למרות שסיים את עדותו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע לשופטים כי בכוונתו להתייצב לדיון שיתקיים ביום שני הקרוב - הפעם כדי להציג את התנגדותו לבקשות השופטים לקראת המשך המשפט. השבוע הודיעו השופטים כי המשפט יתנהל חמישה ימים בשבוע, סדר גודל חסר תקדים, אחרי שרוב ימי העדות של נתניהו קוצרו או בוטלו לבקשתו.
חדד ונתניהו באולם בית המשפט
(צילום: יאיר שגיא)
סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הודיע לשופטים כי בכוונת נתניהו להגיע לדיון במשפטו ביום ראשון. הוא לא ציין במפורש מדוע, אך על הפרק נמצאות שתי סוגיות: הרחבת ימי הדיונים והוראת השופטים להגיש רשימת כל עדי ההגנה. השופטים מסרו בתגובה כי ביום ראשון ישמעו את עד ההגנה אלי לוי, וכי למחרת יתקיים דיון לבקשת עו"ד חדד בנוגע לעדים, לכן ניתן יהיה לדון ביום זה גם לגבי הרחבת ימי הדיונים. חדד - ונתניהו לצידו - יגיעו להתנגד.
לפני שבועיים הורו השופטים לעו"ד חדד להגיש את רשימת כל עדי ההגנה שבכוונתו להעיד במסגרת פרשת ההגנה. בכוונת חדד ונתניהו לנסות להימנע מלהגיש רשימה סגורה של עדים, ולהודיע סמוך לדיון מי העד שיעיד וכך לשמור על יתרון ההפתעה השמור לסנגורים במשפט הפלילי. במסגרת פרשת ההגנה, רשאית ההגנה להעיד עדים מטעמה. כדי להאיץ את המשפט, השופטים הורו לחדד להגיש מראש את רשימת העדים.
ב-2025 הודיעו השופטים כי ימי הדיונים יורחבו משלושה לארבעה בשבוע. סנגורו של נתניהו התרעם, וביקש לפרוש מייצוגו של ראש הממשלה או לשוב למתכונת של שלושה ימים בשבוע. באוקטובר בשנה שעברה השופטים דחו את שתי הבקשות וחדד המשיך בייצוגו של ראש הממשלה.
נתניהו באולם בית המשפט
עדותו של נתניהו הסתיימה השבוע, וכעת יחזור ההליך להתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. "הדיונים יתקיימו בימים ראשון עד חמישי, מהשעה 09:00 ועד 16:00", הודיעו השבוע השופטים רבקה פרידמן פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם, שציינו כי הם מציעים לעורכי הדין של הצדדים לקיים דיונים גם במהלך פגרת בתי המשפט.
מטרת האצת המשפט מצד השופטים נועדה לסיים את שלב ההוכחות בעוד כשנה, כשהמטרה הסופית היא לסיים את כתיבת פסק הדין לפני פרישת השופטת פרידמן פלדמן, ראש הרכב השופטים, במרץ 2028.
לפי החוק, לאחר מועד הפרישה יינתן לשופט פרק זמן של שלושה חודשים כדי "לנקות שולחן", ולהשלים את כתיבת פסקי הדין שנותרו לו. לפיכך, על פסק הדין במשפט נתניהו להינתן עד יולי 2028. במקרה שהשופטים לא יצליחו להביא את המשפט לסיומו עד מועד זה, יש אפשרות למנות את השופטת מחדש לשיפוט כ"שופט עמית", פעולה שאינה נדרשת לוועדה לבחירת שופטים, אך טעונה אישור של נשיא העליון ושר המשפטים.
רק לאחרונה פסק בג"ץ כי על שר המשפטים יריב לוין לשתף פעולה עם נשיא העליון יצחק עמית למינוי שופטים עמיתים מאחר שלוין התנגד לשיתוף פעולה עמו, וכך נמנעו מינויי שופטים עמיתים. אפשרות נוספת, אך דחוקה, היא למנות שופט חדש להרכב, אולם אפשרות זו בעייתית בשל העובדה שהצטרפות השופט היא בתום שלב ההוכחות וללא יכולת להתרשם מהעדים.
