כולנו מכירים או זוכרים את הילד ההוא בכיתה ד׳, שיושב בשולחן ליד החלון. המורה אומרת משפט, הוא רושם מילה. היא שואלת שאלה, והוא חושב שעתיים. המוח שלו עובד אחרת, הלב שלו עובד אחרת, והעולם, תמיד עובד מהר מדי. ועכשיו, פתאום, יש לו חבר חדש. חבר גאון ואפילו רגיש.
שני עולמות, אותו כלי
78% מהילדים עם צרכים לימודיים מיוחדים משתמשים ב-ChatGPT. אצל הילדים האחרים, “הרגילים”, המספר נעצר ב-53%. פער של עשרים וחמישה אחוזים, פער שהוא בעצם סיפור של עולם. או שני עולמות.
הנתון הזה, כמו רבים אחרים בכתבה הזו, נולד מתוך מחקר חדש של Alan Turing Institute, שנעשה בשיתוף UNICEF וקרן LEGO, גוף המחזיק חזון מוצהר: “לעורר השראה ולפתח את בוני המחר, גם בעולם הדיגיטלי המורכב”.
במחקר הזה, שנערך באנגליה, בחנו חוקרי טיורינג איך בינה מלאכותית גנרטיבית כמו ChatGPT ודומיה משפיעה על ילדים, על למידה, על משחק, על חיים יומיומיים, ובעיקר על מה הילדים עצמם חושבים ומרגישים כלפיה. הם שילבו סקרים רחבים עם סדנאות בכיתות, בהן ישבו ילדים, מורים והורים ודיברו על התקוות והפחדים שלהם מהבינה הזו, על החלומות, וגם על המגבלות.
כשמילים הן מערבולות
בכיתות, הילדים עם לקויות למידה נאבקים כל יום במשהו שכולם רואים מובן מאליו. הילד עם דיסגרפיה רואה מילה כתובה כמו מערבולת. הילדה עם עיבוד שמיעתי שומעת חצי משפט, וצריכה לנחש את החצי השני. הילד על הספקטרום האוטיסטי, זה שלא מבין למה המורה אמרה "אל תזרוק את המילה לחלל", בוהה בחלל.
הם נתקעים במילים, נופלים בין פעלים, נלחמים בהברות.
ואז ChatGPT אומר להם, בשפה פשוטה, ברורה, סבלנית, את מה שאף מורה לא מספיק פנוי לומר שלוש פעמים.
הילד מסתכל על המסך עם הצ׳אט ושואל אותו "איך כותבים משפט טוב?" והבינה עונה לו כמו שאף אחד לא ענה לו בכיתה. בלי לצחוק. בלי לקצץ לו כנפיים. הילדים האלו לא צריכים בינה שתכתוב עבורם תשובות. הם צריכים בינה שתבין את השאלות שלהם.
לא רק לימודים. גם נשמה
39% מהילדים עם צרכים מיוחדים משתמשים בבינה כדי להתייעץ על משהו אישי. 37% כדי לשוחח, כדי לא להרגיש לבד.
תחשבו רגע על המספר הזה. ילד אחד מכל שלושה מוצא בבינה המלאכותית לא רק כלי, אלא חבר. מישהו לדבר איתו בלילה, כשכולם ישנים והוא שוכב במיטה וחושב למה העולם כל כך מסובך.
יש רגעים שבהם טכנולוגיה הופכת מפלא מדעי לכלי חברתי. הרגע שבו ילד עם דיסלקציה שואל את ChatGPT שאלה פשוטה, ומקבל תשובה שאף מורה לא הספיק לתת לו, הוא הרגע הזה. כמו מים במדבר. כמו קרן שמש בכיתה אפורה
בעולם שבו ילדים לומדים לדבר עם מכונות לפני שהם לומדים לדבר עם אנשים, נולדת שפה חדשה. שפה שאין בה מבוכה.
אבל יש גם מחיר
המחקר מצא גם צדדים פחות זוהרים: 76% מההורים מודאגים שהילדים שלהם יהיו תמימים מדי כלפי המידע שמוגש להם. 82% חוששים שייחשפו לתוכן לא ראוי. 72% מהמורים מפחדים שתיכנס אל תוך המחשבה של הילדים חרדה סמויה: שמה שהבינה כותבת תמיד נכון, ושאין צורך לבדוק בעצמך.
טכנולוגיה שהיא גם הצלה
ועדיין, יש משהו כמעט פיוטי במראה של ילד עם צרכים מיוחדים שמחייך מול מסך. הילד שתמיד היה האחרון לענות, האחרון לרוץ, הראשון להיבלע בשקט פתאום הוא הראשון בכיתה שמבין איך משתמשים בבינה המלאכותית.
זה קרה באחת הסדנאות שתיעדו חוקרי מכון אלן טיורינג בשיתוף LEGO. הילדים התבקשו להמציא שימושים עתידיים ל-ChatGPT. אחד הילדים, שהיה לו קשה עם מילים, הציע שהבינה תוכל יום אחד "לתרגם מחשבות של ילדים למילים פשוטות שמבוגרים יבינו". הוא לא ידע, כנראה, שהוא מתאר בדיוק את מה שהיא עושה עבורו כבר עכשיו.
מסר למורים, הורים ומפתחי AI
בין ממצא לממצא, המחקר חשף אמת עמוקה יותר: ילדים עם צרכים מיוחדים משתמשים בבינה המלאכותית אחרת. הם לא מחפשים בה רק מידע או תשובות לשיעורי בית. הם מחפשים בה פשר. סדר. מישהו שיקשיב עד הסוף.
קרן שחריש רגעים שבהם טכנולוגיה הופכת מפלא מדעי לכלי חברתי. הרגע שבו ילד עם דיסלקציה שואל את ChatGPT שאלה פשוטה, ומקבל תשובה שאף מורה לא הספיק לתת לו, הוא הרגע הזה. כמו מים במדבר. כמו קרן שמש בכיתה אפורה.
עצה לפעולה
למורים: בקשו מהילדים להראות לכם איך הם משתמשים בבינה.
להורים: שבו עם הילד ונסו לשאול שאלות יחד מול ChatGPT גם זו שיחה.
למפתחי AI: זכרו, לפעמים המשתמש הכי “שולי” הוא זה שלמענו שווה לפתח הכל מחדש.
מחשבה לסיום
דמיינו כיתה שבה לכל ילד יש מתרגם אישי כזה, שמבין בדיוק איך המוח שלו עובד.
זה לא אומר שהבינה מושלמת. היא רחוקה מזה. אבל לפעמים, בין כל כשליה המוסריים והאינטלקטואליים, היא מצליחה לעשות דבר אחד שאף אדם לא עשה: לשבת עם הילד הזה, בסבלנות, ולהקשיב.
במבט מבחוץ, נראה שהילדים עם הצרכים המיוחדים “נאלצים” להיעזר בבינה המלאכותית. במבט מבפנים, אולי דווקא הם, ולא אנחנו, יודעים איך באמת להשתמש בה.
למי שרוצה להעמיק במחקר על הבנת השפעות של שימוש ב- AI על ילדים, מצ"ב קישור לממצאים https://www.turing.ac.uk/research/research-projects/understanding-impacts-generative-ai-use-children
קרן שחר היא מרצה ומדריכה לשימוש בבינה מלאכותית יוצרת
