העצרת הכללית של האו"ם החליטה היום (שישי) בהצבעה לאפשר ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לנאום בפני הכינוס השנתי של מנהיגי העולם בשבוע הבא בווידאו, לאחר שממשל טראמפ הודיע כי לא יעניק לו אשרת כניסה עבור הנסיעה לניו יורק. ההחלטה התקבלה ברוב עצום של 145 מדינות בעד ו-5 נגד, בעוד 6 אחרות נמנעו.
נאומו צפוי ב-25 בספטמבר. זאת אינה הפעם הראשונה שמתרחש מצב כזה. בשנת 1988, יאסר ערפאת, שכיהן אז כיו"ר אש"ף, לא קיבל ויזה לארה"ב. בעקבות כך הועתק כינוס העצרת הכללית של האו"ם לז'נבה, שם נשא את נאומו.
דנון: "יהיה פה 'פסטיבל פלסטיני' בשבוע הבא"

3 צפייה בגלריה
נאומו של  אבו מאזן בעצרת הכללית של האו"ם
נאומו של  אבו מאזן בעצרת הכללית של האו"ם
ינאם מרחוק השנה. אבו מאזן בכינוס השנתי ב-2024
(צילום: Michael M. Santiago / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
3 צפייה בגלריה
אבו מאזן בנאום מוקלט בעצרת האו"ם
אבו מאזן בנאום מוקלט בעצרת האו"ם
אבו מאזן בנאום מוקלט בעצרת האו"ם, ב-2021
(צילום: gettyimages)
שגריר ישראל באו"ם דני דנון התייחס להחלטת העצרת הכללית ואמר כי "כאן באו"ם נערכים לתיאטרון הפלסטיני במהלך העצרת הכללית. היום אישרו עוד הצעה שמאפשרת לאבו מאזן לנאום מרחוק ולשגריר הפלסטיני לנאום לפניו. אנו בטוחים שיהיה פה 'פסטיבל פלסטיני' בשבוע הבא. אנו נמשיך בפעילות שלנו בשטח - להכות בחמאס ולהשיב את כל החטופים הביתה".
ההחלטה האמריקנית לאסור את כניסת אבו מאזן נמסרה לפני כחודש, זמן קצר יחסית לפני הכינוס השנתי. לפי גורם במחלקת המדינה, נשללו הוויזות ל-80 אנשי אנשי הרשות מלבד אבו מאזן. בהודעה רשמית ממחלקת המדינה נכתב כי "לפני שהאש"ף והרשות הפלסטינית ייחשבו כשותפים לשלום, עליהם להתנער בעקביות מטרור - כולל טבח 7 באוקטובר - ולהפסיק הסתה לטרור במערכת החינוך, כמתחייב מחוקי ארה"ב וכפי שהתחייב האש"ף בעבר".
ברשות הפלסטינית הופתעו אז מהצעד האמריקני, הודיעו שהם מצרים עליו והדגישו כי ההחלטה מנוגדת לחוק הבינלאומי ול"אמנת האו"ם", במיוחד לנוכח העובדה שפלסטין היא חברה משקיפה באו"ם.

המדינה שהודיעה: לא נכיר במדינה פלסטינית

כידוע, במהלך עצרת האו"ם צפויות מספר מדינות בהובלת צרפת להודיע כי הן מכירות במדינה פלסטינית. הצעד שאותו החל נשיא צרפת עמנואל מקרון יגיע לשיא בשני הקרוב, בכנס משותף באותו יום לצרפת וסעודיה, אך מי שלא צפוי להגיע אליו הוא יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן.
הצרפתים ניסו לדחוף לכך שמספר רב ככל האפשר של מנהיגים ינאמו באותו כנס, אבל העובדה שבן סלמאן לא מגיע היא בשורה טובה לישראל - שכן מקרון לא יקבל בכך את התמונה שרצה. בכל מקרה, מלבד צרפת ובריטניה, שעשויה להכיר במדינה פלסטינית עוד בסוף השבוע הנוכחי, צפויות לפחות עוד חמש מדינות לנקוט צעד דומה: אוסטרליה, קנדה, פורטוגל, בלגיה, מלטה ולוקסמבורג. עם זאת, ייתכנו שינויים של הרגע האחרון.
3 צפייה בגלריה
נשיא צרפת מקרון ארכיון
נשיא צרפת מקרון ארכיון
מקרון
(צילום: REUTERS/Sarah Meyssonnier)
אחת המדינות המרכזיות באסיה לא צפויה להצטרף אליהן, לפחות לא בינתיים. בשיחה עם שר החוץ גדעון סער, עדכן אותו מקבילו טאקשי איוואיה שיפן החליטה שלא לתמוך בהכרה במדינה פלסטינית בעצרת האו"ם הקרובה.
מוקדם יותר היום צרפת הודיעה כי מחבל שביצע פיגוע במסעדה יהודית בפריז לפני 43 שנה, בו נרצחו שישה בני אדם ונפצעו לפחות 20 נוספים, נעצר על ידי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית. שר החוץ ז'אן-נואל בארו פרסם ברשת X כי המעצר התאפשר "הודות להחלטתו של הנשיא מקרון להכיר במדינה פלסטינית, מה שאיפשר לנו לבקש הסגרה".
מקרון בירך על שיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית, והוסיף: "אנו פועלים יחד לקראת הסגרה מהירה". הפיגוע שאירע במסעדת ג'ו גולדנברג בלב הרובע היהודי באוגוסט 1982, היה המתקפה האנטישמית הקטלנית ביותר בצרפת מאז מלחמת העולם השנייה. אותו פיגוע היה חלק מגל אלימות מעבר לים מצד מחבלים פלסטינים שהחל בשנות ה-70. איש טרם נשפט או נענש בקשר לפיגוע עד עכשיו. בארו אמר כי "שום דבר לא יכול לשנות את נחישותה של צרפת לפעול נגד טרור ואנטישמיות".

