כ-300 טילים ורקטות נורו לעבר העיר חיפה במהלך 34 ימי הלחימה של מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. 14 מתושבי העיר נהרגו, 23 נפצעו וכ-500 בתים נפגעו. רבים מתושבי העיר זוכרים את החודש הקשה של המלחמה ההיא ומוטרדים מאוד מפתיחת חזית נוספת מול חיזבאללה, כאשר ברור כי לארגון הטרור היושב בלבנון אמצעי לחימה רבים ומשוכללים הרבה יותר לעומת התקופה ההיא וגם מאשר חמאס כיום.
במרחק השנים ניתן לומר כי בחיפה נלמדו חלק מהלקחים, בוצעו שינויים ויש ניסיון להכין את העיר למלחמה נוספת, למרות שברור לכולם כי הפעולות וההכנות אף פעם אינן מספיקות. "אנחנו עושים ופועלים, אבל אני לא ישנה טוב בלילה. אין לראש העיר חיפה את הפריווילגיה לישון טוב בלילה. האחריות היא רבה", אומרת ראש העיר חיפה, עינת קליש רותם בשיחה עם ynet.
את ההכנות למתקפה אפשרית מהחזית הצפונית ניתן לחלק לשלוש קטגוריות מרכזיות - מיגון ואבזור בתי החולים, המקלטים ומוכנות העיר ואזור המפרץ ובו גם המפעלים הפטרוכימיים ובתי הזיקוק.
הכותרת
הזיגזג של עמנואל מקרון
21:35
בחיפה חוששים. תיעוד תקיפה של חיזבאללה בגבול הצפון
בתי החולים
במלחמת לבנון השנייה ב-2006 נפלו עשרות רקטות באזור בית החולים רמב"ם - רובן בים, אך חלק פגעו בשכונת בת גלים, שבה ממוקם בית החולים. מאות חולים ומטופלים ואלפי אנשי צוות שהו במתקן הגדול, שהיה חסר כל מיגון, או מיקלוט. הנהלת בית החולים החלה מיד לאחר המלחמה בפרויקט שאפתני - בניית אגף חדש עבור בית החולים, שיכלול מתקן תת קרקעי ממוגן, שבימי שלום יתפקד כחניון ובעת חירום כמרחב מוגן, ומעליו נבנו בניינים חדשים - בית חולים לילדים ובנייני רפואת לב וסרטן.
הבנייה החלה בשנת 2010 והסתיימה ב-2014. כעת עומד לרשות רמב"ם ולרשות מערכת הבריאות בית חולים תת קרקעי משוכלל, שיכול לקלוט 2,200 חולים או פצועים, עם חדרי ניתוח, עמדות דיאליזה, חדרי לידה, וכל סוגי מחלקות האשפוז השונות. בזמן חירום או מלחמה יוכל בית החולים התת קרקעי לספק טיפול רפואי איכותי לאלפי בני אדם. אגב, המתקן התת קרקעי המשוכלל מומן באופן שווה מכספי תרומה של משפחת עופר, הלוואה שהנהלת רמב"ם יזמה ומתקציב מדינת ישראל.
טילים שנורו מלבנון בקיץ 2006 פגעו ברחוב סמוך למרכז הרפואי בני ציון וגרמו לנזק לרכוש. מאז נעשו שינויים וחידושים, כולל הקמת מבנה ממוגן, שאליו הועתקה פעילות המחלקה לרפואה דחופה (מיון), הכוללת כ-70 מיטות.
בבית החולים קומת אשפוז הכוללת כ-80 מיטות במבנה הממוגן, שאליו הועתקה פעילותן של מספר מחלקות, בהן הפגייה והמחלקה לטיפול נמרץ, כל זאת כחלק מתרחיש שהמלחמה תורחב לצפון. בבני ציון נערכים גם להפעלת הקומה הראשונה הממוגנת בבניין המרכזי, הכוללת למעלה מ-70 מיטות ולהפעלה במתכונת חירום של חדרי הניתוח.
