המגעים בין יו"ר רע"מ מנסור עבאס לבין סגן השר לביטחון הפנים לשעבר יואב סגלוביץ' הסעירו בסוף השבוע את המערכת הפוליטית. הפרסום של נחום ברנע ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" על כוונת סגלוביץ' להצטרף לרשימת המפלגה עורר תגובות סותרות: בימין טענו שמדובר במהלך שמטרתו להכשיר את כניסת רע"מ לקואליציה עתידית, בעוד שבגוש המרכז-שמאל ראו בו ניסיון לבדל אותה מהמפלגות הערביות האחרות ולבסס אותה כמפלגת שלטון פרגמטית.
סגלוביץ' הוא כיום חבר כנסת מטעם יש עתיד, ולפי גורמים המעורים בפרטים המגעים שלו עם עבאס התקיימו בידיעת יו"ר המפלגה יאיר לפיד. סגן השר לשעבר נתן הסכמה עקרונית להצטרף לרשימה, אולם ההכרעה הסופית נמצאת בידי עבאס, שבתוך מפלגתו נשמעים גם קולות הסתייגות משילוב מועמד יהודי ברשימה.
בסוף השבוע נראה היה שעבאס מבקש לצנן את ההתלהבות. בהודעה שפרסם בערבית בלבד, ויועדה בעיקר לבסיס התמיכה שלו, הוא הדגיש שמוקדם לעסוק בשאלת הצטרפותם של אישים חדשים. "רע"מ מתמקדת בשלב זה בכינוס הוועידה הכללית ב-22 באוגוסט, בארגון הבחירות המקדימות ובהשלמת הקמת מוסדות המפלגה", כתב.
הוא טען שכל החלטה על ברית פוליטית או צירוף מועמדים תתקבל רק לאחר בחינת הכדאיות האלקטורלית והפוליטית, ורק אם תשרת את יעדיה של רע"מ, שאותם מנה: החלפת הממשלה, השתלבות בממשלה עתידית וקידום הטיפול בפשיעה, באלימות, בהריסות הבתים, בגזענות ובשוויון האזרחי. המסר שלו ברור: אם סגלוביץ' יצטרף לרשימה, הדבר ייעשה רק כחלק ממהלך רחב יותר שיגדיל את הסיכוי של רע"מ להיות שותפה בקואליציה הבאה.
ברקע המגעים הפוליטיים הללו עוברת רע"מ את מה שנראה כשינוי המשמעותי ביותר מאז הקמתה: לראשונה היא נפרדה ממועצת השורא ומהתנועה האיסלאמית כמוסדות המכריעים בענייני המפלגה, ותקיים פריימריז לבחירת מועמדיה לכנסת.
בשיחה עם ynet היום (ראשון) מזכיר עבאס שבעבר כבר נערכו ברע"מ בחירות פנימיות, אך לראשונה הן מתקיימות במסגרת עצמאית לחלוטין. לדבריו, המפלגה מבקשת לבסס מנגנון דמוקרטי עצמאי שיאפשר לחבריה לבחור את מועמדיהם ללא מעורבות של מוסדות הדת של התנועה האיסלאמית. "אני בעצמי השתתפתי בעבר בכמה מערכות של פריימריז", הוסיף. "החידוש הוא שזה קורה אחרי הפרידה ממועצת השורא. המפלגה בונה היום מחדש את המוסדות שלה ואת הדרך שלה לקבל החלטות".
אחת השאלות המרכזיות בפוליטיקה הערבית בחודשים האחרונים הייתה אם תחודש הרשימה המשותפת, שחיברה בעשור שעבר את רע"מ, תע"ל, חד"ש ובל"ד ובשיאה זכתה ל-15 מנדטים. עבאס שולל אפשרות זו: "האופציה של רשימה משותפת של ארבע מפלגות ירדה מהשולחן. יש דיבור על רשימה של חד"ש, תע"ל ובל"ד, ורע"מ תרוץ לבד".
אין הכרח ברשימה אחת כדי למקסם את כוחו של הציבור הערבי?
"לא. אם יהיו הבנות בין הרשימות, אם יהיה קמפיין הוגן, והציבור יבין שהמטרה היא להגדיל את הייצוג - החברה הערבית תקבל את זה".
