2 צפייה בגלריה
דרך מאחז עוז ציון
דרך מאחז עוז ציון
מאחז עוז ציון
(צילום: אלישע בן קימון)
חמישה ימים לאחר העימות בין תושבי הכפר בורקה לתושבי המאחז הבלתי-חוקי עוז ציון, שבו נהרג מירי מתנחל צעיר פלסטיני בן 19 בשם קוסאי מעטאן, הוציאה מערכת הביטחון צו הריסה לאחד הבתים במאחז. ל-ynet נודע כי במהלך החודשים האחרונים ביקשו מספר פעמים במערכת הביטחון לפנות את המאחז, שיושב על אדמות פלסטיניות פרטיות, אך השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' ואנשיו מנעו זאת.
בעוז ציון מסרו בתגובה: "אחרי הלינץ' שביצעו ערביי בורקה ברועי צאן יהודים בשבת האחרונה, הפציעות הקשות, המעצרים ההזויים והרדיפה, זה היה ברור שהמטרה העיקרית של כל הרעש התקשורתי היא הפגיעה בהתיישבותנו כאן. לא נוותר ונמשיך ליישב את הארץ כמו שאנחנו עושים כבר שנים. אנחנו מקווים מאוד וסומכים על ממשלת הימין שלא תיתן לגורמי שמאל קיצוני לקבוע את השיח ואת המדיניות".
מנגד, גורמי ביטחון טוענים כי המאחז מהווה סכנה ביטחונית, כמו האירוע שהתרחש בבורקה.
2 צפייה בגלריה
 קוסאי ג'מאל מעטאן
 קוסאי ג'מאל מעטאן
נהרג בשישי האחרון בעימותים בכפר בורקה שליד רמאללה. קוסאי מעטאן
בנוסף לצו ההריסה בעוז ציון נחתמו עוד כמה צווי הריסה למאחזים וחוות באזור כוכב השחר שבבנימין. יותר מ-15 בתים קיבלו צווי הריסה. ידידה אמסלי, תושב גבעת אעירה שחר, אמר כי "על הבוקר אנחנו רואים כמה עשרות שוטרים ופקחים מתחילים לתלות צווי הריסה על כל הבתים באזור. הם עברו בית-בית בכל הגבעה פה ותלו כמעט על כל אחד צו. חלק מהבתים כאן קיימים כבר כמה שנים. אני לא זוכר מצב כזה שהם מגיעים ומחלקים כל כך הרבה צווים".
כל נושא סמכויות האכיפה וסדר עדיפויות האכיפה של בנייה בלתי-חוקית בשטחי C נמצא תחת סמכויותיו סמוטריץ' והמינהלת שהקים במשרד הביטחון, שבראשה עומד יהודה אליהו. הדרג המקצועי במערכת הביטחון מעלה למינהלת את נקודות האכיפה, ובהתאם להחלטת הדרג המדיני מתקבלת החלטה מה לאכוף והיכן. לדרג המדיני היכולת לבלום את צווי ההריסה הללו, אך לא ברור מה יעשה בהמשך.

במסגרת העימות בין הפלסטינים למתנחלים בכפר בורקה בסוף השבוע האחרון הגיעה קבוצת צעירים מעוז ציון לכפר והתעמתה עם פלסטיני, ככל הנראה במאבק על בעלות קרקעות. כך לפי גורמי ביטחון ישראלים. בשיא הוויכוח, אחד המתנחלים פתח באש על הפלסטינים והרג את מעטאן.
תקרית זו התרחשה על רקע התרבות החוות החקלאיות - הדרך הטובה ביותר שמצאו המתנחלים למאבק על שטחי C. מאחורי הרעיון עומד עיקרון פשוט של הצבת מעט אנשים, משפחה או חבורת צעירים, במקום אסטרטגי - בדרך כלל על אדמות מדינה - ושם לרעות את הצאן ולסמן שטחים.
השיטה, שתפסה תאוצה, נחלה הצלחות רבות בתפיסת השטחים והובילה לריבוי החוות, וכך, אחרי שנים רבות שבהן מדינת ישראל והמתנחלים לא ניהלו מאבק של ממש מול הפלסטינים הבונים באופן בלתי-חוקי, החלו חיכוכים תכופים בשטח. "הסיפור עם החוות הוא עניין מורכב", הסביר גורם ביטחוני, שהוסיף כי "כל עוד זה נמצא על אדמות מדינה באישור של שטחי מרעה, אפשר לשמור על חיכוכים ועימותים ספורים בלבד. האירוע יוצא משליטה ברגע שמקימים חוות באדמות פרטיות או ללא דיווח ואישורים מתאימים".