שתי הסוגיות הבוערות ביותר לביטחון הלאומי של ישראל הן פירוק הנשק בלבנון ובעזה. למרות ההצלחה לכאורה בפירוק "ציר ההתנגדות" האיראני, ולמרות הניסיון הישראלי להפריד בין הזירות, הזיקה ביניהן מעולם לא הייתה הדוקה יותר. כישלון בפירוק נשקו של חיזבאללה יטרוף את הקלפים ויחסל כמעט סופית את הסיכוי ליישם מהלך דומה בעזה.
הסכם הפסקת האש בלבנון בנובמבר 2024 והקמת ממשלת סאלם–עאון עוררו תקווה מחודשת במדינה החרבה. המכה הקשה שספג חיזבאללה נראתה אז כפתח לשיקום לבנון ולפירוק נשק ההתנגדות.
ארצות הברית, באמצעות תום ברק ומורגן אורטגוס, לצד נציג הממלכה הסעודית יזיד בן פרחאן, מילאו תפקיד מרכזי בעיצוב המציאות שלאחר המלחמה. בלבנון טוענים כי בן פרחאן מחזיק בהשפעה רחבה על ראש הממשלה נאווף סאלם, שהפך לדוברו הבלתי רשמי של ריאד בענייני ממשל וכלכלה.
1 צפייה בגלריה
תומכי חיזבאללה במהלך אירוע לציון יום השנה לחיסול מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, בביירות
(צילום: AP Photo/Hassan Ammar)
המשבר הכלכלי העמוק והנזק האדיר מתוצאות הלחימה – כ־14 מיליארד דולר לפי ההערכות – חיזקו במערב ובמדינות ערב את התחושה שפירוק נשק חיזבאללה הוא תנאי לשיקום המדינה. בתוך כך הוקמה "ועידת החמש", שנועדה לגבש מתווה בינלאומי לשיקום ולביטחון. בהסכמות שהושגו נקבע כי ישראל תיסוג מלבנון עד פברואר 2025. בפועל, נוצר סטטוס־קוו חדש: ישראל נסוגה רק חלקית, והשאירה בידיה חמש נקודות שליטה אסטרטגיות בגיבוי אמריקאי.
כך נוצר מודל ייחודי – "הפסקת אש עם סיכולים" – מצב שבו שקט יחסי נשמר, אך ישראל ממשיכה בפעילות מבצעית ממוקדת כמעט מדי יום. מבחינת ישראל – שליטה מוגבלת אך חיונית לשמירת ההרתעה; מבחינת חיזבאללה – הפרה מתמשכת של ריבונות לבנון.הארגון טוען ללמעלה מ־5,000 הפרות של ההסכם מאז שנחתם.
בחודשים הראשונים שלאחר ההסכם שררה בלבנון תחושת יציבות זהירה, אך החל מאפריל האחרון התמונה השתנתה. חיזבאללה, שנחלש בתחילה, החל להשיב לעצמו כוח והשפעה. בתמיכת איראן הוא שיקם את מערך הפיקוד והאמל"ח, והחזיר לעצמו את הביטחון לפעול בגלוי. במקביל, הממשלה הלבנונית ניסתה להציג צעדים סמליים – כמו פירוק חלקי של נשק במחנות הפליטים הפלסטיניים – אך בפועל לא נוצר שינוי ממשי. השקט היחסי התברר כזמני בלבד. בלבנון נוצר מצב ביניים: ממשלה חלשה הנתמכת כלכלית מבחוץ, צבא מוגבל ביכולתו, וחיזבאללה שמתחזק צבאית ומדינית כאילו לא הובס כלל.
למרות החלטת הממשלה להטיל על צבא לבנון את משימת פירוק הנשק, הרמטכ"ל רודולף הייקל מסרב לעימות עם חיזבאללה – הן בשל חולשת הצבא והן בשל הרכבו השיעי
למרות החלטת הממשלה להטיל על צבא לבנון את משימת פירוק הנשק, הרמטכ"ל רודולף הייקל מסרב לעימות עם חיזבאללה – הן בשל חולשת הצבא והן בשל הרכבו השיעי. המתיחות בין הנשיא עאון לראש הממשלה סאלם גוברת, והיחסים בין השניים בשפל חסר תקדים. מתוך ייאוש, עאון אף הציע לישראל מו"מ עקיף בתמורה להפסקת תקיפות לחודשיים – הצעה שישראל דחתה. בתגובה, וושינגטון החריפה את הטון, גם לאחר שהעבירה השנה כ־200 מיליון דולר לסיוע לצבא לבנון.
חיזבאללה וחמאס נהנו במשך שנים מתיאום הדוק, מדיני וצבאי, בחסות איראן. לאחר שנתיים של לחימה הם חידשו את מנגנון התיאום הבין־ארגוני. בחמאס עוקבים בדריכות אחרי המתרחש בלבנון, וחוששים כי ישראל תנסה ליישם בעזה את “המודל הלבנוני” – פירוק מדורג או חלקי של נשק. בה בעת, הם שואבים השראה מחיזבאללה: דוחים כל פירוק אמיתי, ומציעים “פתרונות מדומים” כמו מסירת נשק לגורמים ערביים בלבד – בתנאים שאינם מציאותיים, דוגמת הקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים.
הקו המחבר בין לבנון לעזה בוהק מאי פעם. רעיון "ההתנגדות" – מוקוואמה – נותר עמוד השדרה של התודעה האזורית
הקו המחבר בין לבנון לעזה בוהק מאי פעם. רעיון "ההתנגדות" – מוקוואמה – נותר עמוד השדרה של התודעה האזורית. בין אם מדובר בחיזבאללה או בחמאס, הזכות להחזיק נשק נתפסת כיסוד קיומי וכאבן הראשה של מאבקם, וזוכה לתמיכה ציבורית רחבה. כישלון פירוק חיזבאללה מנשקו – בין אם במו"מ ובין אם כתוצאה מעימות פנימי בלבנון – יקבור סופית את הסיכוי לפרק את חמאס מנשקו בדרך דיפלומטית.
ללא הכרעה בלבנון, לא תיתכן הכרעה בעזה. שתי הזירות, שהופרדו מלאכותית, שבו והפכו לגוש אחד של התנגדות.
ד"ר חיים גולובנציץ הוא מזרחן ופרשן לענייני המזרח התיכון
