המתיחות הגדולה בין יפן לסין, שהחלה אחרי שראש הממשלה החדשה בטוקיו סאנאה טקאיצ'י הזהירה החודש כי פלישה סינית לטייוואן תגרור התערבות צבאית יפנית, נמשכה הבוקר (יום ה') עם עוד הצהרה מאיימת מצד בייג'ינג. משרד ההגנה הסיני הזהיר כי יפן "תשלם מחיר כואב" אם תפעל להתערב לטובת האי בעל הממשל הדמוקרטי, שסין רואה בו חלק משטחה הריבוני ומאיימת להשתלט עליו בכוח הזרוע.
4 צפייה בגלריה
ראש מממשלת יפן טקאיצ'י במפגש עם נשיא סין ג'ינפינג בשולי ועידה בינלאומית בדרום קוריאה בסוף אוקטובר, שנערך לפני המשבר הדיפלומטי החריף
(צילום: JAPAN POOL / JIJI PRESS / AFP)
האיום הסיני הגיע בתגובה להודעת משרד ההגנה היפני בתחילת השבוע, ובה נאמר כי למרות המתיחות מול בייג'ינג בכוונת טוקיו "להמשיך קדימה" בתוכניות שלה להציב טילי נ"מ לטווח בינוני באי יונאגוני, האי המערבי ביותר של יפן ששוכן בים סין הדרומי, כ-100 ק"מ בלבד מחופי טייוואן. מדובר באי קטנטן בגודל של 28 קמ"ר בלבד, ומתגוררים בו כ-1,700 תושבים.
דובר משרד ההגנה הסיני נשאל הבוקר על המהלך היפני, והזכיר בדבריו את עברה הקולוניאליסטי של יפן, ששלטה בטייוואן בין 1895 ועד לתבוסתה בתום מלחמת העולם השנייה, ב-1945. העבר הזה של יפן, שבאותה תקופה פלשה גם לסין היבשתית, עדיין מהווה מוקד למתיחות גדולה בין הצדדים, כשרבים בסין סבורים שיפן לא הביעה חרטה מספקת על הזוועות ופשעי המלחמה שביצעו אז כוחותיה.
"לא רק שיפן לא ערכה הרהור עמוק סביב פשעי התוקפנות החמורים שלה ושלטונה הקולוניאלי בטייוואן, במקום זאת היא השתעשעה ברעיון של התערבות צבאית במצר טייוואן, תוך אתגור העמדה הבינלאומית", אמר הדובר הסיני ג'יאן בין בתדרוך לעיתונאים. "לצבא השחרור העממי (שמו הרשמי של צבא סין – ynet) יש יכולות עוצמתיות ואמצעים אמינים להביס כל אויב פולש. אם הצד היפני יעז לחצות את הקו אפילו בצעד אחד הוא יביא על עצמו צרות, ובאופן בלתי נמנע ישלם מחיר כואב".
המתיחות בין יפן לסין החלה בעקבות דבריה של ראש הממשלה היפנית סאנאה טקאיצ'י ב-7 בנובמבר בפרלמנט בטוקיו: היא נשאלה אז כיצד תגיב אם סין תתקוף את טייוואן, ואמרה כי תרחיש כזה "יאיים על הישרדות יפן" ועלול לפיכך להצית תגובה צבאית מצד טוקיו. דברים אלו של טקאיצ'י – שמרנית ניצית שדוגלת בחיזוק צבא יפן אחרי עשרות שנים של מדיניות פציפיסטית (שכבר נשחקה בשנים האחרונות בצל החשש מסין) – היו יוצאי דופן: כל קודמיה בתפקיד הקפידו להיזהר מאוד במילותיהם ביחס לטייוואן, ושמרו על מה שמכונה "עמימות אסטרטגית" סביב תרחיש של מתקפה על האי, כלומר לא הבהירו מפורשות כיצד יפן תגיב.
איומים, תלונה לאו"ם וענישה כלכלית
בסין הגיבו בזעם, ומשרד ההגנה בבייג'ינג כבר איים החודש כי יפן תספוג "תבוסה מוחצת" אם תתערב לטובת טייוואן. סין גם התלוננה רשמית נגד יפן במכתב שהגישה לאו"ם, ובו האשימה כי זו איימה עליה ב"התערבות צבאית". היא לא הסתפקה רק בהצהרות לוחמניות, ונקטה צעדי ענישה כלכליים נגד טוקיו, בראשם הקריאה לסינים להימנע מלהגיע ליפן – מהלך שמהווה מכה לתעשיית התיירות המקומית. סין קראה בשבועות האחרונים שוב ושוב לראש הממשלה טקאיצ'י לחזור בה מדבריה, ואף שהיא נמנעת מלעשות זאת היא ניסתה לשלוח איתות הרגעה כשהבהירה שדבריה היו היפותטיים בלבד וכי לא התכוונה "להיכנס לפרטים" באותו דיון בפרלמנט.
