מגפת הרציחות משתוללת בחברה הערבית - ובממשלה מגלגלים אחריות: ראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם את העברת המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, שהוקם תחת משרדו בתחילת 2024, למשרד לביטחון לאומי שבראשו עומד השר איתמר בן גביר. כך דווח ב"הארץ". בראשות המטה עומד עו"ד רואי כחלון, שהיה ממלא מקום נציב שירות המדינה ומונה לתפקיד בידי רה"מ, שמצידו חושש כעת שתידבק בו האחריות לכישלון בטיפול בפשיעה. בסביבתו של בן גביר בירכו על המהלך, ואמרו כי המטה היה צריך להיות תחת משרדו מלכתחילה.
נתניהו התגאה בהקמת המטה, שנועד "לתכלל את העבודה הממשלתית ומהווה חוליה מקשרת בין משרדי הממשלה למערכת אכיפת החוק בכל הנוגע למאבק בפשיעה בחברה הערבית", כך לפי הגדרת תפקידו של הגוף. הוא העמיד בראשו כאמור את מקורבו עו"ד כחלון כפרויקטור, שבמאמר שפרסם בחודש שעבר האשים דווקא את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, באי-הטיפול בתופעה המדאיגה. לתפיסתו, היא אוחזת ב"קונספציה" ביחס לנושא, שכן אינה מסכימה לקדם את הגדרת ארגוני הפשיעה כארגוני טרור. רק הבוקר נרצחו אב, בנו וקרוב משפחתם ביישוב סוואעד שליד שפרעם, אחרי ששלשום נרצחו שלושה צעירים בשרון.
"על אף הנחיית ראש הממשלה לקדם את הצעתי להגדיר את ארגוני הפשיעה הרצחניים כארגוני טרור, לצערי, הודיעו נציגי היועצת המשפטית לממשלה כי הם מתנגדים לכך", כתב בין השאר כחלון. "לטענתם, מדובר ב'קיצור דרך' ולא בדרך הנכונה להתמודד עם התופעה. תסתכלו סביב: הנגב, הצפון, לוד, ואזורים נוספים ברחבי המדינה. צונאמי של פשיעה אלימה שמאיים על כל אזרח נורמטיבי, על רשויות מקומיות, ועל עובדי מדינה.
"אני חולק על עמדתם משתי סיבות יסוד: זמן, והבנת האיום. אין זמן. זה לא קיצור דרך. זו פעולה דחופה נגד טרוריסטים פליליים. כשיש נרצחים מידי יום, כשיש עובדי מדינה מאוימים, כשיש רשויות מקומיות שנכבשות בפועל, המדינה חייבת צעדים שמספקים מענה מיידי, לא בעוד עשור. האיום כבר מזמן לא פלילי. זו לא 'עוד עבריינות', ולא רק פגיעה בביטחון האישי, כפי שטענה נציגת היועצת בדיון. זה איום ישיר על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל", הוסיף.
זירת הרצח בכפר סוואעד, הבוקר
כחלון כתב כי פנה ליועמ"שית ארבע פעמים בשנה החולפת: "דרשתי להכריז על מצב חירום ולהפעיל את מלוא ארגז הכלים הלאומי. עד כה, ללא מענה לדרישתי. ומה מציעים בייעוץ המשפטי בשם אותה קונספציה? עוד פלסטר. עוד שכבה של צעדים נקודתיים, עם תהליכי חקירה ומשפט שיימשכו שנים. חמש עד 10 שנים כדי להתחיל לראות שינוי, אם בכלל".
הוא הגדיר את החוק לשינוי ההגדרה של ארגוני הפשיעה כ-Game Changer (משנה משחק): "החוק כולל איזונים ברורים שיבטיחו הפעלה ממוקדת אך ורק נגד אותם טרוריסטים. ואם יידרשו איזונים נוספים, הם ייקבעו במסגרת תהליך החקיקה. המסר חייב להיות אחד: חייבים להכריע את הטרור הפלילי".
בייעוץ המשפטי לממשלה מסרו בתגובה לדבריו של כחלון: "המאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת בחברה הערבית מוגדר על ידי היועצת המשפטית לממשלה וראשי גופי האכיפה כסיכון מרכזי המחייב מיקוד מאמץ מתמשך. הנושא נדון באופן שיטתי בצוות העל בראשות היועצת המשפטית לממשלה, ומאז 2019 עוגן כיעד מרכזי במדיניות האכיפה המשולבת ובתכניות העבודה של כלל גופי האכיפה והמודיעין, תוך מעקב שוטף אחר יישום ההחלטות.
"במקביל, הייעוץ המשפטי לממשלה הוביל תיקוני חקיקה רבים, בתחומי הנשק, החילוט, האכיפה הכלכלית, סמכויות החיפוש והשימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ועוד. רבים מתיקונים אלה נכנסו לתוקף, בעוד הצעות חקיקה נוספות ממתינות מזה זמן לקידום בידי הדרג המדיני והכנסת, ובהן חילוט תקבולי עבירה, מערכות צילום ביומטריות, חיפוש סמוי בחומר מחשב, שירותי אבטחה והתמודדות עם עבירות נשק".
עוד נמסר: "אשר להכרזה על ארגוני פשיעה כארגוני טרור והכרזה על מצב חירום, נאמר על ידי גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה כי אלו בגדר אמירות כלליות ויש לפרוט אותן להקשרים ספציפיים על מנת להבין אילו סמכויות בדיוק נדרשות לגורמי המשטרה ולהסדיר אותן באופן פרטני. בפועל הייעוץ המשפטי לממשלה קידם בשנים האחרונות תיקוני חקיקה רבים והחלטות ממשלה ביחס לפשיעה החמורה וימשיך לעשות כן בצורה עניינית ומקצועית".
