המצעד השנתי שמקיימת רוסיה לציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית הפך תחת שלטונו של ולדימיר פוטין למיצג של העוצמה הצבאית הרוסית - אלא שהמצעד שנערך היום (שבת) לציון 81 שנה לניצחון ההיסטורי הציג דווקא את התהום שאליו צללה הפדרציה הרוסית בעקבות הפלישה לאוקראינה לפני יותר מארבע שנים.
מצעד יום הניצחון בכיכר האדומה במוסקבה
(צילום: רויטרס)
המצעד היום נמשך כ-45 דקות בלבד, בעוד שבשנים עברו הוא התארך לפרק זמן של יותר משעה. לראשונה מאז 2007 המצעד נערך ללא כלים צבאיים, כשבמשרד ההגנה של רוסיה נימקו צעד זה ב"מצב השוטף בחזית האוקראינית". לפני 19 שנה מעבר של טנקים ומערכות טילים לא התאפשר בשל שיפוצים בכיכר האדומה, וכעת כל הכלים האלו נחוצים מאוד לקרמלין במלחמת ההתשה נגד המדינה השכנה. גם מספר החיילים שעברו בכיכר האדומה צומצם, כשחיילים מהמכינות הצבאיות המובילות ברוסיה - "סובורוב" ו"נחימוב" - נעדרו מה"חגיגה" בכיכר האדומה.
מי שכן עברו במהלך הצעידה הם חיילים מצפון קוריאה, ותוך כדי המעבר בכיכר האדומה הכריז הקריין ש"מדובר בכוחות שהשתתפו בשחרור מחוז קורסק הרוסי מידיהם של כוחות ניאו נאצים". כזכור, צבא אוקראינה פלש במפתיע למחוז קורסק הרוסי באוגוסט 2024 ולקח לצבא רוסיה חודשים ארוכים לשחרר את השטח הרוסי בסיוע כוחות מצפון קוריאה.
המצעד השנה המחיש גם את הבידוד המדיני הגדול שאליו נקלעה הפדרציה הרוסית בשל המלחמה: לראשונה מאז פירוק ברית המועצות לא התאפשרה גישה של עיתונאים מכלי תקשורת מערביים אל מתחם המצעד, והגיעו אליו מנהיגים ספורים בלבד מהעולם. בין המנהיגים הללו נמנים ראש ממשלת סלובקיה רוברט פיצו, נשיא בלארוס אלכסנדר לוקאשנקו, נשיאי קזחסטן ואוזבקיסטן וראשי החבלים הבדלניים בגאורגיה אבחזיה ואוסטיה - שרק רוסיה וכמה מדינות נוספות בלבד מכירות בעצמאותן.
ימים אחדים לפני המצעד, דוברו של ולדימיר פוטין, דמיטרי פסקוב הבטיח שהנשיא "יישא נאום חשוב למצעד", אך בפועל הנשיא ששולט ברוסיה ב-26 השנים האחרונות חזר על ססמאות שנשמעו מכיוונו בחודשים האחרונים.
במהלך נאומו, שנמשך כ-8.5 דקות, אמר פוטין שחיילי צבא רוסיה שנמצאים באוקראינה "מתעמתים עם כוח תוקפני שחומש ונתמך על ידי כל מדינות נאט"ו". לדבריו, "המפתח להצלחה הוא כוחנו המוסרי, אומץ ליבנו וגבורתנו, אחדותנו, יכולתנו לעמוד בכל דבר ולהתגבר על כל אתגר. יש לנו מטרה משותפת, וכל אחד תורם תרומה אישית לניצחון. זה נוצר הן בשדה הקרב והן בעורף". פוטין הביע ביטחון בכך שהעם הרוסי יכול "לעמוד בכל דבר ולהתגבר על כל אתגר".
אבל את ההשפלה הגדולה ספגה רוסיה עוד לפני המצעד. בנאום הלילי בפברואר 2022 שבו הכריז על הפלישה לאוקראינה אמר פוטין שאחת ממטרות המבצע היא "לנקות את אוקראינה מנשק". עם זאת, במהלך המלחמה הפכה אוקראינה למעצמת כטב"מים, ואלו פגעו בשבוע האחרון בכמה אזורים במוסקבה. בקרמלין חששו שאוקראינה תנסה לשגר כטב"מים או טילים במהלך המצעד עצמו, והגבירו בעקבות זאת את האיומים כלפי נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי.
מי שהגיש סיוע לפוטין היה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהודיע הלילה על הפסקת אש בת יומיים (בין 9 ל-11 במאי). לדברי טראמפ מדובר ב"בקשה ישירה" שלו שאושרה על-ידי פוטין וזלנסקי - ובכך הוסר האיום האוקראיני לשבש את המצעד, והתאפשר קיומו "התקין". לאחר מכן, זלנסקי אף עקץ את מוסקבה בכך שפרסם צו ש"מתיר" את קיום המצעד הצבאי במוסקבה, והודיע כי נשק אוקראיני לא יכוון אל הכיכר האדומה.
7 צפייה בגלריה
נשיאי אוזבקיסטן, קזחסטן ובלארוס לצידו של פוטין
(צילום: Alexander NEMENOV / POOL / AFP)
במקביל גובר הזעם של הציבור הרוסי על ההנהגה ועל הנשיא פוטין אישית. בימים שלפני המצעד וגם במהלך קיומו רשת האינטרנט במרכז מוסקבה נותקה לחלוטין. בחודשים האחרונים הפכו ניתוקי האינטרנט ברוסיה לדבר שבשגרה ועסקים קטנים ובינוניים רבים שהיו מבוססים על פעילות ברשת נאלצו לסגור את שעריהם. השלטונות נימקו את הצעדים ב"צורך בשמירה על חייהם של אזרחי רוסיה", אך רבים חשים שהמטרה האמתית היא למנוע מאוקראינה מלפגוע בפוטין תוך שימוש באמצעים אלקטרוניים.
השבוע אף דווח ברשת CNN על סמך דוח מודיעין אירופי שהאבטחה סביבו של פוטין תוגברה באופן משמעותי, בין היתר בשל חשש להפיכה במדינה בעלת השטח הגדול בעולם. גורמי אופוזיציה התריעו במקביל על אפשרות שרוסיה תתפרק לכמה מדינות נפרדות, כפי שקרה לברית המועצות בסוף שנת 1991. על פי אותם מומחים, כלכלת המלחמה של פוטין מתחילה לקרוס ורמת החיים של אזרחי רוסיה יורדת בהתמדה. במצב שכזה, לטענתם, לא ניתן לשלול שקבוצות העלית של החברה הרוסית, שעד כה שמרו על שלטונו של פוטין, יתחילו לנסות לבחון חלופות למנהיג בן ה-73.