טייוואן, נזכיר, הוא האי שאליו נמלטה ממשלת "הרפובליקה של סין" אחרי שנחלה תבוסה ב-1949 במלחמת האזרחים מול המפלגה הקומוניסטית של מאו דזה-דונג. רוב תושבי טייוואן מביעים מאז התנגדות לחיים תחת שלטון המפלגה הקומוניסטית של סין, וממשלת טייוואן מדגישה כי רק להם יש זכות לקבוע את עתידם, ודוחה בתוקף את הלחצים שמפעילה עליה בייג'ינג להתאחד. המשטר הקומוניסטי בסין מעולם לא זנח את האפשרות שבייג'ינג תשתלט על טייוואן בכוח הזרוע, ואף שהנשיא שי ג'ינפינג קרא לנהל תהליך של "איחוד בדרכי שלום", הוא הבהיר כי השתלטותה של סין על טייוואן בסופו של דבר היא "בלתי-נמנעת".
4 צפייה בגלריה
הנשיא שי והטילים של סין. רוצה שצבא סין יהיה מוכן לפלישה "החל מ-2027"
(צילום:רויטרס, AP)
מפגן הכוח של שי במצעד צבאי ענק בבייג'ינג, בספטמבר - לצד פוטין וקים ג'ונג און
(צילום: רויטרס )
במה שנראה כהכנה לפלישה לאי, בשנים האחרונות גברו התרגילים שעורך צבא סין מסביב לטייוואן, שבהם הוא מתרגל באופן מוצהר תרחיש של הטלת מצור, כשבמקביל מאיצה בייג'ינג את פיתוח יכולותיה הצבאיות, ולצד חיזוק חילות הים והאוויר שלה היא מאיצה את קצב ייצור הטילים הבליסטיים. גורמי מודיעין במערב מעריכים כי הנשיא שי הציב כיעד למוכנות לפלישה את שנת 2027. במקביל פועל שי לבודד מדינית וכלכלית את את הממשלה הדמוקרטית בטאייפיי, והשבוע דווח ב"וול סטריט ג'ורנל", מפי גורמים המקורבים למשטר הקומוניסטי בבייג'ינג, כי שי סבור שישנה "הזדמנות אסטרטגית" להשפיע על אופן החשיבה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ סביב סוגיית טייוואן, ומקווה לשכנע אותו להצהיר רשמית כי ווושינגטון מתנגדת לעצמאות טייוואן ותומכת ב"איחוד בדרכי שלום".
"ההזדמנות האסטרטגית" של שי מול טראמפ
ארה"ב, שמאז שכוננה יחסים דיפלומטיים עם בייג'ינג ב-1979 לא מכירה עוד רשמית בטייוואן כמדינה עצמאית, רואה בה עדיין בעלת ברית חשובה ואסטרטגית באזור האינדו-פסיפי, והיא ספקית הנשק הגדולה ביותר של טאייפיי. למעשה, החוק האמריקני מחייב את הממשל לספק לטייוואן את האמצעים הדרושים לה כדי להגן על עצמה מפלישה, אבל וושינגטון – כמו טוקיו – מקפידה על מדיניות של "עמימות אסטרטגית" סביב השאלה כיצד תגיב במקרה של מתקפה סינית. הנשיא לשעבר ג'ו ביידן הפתיע ב-2022 כאשר ניפק הצהרה שנראתה ככזו ששוברת את אותה עמימות, ואמר כי ארה"ב תגיב צבאית במקרה של פלישה – אך הנשיא הנוכחי טראמפ חזר למדיניות הישנה, ומסרב להבהיר כיצד יפעל אם סין תתקוף את האי.
טראמפ טוען כי גורמים סיניים הבטיחו לו שלא יפלשו לאי כל עוד הוא מכהן כנשיא ארה"ב, אבל התנהלותו עד כה, בפרט מה שנראה בעיני רבים כזניחתה של אוקראינה במלחמה מול רוסיה שפלשה אליה, מעורר חרדה גדולה בטאייפיי ובבירות בדרום-מזרח אסיה מנטישה דומה של טייוואן. טראמפ ושי נפגשו לראשונה מאז חזרתו הנשיא האמריקני לבית הלבן בחודש שעבר, בפסגה בדרום קוריאה, אבל במפגש ההוא הם התמקדו בעיקר בסוגיות כלכליות – הם הגיעו להסכם על הפוגה במלחמת הסחר בין המעצמות – וסוגיית טייוואן לא עלתה במפגש. היא כן עלתה בשיחת טלפון ביניהם ביום שני השבוע, שיחה שאותה לפי הדיווחים יזם באופן חריג שי: זו הייתה ככל הידוע הפעם הראשונה מאז 11 בספטמבר 2001 שבה נשיא סיני מתקשר מיוזמתו לנשיא אמריקני, אז כדי לשלוח תנחומים על מתקפת הטרור באותו יום.
