הצבעתי לדמוקרטים. אני גם חבר במפלגה ובחודשים שקדמו לבחירות האחרונות פעלתי להצלחתה. העדפתי הפוליטית כרגע ברורה: ממשלה בראשות גדי איזנקוט, בהשתתפות מפלגות גוש השינוי ובשיתוף פעולה הדוק עם המפלגות הערביות. ממשלה שתתמקד בתיקון הנזקים הקשים שנגרמו לישראל בשנים האחרונות.
החלפת נתניהו היא בעיני יעד חשוב מאין כמוהו. היא אמורה לאפשר לנו להשיג מטרות קריטיות: הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון טבח 7 באוקטובר, למדיניות שהוליכה אליו ולמלחמה שבאה בעקבותיו, סיום זירות הלוחמה הפתוחות, חקיקה שתבטיח שירות צבאי או לאומי לכולם, לרבות חרדים וערבים, שיקום מוסדות המדינה בדגש על מערכות המשפט, הבריאות והחינוך, השבת הנורמות הממלכתיות שנפגעו בשנים האחרונות ועוד ועוד.
אלא שתוצאות הבחירות העמידו אותנו בפני מציאות פוליטית מסובכת: ממשלה בראשות איזנקוט הנשענת על תמיכת המפלגות הערביות היא האפשרות הרצויה מבחינתי, אבל התנגדותם לכך של אביגדור ליברמן ונפתלי בנט מעמידה סימן שאלה גדול מעל התכנותו של תרחיש זה.
(צילום: shutterstock, REUTERS/Ronen Zvulun, AP Photo/Ariel Schalit)
אפשרות אחרת היא הסתמכות גוש השינוי על מפלגה חרדית אלא שממשלה כזו עלולה להיות כרוכה בוויתור על חוק גיוס שוויוני. מבחינתי זהו מחיר שאינו מתקבל על הדעת. סוגייה זו אינה "עוד סעיף" במו"מ הקואליציוני. היא נוגעת לאחד העיוותים הקשים ביותר בחברה הישראלית שהמלחמות האחרונות עוד המחישו את חומרתו. ממשלה חדשה שתוותר על תיקונו תחמיץ הצדקה מרכזית להקמתה. ומה אם לא תקום ממשלה? נתניהו ואנשיו מפנטזים על בחירות נוספות ולכן ברור שזה התרחיש הגרוע ביותר ויש למנוע את מימושו.
בהתחשב במצב הדברים הזה אני מבקש להעלות הצעה שקשה לי מאוד להציע, ושבוודאי תהיה קשה לעיכול לרבים מחברי במחנה השינוי. אני רואה בה רק מוצא אחרון ולא תחליף קל להקמת ממשלה בראשות איזנקוט. אני מציע ששלוש מפלגות מגוש השינוי – ישר של איזנקוט, ביחד של בנט וישראל ביתנו של ליברמן – יציעו לליכוד להקים יחד קואליציית ימין-מרכז בראשות נתניהו. לא ממשלת אחדות, לא ממשלת פיוס לאומי ולא ניסיון למחוק את המחלוקות העמוקות בין המחנות. קואליציה קומפקטית עם סדר יום מוסכם ומשימות לאומיות ברורות.
לארבע המפלגות יחד 67 ח"כים. זה רוב שיכול לאפשר ממשלה יציבה ללא תלות בחרדים או במפלגות הימין הקיצוני. ממשלה כזו תוכל לחוקק חוק שירות שוויוני, להקים ועדת חקירה ממלכתית על פי החוק הקיים, לקדם את סיום המלחמות, ולשקם את המוסדות הממלכתיים.
שרי שלוש מפלגות השינוי יחזיקו לפחות בתיקים הקריטיים הבאים: המשפטים, החינוך, הבטחון, בטחון הפנים והתקשורת. מה יקבל נתניהו בתמורה? הרבה מאוד: הוא ימשיך לכהן כראש ממשלה, ללא רוטציה, לקדנציה נוספת ואחרונה. התחייבותו שלא להתמודד על כהונה נוספת צריכה להיות מפורשת ומעוגנת בהסכם הקואליציוני. מעבר לכך, זו תהיה עבורו הזדמנות בלתי חוזרת לשקם את מורשתו שארבע השנים האחרונות הותירו עליה כתם כבד. ממשלה שתוביל תיקונים משמעותיים תאפשר לו לסיים את דרכו הציבורית באופן שונה מזה המסתמן היום.