בימים אלה נערכות עבודות להשלמת מיגון במתחם המיון הישן, שבו תפעל בין היתר מחלקת השיקום. כמו כן, גם חדרי הלידה החדשים יועברו בעת הצורך ובהחלטת פיקוד העורף למתחם ממוגן ובטוח.
במרכז הרפואי כרמל, שבו 500 מיטות, נערכים למבצע שלא נעשה כמותו בישראל, של העברת בית החולים לתוך בית חולים ממוגן - רמב"ם. מאחר שבית החולים כרמל אינו ממוגן באופן מספיק, רק החלק הממוגן, כ-150 מיטות, יישאר במקום. בבית החולים נערכים לפעולת רידוד - של צמצום כמות המאושפזים ושחרור מאושפזים שיכולים לצאת הביתה. בתוך בית החולים רמב"ם יוכן מתחם אשפוז במתחם התת קרקעי, וצוותים של בית החולים כרמל ימשיכו את הטיפול בהם. זו הפעם הראשונה בישראל שמרכז רפואי אחד ייכנס לתוך בית חולים אחר. המנהלים והצוותים כבר נפגשו וערכו הכנות, כמו גם קידום העניינים הלוגיסטיים הכרוכים בכך. "זה נעשה בשיתוף פעולה פורה ומאוד ענייני מוצלח בראייה לאומית ולטובת המטופלים", אומרים בהנהלת המרכז הרפואי כרמל.
מיגון העיר
כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, הוביל ראש העיר דאז יונה יהב הקמת מרכז ניהול משברים (מנ"מ). במקרה של מלחמה, העיר חיפה תנוהל משם. באשר למוכנות העיר למלחמה בחזית הצפונית, אומרת קליש רותם: "אני לא רגועה. אין לי את הפריווילגיה הזאת. גם לאחר שנסיים לבצע את כל המטלות, נעשה מטלות נוספות".
באשר למקלטים, ביצעו בעיריית חיפה הפרדה בין המקלטים הציבוריים למקלטים הפרטיים. "המקלטים הציבוריים משופצים וערוכים", היא אומרת. "אני באופן אישי עברתי ועשיתי בדיקות מדגמיות על מקלטים ברחבי העיר. הקפצנו אתם למצב סביר כדי שאפשר יהיה להשתמש בכולם. בימים אלו אנחנו מתקינים פתיחה וסגירה אוטומטית בשלט רחוק של המקלטים על מנת שנוכל ברגע של אזעקה נוכל לפתוח את כל המקלטים בעיר בלחיצת כפתור על מנת שלא יישארו פתוחים כפי שהם היום, מה שגורם לוונדליזם וגניבות.
"עשינו גם מיפוי של עוד מרחבים שיכולים להפוך למקלט על פי פיקוד העורף, חניונים תת קרקעיים למשל או שטח הכרמלית. מדובר על כמות מכובדת מאוד. בנוסף, גם כל המקלטים בבתי הספר ייפתחו לציבור.
"באשר למנהרות הכרמל, הצבא אינו מאפשר שימוש בהם מאחר שהכביש אמור להמשיך לתפקד כעורק תחבורה קריטי במדינה. אין שם מקום שהייה לציבור, אין שם תשתיות של מים וביוב שמאפשרים שהייה ארוכה. הגרוע מכל, אם חס וחלילה יהיה פיצוץ באחד מפתחי המנהרות, כל מי שישהה במקום עלול להיפגע מההדף. המנהרות לא תוכננו ולא נבנו כמקלט לשהייה של בני אדם.