4 צפייה בגלריה
טראמפ ושי בפסגה בדרום קוריאה בחודש שעבר. חשש בטייוואן וביפן מנטישה אמריקנית
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein)
טראמפ ושי שוחחו במשך שעה בטלפון. הנשיא האמריקני לא הזכיר כלל את טייוואן בהצהרה המסכמת על השיחה – הוא ציין דווקא כי שוחח עם שי על אוקראינה – אבל בהצהרה הסינית נאמר כי שי אמר לטראמפ ש"חזרתה של טייוואן לסין היא מרכיב חשוב בסדר הבינלאומי של אחרי מלחמת העולם השנייה". הלילה דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי במהלך השיחה הרצה בפניו שי במשך חצי שעה על תביעתה של סין לריבונות באי, כמו גם על "אחריות משותפת" של וושינגטון ובייג'ינג לשמור על הסדר הבינלאומי.
לפי הדיווח, שעות אחרי השיחה ההיא התקשר טראמפ לראש ממשלת יפן טקאיצ'י וביקש ממנה "לא להרגיז" את בייג'ינג סביב הסוגייה הטייוואנית. גורמים יפניים ואמריקניים טענו כי טראמפ העביר את המסר באופן עדין, ולדבריהם הוא לא דרש או הפעיל לחץ על טקאיצ'י לחזור בה מהדברים שעוררו סערה, מפני שהוא מודע למגבלות פוליטיות פנימיות שמונעות ממנה לעשות זאת. יפן הכחישה רשמית את הדיווח, אבל טענה דומה התפרסמה הלילה גם בסוכנות הידיעות רויטרס, שציטטה אף היא גורמים יפניים.
בדיווח של "וול סטריט ג'ורנל" צוטטו פרשנים שהעלו את האפשרות ולפיה טראמפ חושש שהמשבר הדיפלומטי החריף בין סין ליפן יפגע בניסיונותיו לממש את הסכם ההפוגה במלחמת הסחר מול סין. אחרי הפסגה עם שי בדרום קוריאה טען הממשל האמריקני כי ההסכם שהושג כולל הבטחה סינית לרכוש כמות אדירה של פולי סויה מחקלאים אמריקנים – שנפגעו ממלחמת הסחר – אבל בייג'ינג לא אישרה את הטענה הזו, וגורם המקורב לבית הלבן אמר כעת שוושינגטון מודאגת מ"עיכוב סיני" במימוש ההבטחה. טראמפ עצמו אמר השבוע כי בשיחת הטלפון עם שי הוא אמר לו: "אני רוצה שתקנו קצת מהר יותר".
טראמפ שומר על עמימות: "שי יודע מה יקרה"
כך או כך, טראמפ גם נערך כעת לביקור שיערוך בבייג'ינג באפריל הקרוב, ולדבריו הוא הזמין את שי לביקור מקביל בארה"ב בהמשך השנה הבאה. הגורמים שמקורבים למשטר הסיני ושוחחו עם "וול סטריט ג'ורנל" טענו כי שי נמנע מאזכור סוגיית טייוואן במפגש בדרום קוריאה בשל חששו מהעלאת הסוגייה הרגישה במדינה זרה, ולדבריהם הוא מתכוון להמשיך ללחוץ על טראמפ לשנות את יחסו לטייוואן במהלך הביקור שיערוך בסין באפריל.
העובדה שטראמפ נמנע עד כה – גם בצל המשבר בין בייג'ינג לטוקיו וגם בהצהרותיו על שיחותיו עם שי – מלנפק הצהרת תמיכה ברורה בבעלות בריתה של ארה"ב, רק מגבירה את החשש באזור מנטישה אמריקנית. השגריר האמריקני בטוקיו הבהיר כי ארה"ב תומכת ביפן אל מול מה שכינה "כפייה סינית", אולם שני בכירים במפלגת השלטון בטוקיו אמרו הלילה לרויטרס כי הם קיוו להצהרת תמיכה ברורה ביותר מצד ארה"ב. "היינו רוצים לשמוע מילה מטראמפ עצמו", אמר אחד המחוקקים, ששמרו על עילום שם.
בתגובה לדיווח של רויטרס, הבית הלבן מסר הודעה בשמו של טראמפ, שבה נאמר: "היחסים של ארה"ב עם סין הם טובים מאוד, וזה טוב מאוד גם עבור יפן, שהיא בעלת ברית קרובה ויקרה עבורנו. חתמנו על הסכמי סחר נהדרים עם יפן, סין, דרום קוריאה ואומות רבות אחרות, ובעולם שורר שלום. בואו נשמור עליו!".
