענה בשקט״, אינם רלוונטיים עוד. החברה הישראלית מאוחדת סביב הבנה אחת: מה שהיה הוא לא מה שיהיה. מי מאויבינו שלא יפנים זאת, יביא על עצמו ועל אזרחיו מוות, הרס וחורבן.
קץ למשוואות
לכן ישראל אומרת בקול גדול, קץ למשוואות. הפגיעה באחד הבכירים המנוסים ביותר של חיזבאללה מעבירה מסר כפול: ראשית, ראשי הארגון ומפקדי הארגון בכל הדרגים, אלה שנותרו, הם מטרות לגיטימיות, ישראל של אחרי הטבח לא תאפשר את שיקומם או התעצמותם של ארגוני טרור וצבאות טרור על גבולותיה. התפיסה הזו משתלבת עם המגמה האמריקנית הגוברת, הרואה בפירוק מיליציות חמושות שאינן מדינתיות תנאי יסוד ליציבות אזורית. סעודיה ומצרים, שמזהות את האיום האיראני באופן ברור מתמיד, תומכות בכיוון זה, אשר משרת גם את יציבותן הפנימית וגם את האינטרסים הכלכליים שלהן.
האינטרס החדש, המשותף לירושלים, וושינגטון, ריאד וקהיר, הוא פשוט: מיליציות חמושות לא יקבעו עוד את הביטחון האזורי. לבנון תידרש ליישם את חלקה בהסכמים, ואם לא, ישראל תגביר את הסיכולים, וככל שיידרש תצא למערכה שתכליתה למנוע את האפשרות להפתעה נוספת בעתיד הקרוב או הרחוק
האינטרס החדש, המשותף לירושלים, וושינגטון, ריאד וקהיר, הוא פשוט: מיליציות חמושות לא יקבעו עוד את הביטחון האזורי. לבנון תידרש ליישם את חלקה בהסכמים, ואם לא, ישראל תגביר את הסיכולים, וככל שיידרש תצא למערכה שתכליתה למנוע את האפשרות להפתעה נוספת בעתיד הקרוב או הרחוק.
הסיכול הזה, בלב ביירות, היה גם מסר ברור לחמאס: או שתתקדמו ותיישמו את שלב ב' בתוכניתו של הנשיא טראמפ, כרוחו וכלשונו, או שתגרמו לישראל לחזור ללחימה ולהחיל, בלית ברירה, שליטה אזרחית מוגבלת ושליטה ביטחונית מבצעית ומודיעינית, כמעט או בדומה לאיו״ש. חמאס היא תנועה נאצית לא לגיטימית, אין ולא יכול להיות לה זכות קיום ככוח צבאי אשר מכתיב ומשפיע על היציבות האזורית כולה. פירוקה מנשק הוא אינטרס עליון של כל מי שרוצה בטובת האזור ותושביו.
אם יש מי שחושב שהסיכול הזה לא היה מוצדק, עליו להבין את ההשלכות הרחבות:
● שיבוש מבצעי מיידי במערכי התכנון והשיקום של חיזבאללה. הפגיעה לאורך כל המלחמה בכל שדרת הפיקוד של הארגון לא השאירה מפקדים רבים עם ניסיון כמו שהיה לטבטבאי.
● ישראל לא קונה עוד את העיקרון של שקט ייענה בשקט. התארגנות, שיקום והתעצמות של ארגוני טרור על גבולותיה הם סיבה מספקת לתקיפה ועד למלחמה. הציבור הישראלי מאוחד סביב העיקרון הזה.
● תנופה דיפלומטית למהלך האמריקני־ערבי החדש, שנועד לתת כלים למדינה הלבנונית ליישם את ההסכם באופן שיאפשר לה להחיל את ריבונותה באופן אפקטיבי.
● קביעת פרדיגמה חדשה: כל תגובה מצד חיזבאללה, גם אם סמלית, תיענה באופן לא פרופורציונלי, שיבטא את השינוי שהתרחש בישראל ובאזור כולו.
העיקרון פשוט וחד: האיזון הישן מת. איזון חדש נולד, והוא מיושם לא במילים אלא במעשים בשטח.
המלצות לקובעי המדיניות
1. לקדם מהלכים שיסייעו לממשלת לבנון להחיל את ריבונותה באופן אפקטיבי לטובת הלבנונים ולטובת האזור.
2. להמשיך בלחץ ממוקד ואינטנסיבי על חיזבאללה, על מנת למנוע את שיקומו בכלל ומדרום לליטאני בפרט. כל זאת, תוך צמצום פגיעה באזרחים ושמירה על לגיטימציה בינלאומית.
יצחק (ג'רי) גרשוןצילום: Jeff Ellis3. לנצל את התיאום האמריקני-סעודי-מצרי להגברת הלחץ המדיני על ביירות ליישם את התחייבויותיה.
4. להיערך לתגובה לא פרופורציונלית מצד ישראל לכל ניסיון של חיזבאללה לשנות את המשוואה.
5. לשמר מסר אסטרטגי אחיד: יעד ארוך טווח, הוצאת מיליציות חמושות לא מדינתיות ממעמד של שחקנים מרכזיים באזור.
6. לעקוב מקרוב אחר הכוונת איראן, הממשיכה לנסות לשקם את יכולותיה ויכולות שלוחותיה.
7. להימנע בכל דרך אפשרית מכניסת כוחות טורקיים או קטאריים לתוך רצועת עזה ולהתנות שיקום ביישום מלא של שלב ב'.
8. להעמיק את השותפות עם ארה״ב והמדינות הסוניות המתונות כדי לבודד את איראן ולבסס יציבות ושגשוג אזורי ארוך טווח.
הכותב הוא אלוף במילואים