מקרון נתקל בביקורת

מאז המהלך של מקרון שהוביל לסחף ההכרה במדינה פלסטינית, בקהילה היהודית תופסים את הצעד הזה כמוסכן וטוענים כי הוא "מעורר גל אנטישמיות חדש". בכתבה שפורסמה בעיתון "לה-פיגארו" נכתב כי על רקע זינוק במעשי האנטישמיות מאז אירועי 7 באוקטובר 2023, הקהילה היהודית מביעה תחושות של "אכזבה ובגידה".
גם תאריך ההכרזה הצפויה, שתוכננה ל-22 בספטמבר, מעורר סערה, שכן מדובר בערב ראש השנה וגם התאריך שבו מצוין יום השנה לאינתיפאדה השנייה, שבה נרצחו מאות ישראלים. "התאריך הזה הוא חוסר רגישות היסטורי", אמר מנהיג יהודי בכיר לעיתון הצרפתי, שהוסיף כי המהלך נתפס כ"טעות דיפלומטית" המחריפה את חוסר האמון של יהודי צרפת ברשויות.
מקרון, שמנסה להרגיע את הביקורת, נפגש עם נציגי הקהילה היהודית, בהם הפילוסוף ברנאר-אנרי לוי, נשיא ה-CRIF יונתן ארפי, הרב הראשי חיים קורסיה, וראשי מוסדות יהודיים נוספים. בפגישות אלו, הוא הדגיש כי ההכרה במדינה פלסטינית אינה מכוונת נגד ישראל, אלא נועדה "להחזיר את התקווה" ולקדם שלום, תוך בידוד חמאס. "אם לא נלך בדרך הזו, חמאס ינצח", טען הנשיא באותן שיחות.
עם זאת, דבריו לא הצליחו להפיג את החששות. אריאן פרנדרי, ממארגנות העצרת נגד אנטישמיות בנובמבר 2023, הזהירה כי המהלך "יעורר את האנטישמים". סקר של מכון IFOP עבור "לה פיגארו" חשף כי בעוד 29% מהצרפתים תומכים בהכרזה, בקרב יהודי צרפת היא מתקבלת כ"בגידה".

הדיון בראש השנה

שר החוץ גדעון סער שלח היום מכתב לצ'ו היון, שר החוץ של קוריאה הדרומית, המשמשת כנשיאה התורנית החודשית של מועצת הביטחון של האו"ם בבקשה לדחות את הדיון המיוחד שנקבע במועצת הביטחון ל-23 בספטמבר, בראש השנה. הדיון, בנושא "התוקפנות הישראלית" נקבע לבקשת פקיסטן, סומליה ואלג'יריה.
סער כתב במכתבו כי "אני כותב כדי להביע את דאגתי העמוקה בנוגע להחלטה לכנס ב-23 בספטמבר ישיבה דחופה של מועצת הביטחון בנוגע לטענות על 'תוקפנות ישראלית' לכאורה, במהלך חג ראש השנה היהודי, באופן המונע מישראל להשתתף. ראש השנה הוא אחד הימים הקדושים ביותר בלוח השנה היהודי, זמן של חשבון נפש ותפילה. קביעת הדיון ליום זה מונעת בפועל מנציגים רשמיים של ישראל, מדיפלומטים ומנציגים יהודים להשתתף בדיונים. זה מערער את העיקרון של דיפלומטיה הוגנת ומונע מישראל את האפשרות להגן על עצמה מהשמצות שקריות, שללא ספק יוטחו במדינת היהודים ביום קדוש זה".