המערכת הפוליטית בכאוס. הבחירות בעוד פחות מחודשיים אבל אין לנו מושג איך תיראה המפה הפוליטית: כמה מפלגות יתמודדו, מי יתאחד עם מי, מי יהיו המועמדים והמועמדות ובאילו מקומות יוצבו. בשמונה בספטמבר יוגשו הרשימות, ועד אז עוד צפויות לא מעט דרמות.
( צילום: מוטי קמחי, טל שחר, הדר יואביאן, לע"מ)
עשרה ימים לפני הגשת הרשימות, במפלגות שכבר קיימו פריימריז יש תוצאות, אבל עדיין אין רשימות סופיות. כרגע רק רשימה אחת כבר ברורה: הדמוקרטים. המפלגה קיימה פריימריז, מחויבת ל־50:50 בשיטת הריצ'רץ', ועד כה יאיר גולן הבהיר שלא ישתמש בזכות שניתנה לו לשריונים. בכל שאר המפלגות, הכול עדיין פתוח. אחרי שהפריימריז הסתיימו, עכשיו הגענו לשלב השריונים, וכדאי לשים לב למי מקבל אותם.
במפלגת הליכוד, עוד לפני הפריימריז, הצהיר ראש הממשלה שאורן דוברונסקי יקבל שריון. אבל אחרי פריימריז שבהם נבחרו רק שתי נשים למקומות הריאליים, אי אפשר להתעלם מהתמונה: גברים אינם בתת-ייצוג, לא בכנסת ולא בליכוד. נשים כן. בינתיים אף אישה לא קיבלה שריון בליכוד והמפלגה מסתמנת עם מספר הנשים הנמוך ביותר שלה זה עשרים שנה.
מהצד השני של המפה, במפלגת רע"מ מתקיים מו"מ עם ח"כ יואב סגלוביץ'. יש בשורה באפשרות שמפלגה ערבית-איסלאמית ישוריין נציג יהודי חילוני, אבל יש גם משמעות למיקום: ח"כ אימאן חטיב-יאסין, שנבחרה למקום הרביעי, עלולה להידחק למקום החמישי, שכבר אינו בטוח. שוב נמצא מקום לגבר יהודי בעוד אישה ערבייה נדחקת לאחור. גם בדיונים על הרשימה המשותפת חד"ש תע"ל ובל"ד, מסתמנת רשימה של גברים, ואישה רק במקום 8, שייתכן שאינו ריאלי. בשורה מעניינת הייתה השבוע דווקא מהכיוון של אבי מעוז שהכריז על שתי נשים שהצטרפו למפלגת נעם, אבל אין מענה על שאלת המיקום שלהן ברשימה.
בחיבורים הצפויים בין המפלגות החדשות שלא עוברות את אחוז החסימה צריך להסתכל לא רק על המקום הראשון והשני. בראש המפלגות עומדים בעיקר גברים, ובמשא ומתן על איחודים נשים כמו עליזה בלוך, שירה שפירא ונטעלי שם טוב יידחקו למקומות הלא ריאליים. האם הן ראויות ומקצועיות פחות מהגברים ברשימה? נראה שלא, אך את המיקום לא הן קובעות. במפלגות החרדיות המצב חמור עוד יותר: אלפי נשים השתתפו בפריימריז האלטרנטיביים של הנשים החרדיות, אבל הפוליטיקאים החרדים ממשיכים להדיר אותן מהאפשרות להתמודד ולהיבחר לכנסת.
מנגנונים ושיריונים
אני שומעת שוב ושוב את המשפט: "אנחנו לא נשריין אישה רק כי היא אישה". זה כמובן נכון וצודק. אבל הנשים שהתמודדו בליכוד או ברע"מ, לא עשו זאת "כי הן נשים". הן פעילות פוליטיות, הן חברות מפלגה, חלקן בעלות ניסיון פרלמנטרי, ובכל זאת רובן נדחקו למקומות הלא ריאליים. כך גם במפלגות החדשות, וגם בציונות הדתית קרה דבר דומה: אחרי שנים שבהן כיהנו שתיים ושלוש נשים במפלגה, מיכל וולדיגר נדחקה למקום לא ריאלי ואילו צבי סוכות שקיבל נזיפה מראש הממשלה השבוע, התקדם למקום ארבע.
אפשר לומר: אלה תוצאות הפריימריז. אבל בדיוק כאן נכנס תפקידם של מנגנונים ושיריונים. הטיה לא חייבת לנבוע מהחלטה מודעת להעדיף גברים. כאשר שוב ושוב, במפלגות שונות, נשים נדחקות למקומות הלא ריאליים, התוצאה כבר דורשת התייחסות. מנגנון ריצ'רץ' של 50:50 נועד לתקן בדיוק את ההטיה הזאת: להבטיח שהרשימה תייצג את הציבור - את הגברים והנשים שבו.
בעוד עשרה ימים הרשימות ייסגרו. עד אז כמעט שום דבר אינו סופי. שוויון אף פעם לא מגיע מעצמו; הוא מגיע כשיש מנגנונים שמאפשרים אותו וכשהציבור דורש אותו
עשרה ימים לפני הגשת הרשימות, התמונה עדיין יכולה להשתנות. גדי איזנקוט התחייב ל-50:50 בריצ'רץ'. בנט ולפיד הצהירו שבמפלגת ביחד יהיו יותר נשים מגברים. לשתי המפלגות מצטרפות בשבועות האחרונים נשים מרשימות, הן לא מצטרפות בגלל שהן נשים, אלא בגלל המקצועיות שלהן, אבל עדיין נשאלת השאלה באלו מקומות הן יוצבו בפועל.
מה שקורה בשבועות האחרונים הוא שהולך ונוצר פער משמעותי בין המפלגות: חלקן מצהירות לראשונה כי יציגו רשימה שוויונית, ובאחרות ייצוג הנשים דווקא נסוג שנים לאחור. ועכשיו, רגע לפני שהכול נסגר, זה הזמן של הציבור להבהיר לראשי המפלגות שעבורנו זה שיקול מכריע.
בסקר שערך עבור מיזם 5050 על ידי מכון Hive עלה כי מספר הנשים ברשימה מהווה השיקול השלישי בחשיבותו בבחירת מפלגה עבור כלל הנשים. בקרב צעירות שמצביעות בפעם הראשונה, מדובר בשיקול השני. כלומר, ייצוג נשים הוא כן שיקול אלקטורלי. יש 50% מהציבור שכבר לא מוכן לקבל כמובן מאליו רשימות שבהן הגברים מקדימה והנשים מאחור.
יעל יחיאליצילום: שירה וייסבעוד עשרה ימים הרשימות ייסגרו. עד אז כמעט שום דבר אינו סופי. שוויון אף פעם לא מגיע מעצמו; הוא מגיע כשיש מנגנונים שמאפשרים אותו וכשהציבור דורש אותו.
ולכן, לפני השריון הבא ולפני סגירת הרשימות, כדאי לראשי המפלגות לשים לב: מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה. יש מי שהתחילו לספור, לבדוק ולשים לב. מי שמבקש את הקול שלנו, לא מספיק להצהיר על מחוייבותו לערך השוויון, זה צריך להיראות ברשימה עצמה. אנחנו הצבנו מטרה שהכנסת הבאה תהיה שווה יותר. האם ראשי המפלגות יבחרו הפעם להקשיב? את התשובה נקבל בשמונה בספטמבר.
יעל יחיאלי, מנכ"לית מיזם 5050 מבית מרכזים לצדק חברתי
