החוק לפיזור הכנסת נפל הלילה, למרות הפיצול החרדי והתנגדות חלקים באגודת ישראל - והבוקר פורסמו עקרונות חוק הפטור מגיוס, שהחרדים כינו אותו "החוק להסדרת מעמד בני הישיבות". לאחר שב-ynet נחשף אתמול "מסמך העקרונות" שגובש עם החרדים, זהו המתווה המסתמן במלואו:
נפילת הצעת חוק פיזור הכנסת במליאה
(צילום: ערוץ הכנסת)
עקרונות מתווה הגיוס: חובת גיוס לגילים 18 עד 26.
יעדים בחוק: גיוס של 4,800 חרדים בשנה הראשונה, 5,700 בשנה השנייה ותוך חמש שנים יצטרכו החרדים להציג יעד של 50% ממחזור הגיוס. עמידה ביעדים פירושה עמידה ב-95% מהיעד (ולא 100%). כלומר, גם אם רק 95% מהיעד של המתגייסים יושג, זה ייחשב שעמדו ביעדים ולא יופעלו סנקציות.
סנקציות אישיות
אם לא יעמדו ביעדים ונתוני הגיוס יהיו נמוכים יותר, יחולו על המשתמטים החרדים סנקציות אישיות מיידיות.
סנקציות מיידיות עם כניסת החוק לתוקף: התליית רישיון נהיגה ואי אפשרות להוציא רישיון נהיגה עבור כל צעיר חרדי שמחויב בגיוס ולא גויס; עיכוב יציאה מהארץ (עם ועדת חריגים); ביטול העדפה מתקנת בשירות הציבורי; ביטול סבסוד לימודים אקדמיים; מי שעובד (משמע לא לומד ולא מתגייס) - נשללות לו נקודות הזיכוי במס עד גיל 26.
בדיקת עמידה ביעדים לאחר חצי שנה ואם לא עמדו ביעד החצי-שנתי, לא מקבלים על חצי השנה השנייה - הנחה במעונות; הנחה בתחבורה ציבורית.
סנקציות שייבדקו לאחר שנה, אם לא עומדים ביעד השנתי לא מקבלים בשנה שאחרי - ביטוח לאומי.
סנקציות שייבדקו לאחר שנתיים, אם לא עומדים ביעד, לא מקבלים בשנה השלישית - מחיר למשתכן; סבסוד דירה יד שנייה; צהרונים; מס רכישה.
סנקציות מוסדיות
מ-75% ומעלה עמידה ביעד, כל פער באחוזים יוכפל ויירד מתקציב הישיבות. לדוגמה אם עמדו ב-80% מהיעד, ייקחו את ה-20% הנותרים, יכפילו, ויורידו לישיבות 40% מתקציבן.
אם יעמדו בפחות מ-75% מהיעד, 100% מתקציב הישיבות בטל.
סגן שר התחבורה אורי מקלב מדגל התורה בסיעת יהדות התורה ביציאתו מפגישה עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין
(צילום: סיון חילאי)
לאחר שעות של דיונים קדחתניים בחדרו, הכריז הלילה יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד שהושגו הסכמות עם נציגי החרדים על "העקרונות עליהם תתבסס הצעת חוק הגיוס". הרבנים הבכירים הורו לחברי הכנסת מש"ס ודגל התורה להתנגד להצעת פיזור הכנסת, והסיעות החרדיות ביקשו מהאופוזיציה דחייה של שבוע - אלא שזו התעקשה שהחוק יעלה להצבעה בכל זאת.
61 חברי כנסת, ובהם מרבית חברי הכנסת החרדים שפעלו בהוראת הרבנים, התנגדו לפיזור הכנסת - ו-53 בלבד תמכו בה. הצעת החוק נפלה, וכעת לפי תקנון הכנסת לא תוכל לעלות שוב למשך חצי שנה - אלא אם ייווצר "שינוי נסיבות" שיגרום ליו"ר הכנסת לקצר את התקופה, וזאת במקרה ש-61 ח"כים יתמכו באפשרות זו. חברי הקואליציה משה רוט ויעקב טסלר מאגודת ישראל תמכו בהצעה לפיזור הכנסת.
ב"הודעה מיוחדת" שפרסם אחרי הכרעת המנהיגים הליטאים להתנגד לפיזור הכנסת, טען אדלשטיין: "כפי שאמרתי לאורך כל הדרך - רק הצעת חוק אמיתית, אפקטיבית וכזו המביאה להרחבת בסיס הגיוס לצה"ל - תצא מהוועדה בראשותי. עמדתי על כך ללא פשרות".
לאחר שתי הודעות ליליות מטעמו של המנהיג הליטאי של דגל התורה, הרב דוב לנדו, שבהן נטען כי "נושאים קריטיים טרם הוסדרו", בין היתר "בנושא האקוטי של לוחות הזמנים לחקיקה", יצאה הודעה נוסף מבית הרב שבה הכריע: "לאחר שמיעת כל ההתחייבויות מורה הרב לנדו לנציגות החרדית לדחות בשבוע את ההחלטה בעניין פיזור הכנסת, ולהתנגד הלילה בהצבעה כזו אם תועלה במליאה".
להודעה האחרונה מטעם הרב לנדו קדמה גם שיחת טלפון בין יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, לרב משה הלל הירש ששוהה כעת בארה"ב. גפני, כך נטען, הציג "התקדמות משמעותית בשיחות", כפי שכבר דווח מבית הרב לנדו מעט אחרי חצות. לאחר מכן התקיימה שיחה של ראש הישיבה עם חברי הכנסת אורי מקלב ויעקב אשר מצוות המו"מ של דגל התורה. "בשיחות העבירו הח"כים לרב הירש את תוצאות המו"מ מול נתניהו ואדלשטיין", נמסר. בעקבות כך הורה הרב הירש "שלא להצביע השבוע על פיזור הכנסת".
ברקע גם נוצר פיצול משמעותי בתוך אגודת ישראל של השר יצחק גולדקנופף, שעשוי לפרוש מהממשלה כעת לאחר שהחוק לפיזור הכנסת נפל. בניגוד להחלטת מועצת גדולי התורה, ח"כ ישראל אייכלר, נציגה של חסידות בעלז, הצביע יחד עם ש"ס ודגל התורה - שהתנגדו לפיזור הכנסת עוד הלילה - והודיעו על כך רשמית בהודעה משותפת.