על פי קליש רותם, בוצע פרויקט נרחב של שיפוץ והשמשת מקלטים בבנייני מגורים משותפים, כך שמעל אלפיים מקלטים טופלו. "חילקנו את העבודה לשלוש קבוצות", היא מספרת. "מקלטים שרק היה צריך לנקות ולסדר בסיוע מתנדבים. שיפוצים שנעשו על ידי אנשי האחזקה של עיריית חיפה - בתוך הקבוצה הזאת יש גם מקלטים שנאטמו בעשורים האחרונים. שם אנחנו מובילים פרויקטי שיפוץ רציניים, החלפה של כל מערכת החשמל, מזגנים, אוורור, פרזול וכו'. הקבוצה השלישית זו קבוצה של מקלטים פרטיים ששכנים השתלטו עליהם והפכו אותם לדירות או מחסנים. כאן העירייה הפעילה את הפיקוח על הבנייה וגם את השירות המשפטי כדי לטפל בזה".
מפרץ חיפה
אחד מגורמי הסיכון העיקריים בחיפה הוא אזור המפרץ ובתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים בפרט. "בנושא הזה אני לא ישנה טוב ודואגת", טוענת קליש רותם. "אני בקשר בלתי פוסק עם פיקוד העורף ודורשת כל הזמן תשובות, זו מלחמה בלתי פוסקת לרדד את החומרים ולהפחית אותם. בשבוע שעבר היו לנו שתי פגישות קשות בנושא הזה. השבוע יהיו עוד. צריך להסדיר תוכנית עבודה לטובת תושבי חיפה על מנת שנוכל להיות רגועים.
"נושא החומרים המסוכנים נמצא באחריות פיקוד העורף. אנחנו בודקים ומותחים אל הקצה את האחריות שיש לעיריית חיפה באירוע כזה. כרגע האירוע נמצא תחת אחריות הצבא בלבד, אבל אנחנו מאתגרים אותו בכל דרך אפשרית. המצב היום של מפרץ חיפה הוא טוב יותר מזה שהיה בתחילת המלחמה, אבל יש עדיין עבודה לעשות. נעשו פעולות והורידו מפלסים, אני חושבת שאפשר לעשות עוד".
שרית גולן שטיינברג, יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה במפרץ חיפה, מסכימה וגם היא חוששת שפיקוד העורף לא באמת ערוך להתמודדות במקרה של ירי טילים ופגיעות במפעלים הפטרוכימיים. "אני מזכירה שעד היום המדינה, למרות דרישות חוזרות ונשנות, לא ביצעה את סקר הסיכונים למפרץ חיפה למצבי חירום, כך שכל הערכת מצב שמתבצעת לתרחישי חומרים מסוכנים, לא באמת מאפשרת הסקת מסקנות מיטבית בכל מה שקשור לריכוזי האוכלוסייה הסמוכים למפעלים. כדוגמת קריית חיים, אלרואי וקריית אתא.
"מדינת ישראל כבולה כי התעשייה הפטרוכימית מייצרת מוצרים שנדרשים לצבא. מצד שני, יש צורך ברידוד החומרים כדי להפחית את הסיכונים לאוכלוסייה. זו גם הסיבה שכבר לפני עשר שנים התרענו שמשק האנרגיה הישראלי צריך להיערך מבחינת ביטחון אנרגטי לחיים ללא בז"ן.
"בסיטואציה הנוכחית, אני לא בטוחה עד כמה פיקוד העורף מוכן להתמודדות והתייחסות לכלל התרחישים האפשריים בזירה כל כך מורכבת ורוויית מגוון רחב של חומ"ס. למרבה הצער אנחנו לא זוכים לשיתוף פעולה מלא של פיקוד העורף עם איגוד ערים בכל מה שקשור לבז"ן, למרות האמצעם הייחודיים שקיימים לאיגוד. מעבר לכך התרעתי בשני מכתבים שמפקד מרכז אוכלוסייה במחוז חיפה של פיקוד העורף, האמונים על קציני החומ"ס, הוא עובד בכיר בבתי הזיקוק עצמם. המשמעות היא שנותנים דווקא במצב של לחימה לחתול לשמור על השמנת".