הוא מדגיש ששיעור ההצבעה צפוי לעמוד במרכז הקמפיין: "אנחנו תמיד אומרים שצריך לצאת להצביע, אבל השאלה השנייה היא למי מצביעים. רשימת רע"מ תתבסס על איזון גיאוגרפי בין הגליל, המשולש והנגב. אם יו"ר הרשימה יהיה מהגליל, המקום השני יהיה מהמשולש והשלישי מהנגב. אם היו"ר יהיה מהנגב, הסדר ישתנה בהתאם. כל אישה מהגליל, המשולש או הנגב תוכל להתמודד על המקום הזה".
מסר גם ליהודים
עו"ד חנאן אלסאנע, מנכ"לית שותפה בעמותת "איתך-מעכי" (משפטניות למען צדק חברתי), וממובילות פרויקט 50/50 בחברה הערבית, רואה במהלכים של מנסור עבאס ניסיון להעביר מסר הן לחברה הערבית והן לחברה היהודית. לדבריה, צירופו האפשרי של סגלוביץ' אינו רק מהלך פוליטי אלא הצהרה שלפיה רע"מ מבקשת להציג תוכנית מעשית למאבק בפשיעה, כנושא הבוער ביותר ברחוב הערבי.
איהאב ג'באריןהיא מוסיפה שההיפרדות ממוסדות התנועה האסלאמית והמעבר לפריימריז "משדרים חיזוק של העצמאות המפלגתית והרחבת הדמוקרטיה הפנימית. אני גם מברכת על הכוונה להבטיח ייצוג נשי משמעותי ברשימה. זה לא רק עניין של ייצוג, אלא של שינוי סדרי עדיפויות וקבלת החלטות טובה יותר".
הפרשן הפוליטי איהאב ג'בארין סבור שהמהלכים ברע"מ לא בהכרח מבטאים התרחקות מהזרם האיסלאמי. "מנסור עבאס מאמץ רעיונות שבעבר נשמעו גם בחד"ש, אבל הוא עושה בהם שימוש באופן נועז יותר", הוא אומר. "חד"ש הבינה אחרי אוקטובר 2000 שכדי להגדיל את כוחה האלקטורלי היא חייבת לחזק גם את המרכיב הישראלי בזהות של הציבור הערבי. עבאס לוקח את המהלך הזה צעד אחד קדימה. הוא מבקש להעניק משקל גדול יותר לזהות הישראלית של האזרחים הערבים, אבל הוא לא מוותר על הזהות הפלסטינית".
יוסף מקלדההסוקר יוסף מקלדה, בעלי מכון "סטאט.נט", מגדיר את עבאס כ"אחד השחקנים היוזמים ביותר במערכת הפוליטית". לדבריו, "בדרך כלל בנימין נתניהו הוא זה שיוזם מהלכים פוליטיים והאחרים מגיבים. במקרה הזה, עבאס מקדים את כולם. אגב, ההתרחקות מהתנועה האיסלאמית לא חדשה. היא החלה כבר לפני ארבע שנים כשבמפלגה שקלו לשלב מועמדים מהעדה הדרוזית ומהציבור הנוצרי".
ברע"מ יש כמה קולות שמסתייגים מצירוף סגלוביץ'. בציבור הערבי אין התנגדות לשילובו?
"להפך. הוא מזוהה עם המאבק בפשיעה ולכן נתפס כדמות חיובית. ייתכן שהמהלך יאפשר לרע"מ למשוך מצביעים חדשים. אולי אפילו חלק קטן מהקול היהודי".
מקלדה מעריך שאיחוד בין חד"ש, בל"ד ותע"ל עשוי להעלות את שיעור ההצבעה בחברה הערבית מכ-53% לכ-59%, ולהימנע משריפת קולות כפי שקרה לבל"ד שלא עברה את אחוז החסימה ב-2022. עם זאת, הוא סבור שכל עוד שלוש המפלגות מתקשות להגיע ביניהן להסכמות, רע"מ היא הנהנית העיקרית מהמצב, ואף עשויה להוסיף לעצמה כחצי מנדט.







