"מה שווה מח"ש אם אנחנו לא שולטים בה?" אומרים בהשאלה תומכי הכפפת המחלקה לחקירות שוטרים לשר המשפטים. היום מדובר בשר יריב לוין, המניע את בחירת ראש מח"ש אף שמדובר בתקופת בחירות, שבמהלכה קיימת מסורת של ריסון בקבלת החלטות ובמינויים. ומי יותר מלוין צריך לחשוש מבחירה עתידית של ראש מח"ש על ידי שר משפטים פוליטי, ממחנה מנוגד, במקרה של חילופי שלטון.
לאחר פסק הדין המרהיב של בג"ץ המונע את סגירת גלי צה"ל, מקווים במערכת המשפטית שבג"ץ יציל גם את מח"ש, שהיא גוף אכיפה, מפוליטיזציה. סגירת גל"צ נמנעה בין השאר על ידי בג"ץ בטיעון שנמנעה סתימת פיות של מי שמבקר את השלטון. במערכת המשפטית אומרים שקבלת חוק מח"ש מהווה "סגירת גל"צ על סטרואידים". אם ימונה מנהל למח"ש על פי החוק החדש "מחר", תיפתח הדרך לבחירת תובע פלילי פוליטי. ממש שינוי טקטוני באכיפת החוק הפלילי.
השר לוין והיועמ"שית ברהב-מיארה. ועדה עצמאית?
(צילום: יואב דודקביץ', עמית שאבי)
בעיני המערכת המשפטית, מח"ש אינה עוד "מחלקה" – מדובר בגוף מקצועי שאם ייפול, תיווצר דינמיקה שתקריס אחריה גופי אכיפה נוספים. זה יכול להיות במחלקת החקירות של הרשות לניירות ערך, לדוגמה, ולעבור לגופים חוקרים אחרים, כולל הפרקליטות. הסמכויות שהעניק למח"ש החוק החדש יאפשרו לפוליטיקאים – באמצעות זרועו הארוכה של שר המשפטים – לעצור חקירות משטרה, בעיקר של אנשי ציבור, לערוך חקירות בררניות נגד שוטרים, פרקליטים וגם עיתונאים. כל זאת בטיעוני סרק שיש תלונות נגד שוטרים העוסקים בהליך. הם מקווים שבג"ץ, הדן בעתירות המבקשות לבטל את החוק, יעצור, לפחות בינתיים, בצו, את שר המשפטים מבחירת ראש מח"ש, כדי שלא תיקבענה עובדות בשטח לפני הבחירות. חשש העותרים הוא שאם ייבחר ראש מח"ש חדש עתה, הוא יקבע עובדות בשטח, ירתיע שוטרים מלבצע את עבודתם המקצועית, ימנה או ידיח שוטרים וישרה רוח מפקד לא מקצועית. החשש הוא שאפילו במהלך מערכת הבחירות, בעצרות בחירות, יש לכל שוטר בשטח שיקול דעת שהוא חייב להפעיל רק מטעמים מקצועיים ולא מתוך חישוב או חשש מי הבוסים החדשים שלו.
הסמכויות שהעניק למח"ש החוק החדש יאפשרו לפוליטיקאים – באמצעות זרועו הארוכה של שר המשפטים – לעצור חקירות משטרה, בעיקר של אנשי ציבור, לערוך חקירות בררניות נגד שוטרים, פרקליטים וגם עיתונאים.
בימים אלה מונחות לפתחו של בג"ץ עתירות שמטרתן ביטול חוק מח"ש, המעביר את כפיפות המחלקה, שהוקמה לפני 30 שנה, מידי הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה לידי שר המשפטים, שהוא איש פוליטי, ויהא זה יריב לוין או יאיר גולן. החוק שיזם ח"כ משה סעדה (הליכוד), וקודם על ידי הממשלה, עבר באמצע חודש יוני בכנסת. לכאורה, חודש וחצי לפני התפזרותה הרשמית של הכנסת. אבל ריח הבחירות כבר היה באוויר מראשיתו של מושב הקיץ. השאלה הייתה רק עיתוי ההכרזה על הבחירות.
האמת תיאמר – מיומה היווסדה של מח"ש דובר על הצורך בהקמתה כגוף עצמאי שאינו גוף סמך של הפרקליטות. אותה פרקליטות המלווה את חקירות המשטרה ועלולה לכן להיות נגועה בניגוד עניינים כשתלונות מוגשות נגד שוטרים בכירים, בעיקר בחקירות שלטוניות רגישות. דובר מאז גם על אזרוחה של מח"ש, שלא תהווה דלת מסתובבת לחוקריה – שוטרים בהשאלה. כרגיל, כמו כל "הרפורמות" המבניות הנדרשות במדינה, מדברים ואף פעם לא עושים, עד שמישהו מגיע ומטיל פטיש פוליטי שמוסיף חטא על פשע. משנים את הגוף לרעה.
