כמעט שנה עברה מאז שעלאא אבו עטא (38) נורה למוות לעיני ילדיו ולמשטרה עדיין אין קצה חוט. אבו עטא, תושב כפר קרע, היה בדרכו עם שלושת ילדיו לבית הספר ב-15 באוקטובר 2024, אז מכונית חסמה את דרכו, ואדם שיצא ממנה פתח בירי. "מאז, החיים שלנו שחורים", אומרת אימו פאטמה, שעד היום לא מבינה מה בדיוק התרחש. "הטרגדיה הגדולה היא שאנחנו לא יודעים מי הרוצח".
בכפר קרע מתגוררים כ-22 אלף תושבים, ובשנים האחרונות הם סובלים מגל אלימות חסר שליטה. בארבע השנים האחרונות נרצחו בעיר 25 בני אדם, בהם ארבעה רק בשנה החולפת, אך מספר המעצרים נותר מזערי. "הרצח היה מכה אנושה עבורנו", אמרה פאטמה ל-ynet. "כל חיי השתנו לאחר שבני נרצח. גם אנחנו נרצחנו באסון הזה, החיים שלנו נעצרו. אנחנו כבר לא מרגישים טעם לחיים ולא יכולים להבין את הפשע האכזרי הזה".
אימו של עלאא אבו עטא: "הבית נהרס בשניות"
לדבריה, "הילדים תמיד יזכרו את הרצח. הוא בוצע לנגד עיניהם. אני לא יכולה לצאת מהבית, אני מפחדת אבל אני חייבת. אני עובדת כל הזמן ודואגת לילדים. לפני זה לא הייתי צריכה אף אחד, הבן שלי עזר לכולם. הוא עזר לכולם מכל הדתות, גם על חשבון חייו האישיים. הוא תמיד הסתובב מחייך והיו לו יחסים טובים עם כולם. לא שמעתי עליו תלונות. מאז הרצח אני עדיין במצב של בלבול ותדהמה".
ynet בסדרת כתבות על מאות תיקי הרצח הפתוחים בחברה הערבית - הרוצח חופשי. לכתבות נוספות:
את החולצה שלבש עלאא באותו היום, היא שמרה. "לא כיבסתי אותה כדי שאוכל להרגיש את בני. להרגיש שהוא לצידי", סיפרה. "אני לא רוצה להישאר בחיים האלה ככה. אם הוא היה מת בתאונת דרכים או ממחלה הייתי אומרת שזה רצון האל, אבל רצח זה עוול, הרס וחורבן. זה שבר אותנו וגזל את שמחתנו. עלאא לא היה רק בן. הוא היה חבר ואח. אני לא יכולה לדמיין את חיי בלעדיו".
לדבריה, "מי שרצח את עלאא לא מכיר אותו. אם הוא היה יודע מי הוא אז הוא לא היה רוצח אותו. עלאא עבד בבנק, אחר כך הוא פתח חנות פרחים ובהמשך עבר לעבוד בחברה בקיסריה. הוא מעולם לא היה מובטל. הוא מעולם לא פגע בנמלה. אין לנו שום קשר לסכסוכים או לפשע. כל חיינו הם מהבית לעבודה ומהעבודה הביתה".
איהם, בנו של עלאא, שם את ידו על פיה של אחותו הקטנה בת הארבע כדי שלא תצעק - מחשש שהרוצחים יירו גם בהם. מיד לאחר שהמתנקשים נמלטו, הוא התקשר לאימו - אבל לא רצה לספר לה על הירי. הוא רק ביקש: "תבואי, אבא נפגע בתאונה". כשהאם הגיעה, היא ראתה את בעלה ירוי וללא רוח חיים.
המשפחה, כאמור, לא זכתה מאז לסגירת מעגל. "הלוואי והייתי יודעת את הסיבה לרצח של הבן שלי", אומרת האם. "מה הוא עשה כדי שיסיימו את חייו בצורה אכזרית? עד היום לא קיבלנו שום מידע מהמשטרה. אני שואלת את השוטרים ואת העירייה, בכל העיר יש מצלמות, אז איך לא ראיתם את המסלול של הרוצחים? אני רוצה לדעת מי רצח את הבן שלי כדי שאוכל להרגיש בנוח. אם הנרצח היה קרוב של ראש העיר, הוא לא היה שותק.
"בגלל שעלאא ממשפחה ענייה אז זה לא משנה? אפילו המשטרה אמרה לנו שעלאא נקי וישר, הם לא מצאו סיבה לרצח. הוא נרצח בגלל שהיה לו לב טוב. ככל הנראה החליטו לרצוח אותו בגלל דברים שאני לא מבינה. אני מקווה שיבוא יום ואדע את האמת. אני לא רוצה שהתיק הזה ייקבר כמו המון תיקים. בכל יום אני קמה ומתפללת לשמוע אפילו דבר קטן על התקדמות. עדיין יש לי תקווה, אבל אני חוששת להתאכזב".
רוב המשפחות בכפר קרע חיות ברמת חיים שמוגדרת ממוצעות, וחלקן חיות בתנאים כלכליים וחברתיים קשים, בעיקר לנוכח הזדמנויות התעסוקה הפחותות. בשל אירועי האלימות המתגברים, בעיר פועלת "ועדת סולחה" לסיום סכסוכים בין משפחות, שמטרתה למנוע את שפיכות הדמים. אחד מחברי הוועדה סיפר כי "בעיית הסכסוכים בעיר קשה מאוד. לא קל להגיע לפתרונות. בסכסוך מתמשך אחד נרצחו 20 קורבנות ובכל רגע אנחנו עלולים להיות עדים לרצח נוסף. אנחנו מנסים לעצור את הדם בכל מחיר".
תושבת העיר אמרה כי "אני אוהבת לגור כאן. העיר שלי חווה התפתחויות רבות מבחינת הכלכלה והחינוך, אבל אני מודאגת. אני מודאגת מהאירועים האלימים ומהסכסוכים המטרידים הללו. לעיתים קרובות אני חוששת לצאת מהבית מחשש שאפגע מירי בגלל סכסוך שאין לי קשר אליו".
מתחילת 2025 נרצחו בחברה הערבית 191 בני אדם, ורק 17 מקרים פוענחו.
מהמשטרה נמסר: מיד עם קבלת הדיווח פתחה המשטרה בחקירה יסודית במסגרתה בוצעו מגוון פעולות חקירה גלויות וסמויות לרבות מעצר וחקירתם של מספר חשודים. החקירה נמשכת ומטבע הדברים לא נוכל לפרט בהרחבה אודות הפעולות המתבצעות בשל החשש בפגיעת הליך החקירה.