נתניהו יצטרך גם לשלם מחיר משמעותי. הוא יידרש להיפרד משותפיו הקואליציוניים הטבעיים, להסכים לחקיקת חוק שירות שוויוני ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית, לרבות בדיקת אחריותו האישית. משפטו הפלילי יימשך ללא התערבות ולא ייכלל בהסכם סעיף שיבטיח לו חנינה או הפסקת ההליכים המשפטיים
אבל נתניהו יצטרך גם לשלם מחיר משמעותי. הוא יידרש להיפרד משותפיו הקואליציוניים הטבעיים, להסכים לחקיקת חוק שירות שוויוני ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית, לרבות בדיקת אחריותו האישית. משפטו הפלילי יימשך ללא התערבות ולא ייכלל בהסכם סעיף שיבטיח לו חנינה או הפסקת ההליכים המשפטיים.
כאן עולה שאלה מתבקשת באשר למידת האמון שניתן לתת בנתניהו שיקיים את מחויבויותיו. תשובתי שאין להסתמך על אמון. הסכם להקמת ממשלה כזו יצטרך לכלול מנגנונים פוליטיים ומשפטיים מפורטים, לוחות זמנים ברורים והתחייבויות שניתן יהיה לבחון את מימושן. צעדים שניתן לבצע לפני הקמת ממשלה כדאי שיתבצעו מראש. התחייבויות אחרות יצטרכו להיות מלוות במנגנוני פיקוח ובסנקציות פוליטיות על הפרת ההסכם.
יש לזכור כי שלוש המפלגות שיצטרפו לליכוד יחזיקו ביחד 40 מנדטים לעומת 27 של הליכוד. יחסי הכוחות האלה מעניקים להן משקל פוליטי משמעותי ויכולת לפעול יחד בעת הצורך. אין בכך ערובה מוחלטת אבל זהו בסיס ממשי שלא יהיה תלוי רק ברצונו הטוב של ראש הממשלה.
ומה המחיר מבחינתנו בשמאל? הוא עצום. נתניהו יישאר ראש ממשלה למרות כל מה שאנחנו חושבים על אחריותו למצב המדינה. מבחינת רבים מאיתנו, אני בתוכם, זהו ויתור קשה מנשוא. ויש ויתור נוסף שחשוב לא פחות להכיר בו: שוב יישארו המפלגות הערביות מחוץ לקואליציה. שוב לא יקבלו האזרחים הערבים את מקומם הראוי בשותפות פוליטית ובהכרעות על עתיד המדינה. זהו עוד חיסרון מהותי של ההצעה ואין טעם לייפות אותו.
הישארותם של הדמוקרטים ושל המשותפת ורע"מ באופוזיציה עשויה לאפשר העמקה של שיתוף פעולה בין השמאל היהודי לציבור הערבי, יצירת אמון הדדי ובניית תשתית פוליטית משותפת לעתיד
עם זאת, אני רואה גם אפשרות אחרת לטווח הארוך. הישארותם של הדמוקרטים ושל המשותפת ורע"מ באופוזיציה עשויה לאפשר העמקה של שיתוף פעולה בין השמאל היהודי לציבור הערבי, יצירת אמון הדדי ובניית תשתית פוליטית משותפת לעתיד. זה אינו תחליף לשותפות בשלטון אבל יש בכך פוטנציאל לעתיד.
אין לי אשליות שהצעתי תתקבל בהתלהבות. נתניהו יידרש לוויתורים שקשה להאמין שיסכים להם וכנ"ל איזנקוט, בנט וליברמן. רבים בגוש השינוי יראו במהלך כזה הפרה של התחייבויות שעל בסיסן הצביעו. אבל פוליטיקה היא בעיקר אמנות הבחירה בין חלופות שאינן מושלמות. השאלה איננה אם ההצעה הזו טובה כשלעצמה אלא אם לאחר מיצוי האפשרויות האחרות היא עדיפה על החלופות שהזכרתי כאן.
אני רוצה לראות את איזנקוט בראש הממשלה ואת נתניהו יורד מהזירה הפוליטית. אני רוצה לראות שותפות יהודית-ערבית כחלק בלתי נפרד מהשלטון בישראל אבל יותר מכל אני רוצה לראות את מדינת ישראל מתחילה לתקן את מה שהתקלקל בה. אם יתברר שהדרך להשיג זאת מחייבת אותנו לוותר כרגע על חלק ממטרותינו הפוליטיות אני חושב שאנחנו חייבים לעצמנו לפחות את הנכונות לבחון את האפשרות הלא נוחה הזו.
רפי שוץ הוא שגריר בדימוס