ואכן, במסגרת אווירת "הרפורמה המשפטית", המכונה בידי האופוזיציה "המהפכה המשטרית", תוקן חוק מח"ש. הוא העביר את השליטה במח"ש, באמצעות מנגנון למינוי ראשיה – מנהל מח"ש ולצידו "הממונה" – לידי שר המשפטים. ועדת האיתור ממונה על ידי מנכ"ל משרד המשפטים – איש אמון של השר. בפועל, השליטה תימשך בידי השר בשרשור, לא רק במינויים הבכירים אלא גם באמצעות תקציבים, מינוי כוח אדם ושאר ענייני המינהלה. חברי הוועדה הם: מנכ"ל משרד המשפטים, סנגור פלילי, אדם בעל רקע תביעתי ונציב שירות המדינה.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הסכימה שיש לאפשר שינוי במח"ש, אך התנגדה נחרצות לחקיקה בתצורתה הזו. בתשובתה לבג"ץ ובניסיון להשיג צו שיקפיא את המצב עד אחרי הבחירות טענה מיארה כי באופן חסר תקדים השר רוצה למנות את התובע החדש באמצעות הוועדה הפוליטית עמוק בתוך תקופת הבחירות. דווקא בתקופה הרגישה ביותר, שבה יש חשיבות מוגברת למערכת אכיפת חוק עצמאית ולמשטרה עצמאית, השר רוצה להטיל מורא על שוטרים, חוקרים, פרקליטים ועיתונאים. היא הדגישה שבתקופת בחירות הממשלה צריכה להימנע משינויים משמעותיים שאינם דחופים, וכאן מקודם מהלך בעל השפעה אדירה על מערכת אכיפת החוק כולה בלי שום דחיפות. מבחינת הדין ומבחינת הגינות דמוקרטית בסיסית, אלה החלטות שצריכה לקבל הממשלה הבאה. במקרה הזה "גונבים" את תקופת הבחירות.
דווקא בתקופה הרגישה ביותר, שבה יש חשיבות מוגברת למערכת אכיפת חוק עצמאית ולמשטרה עצמאית, השר רוצה להטיל מורא על שוטרים, חוקרים, פרקליטים ועיתונאים
במענה לטענת השר לוין, שהותר לממשלה למנות את הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי בתקופת בחירות, הבהירה היועצת שההשוואה לא רלוונטית. צה"ל לא יכול להתנהל בלי מפקד אפילו יום אחד, ולמח"ש יש כרגע מנהל מתפקד והיחידה מתפקדת. לכן השיקולים הזרים צועקים מכל שלב של המהלך הזה.
לשיטת מיארה, קידום מינוי מנהל למח"ש גורם כבר עתה למימוש החוק, למרות שהוא מוצג כבעל תחולה נדחית עד לכנסת הבאה. לדעתה, מדובר במראית עין בלבד. "בפועל, הוועדה האמונה לפי התיקון על המינויים והפיטורים מוקמת בימים אלה, תוך יצירת מוקדי שליטה פוליטיים על תהליך המינוי וסיום הכהונה. בחודש אוגוסט הקרוב צפויים להיבחר המנהלים בוועדה פוליטית במהותה". לדבריה, אלו "יוציאו אל הפועל, ביחד עם שר המשפטים ומנכ"ל המשרד, את ביטולה של מח"ש והקמת גוף האכיפה החדש". היועצת סבורה שתקופת בחירות היא התקופה הרגישה ביותר, ודווקא כעת השר רוצה להטיל מורא על שוטרים, חוקרים, פרקליטים ועיתונאים.
גורמים המומחים במשפט חוקתי אומרים שמדובר בתפקיד חשוב מאין כמותו לאכיפת החוק, בשעה שהבחירה תיעשה באמצעות ועדה פוליטית הנשלטת על ידו, עמוק בתוך תקופת הבחירות. כדי להמחיש את חוסר תום הלב של השר לוין טענה מיארה בעמדתה בבג"ץ כי אפילו נציג נציבות שירות המדינה בוועדת הבחירה למינוי ראש מח"ש הוצע לו על ידי מנכ"ל משרד המשפטים – איש האמון של השר.
בהליך ביניים אמר בג"ץ ש"ניתן לצפות" מהשר "כי לא יחול שינוי במצב הדברים" עד להחלטה בתיק. הרמז העבה של בג"ץ לא שכנע את לוין. מכיוון שהיועצת לא הייתה מוכנה לייצג את עמדתו בבג"ץ, הותר לו ייצוג חיצוני. ביום חמישי שעבר טען נציגו, עו"ד הראל ארנון, כי ועדת האיתור בכלל אינה חלק מהממשלה. העובדה שהכנסת נמצאת בשלהי כהונתה ובערב בחירות היא חסרת משקל. הוא טען שהמינויים אינם כובלים את הממשלה או הכנסת הבאה. "זיקתם של הליכי המינוי לשדה הפוליטי קלושה. היא לבטח לא כזו הצובעת את עצם המינויים בצבעים פוליטיים או מזהמת את הליכי המינוי בחשד מובנה לניגוד עניינים, בשיקולים זרים או בשיקולי בחירות".
השר טוען שאין מדובר במינוי של הממשלה או של שר, אלא של ועדה עצמאית, ולכן נשמט הבסיס להטלת מגבלה עליה. "אין כל סיבה להניח שהם נעדרי שיקול דעת עצמאי או סתם בובות מטעם שחקן פוליטי". הוא הבהיר שהכנסת העבירה את החוק כאשר מועד הבחירות היה ידוע מראש, ולכן יש לקדם את המינויים "בהתעלם מהעובדה כי הבחירות לכנסת בפתח".
