לפני קרוב ל-20 שנה, הרבה לפני הקורונה, החליט פאנטה פטרוביץ' לאמץ את הריחוק החברתי כדרך חיים. הוא עבר להתגורר במערה קטנה בהר בסרביה, מנותק מהעולם.
בשנה שעברה, באחד הביקורים בעיירה הסמוכה פירוט, גילה פטרוביץ' שבעולם משתוללת מגפה. כשהחיסונים לקורונה הגיעו לסרביה פטרוביץ' התחסן מבלי לחשוב פעמיים. הוא קורא לכולם ללכת בעקבותיו. "הנגיף לא עושה בחירות. הוא יגיע גם לכאן, למערה שלי", אומר פטרוביץ' בן ה-70.
הגישה למערה של פטרוביץ' מסובכת. היא דורשת טיפוס במדרון תלול בהר סטארה פלאנינה בדרום סרביה, ואינה מיועדת לבעלי לב חלש. בתוך המערה יש אמבטיה חלודה שמשמשת את פטרוביץ' כשירותים, כמה ספסלים וערימה של חציר שעליה הוא ישן.
לפני שהתבודד חי פטרוביץ' בעיירה הסמוכה פירוט, שם עבד כפועל בשוק השחור – כפי שעשה תקופה מסוימת גם בחו"ל. פטרוביץ' מגדיר את חייו כ"קדחתניים", וסיפר שהתחתן כמה פעמים.
פטרוביץ' תמיד אהב את חיק הטבע, וכשעבר לגור במערה גילה שההתבודדות מעניקה לו חופש שלא חווה אף פעם. "בעיר לא הייתי חופשי. תמיד יש מישהו שמפריע לך – אתה מתווכח עם אשתך, עם השכנים או עם המשפחה. כאן, שום דבר לא מפריע לי", הוא אומר עם חיוך רחב.
הסרבי בן ה-70 ניזון בעיקר מפטריות שגדלות בהר ומדגים בנחל הסמוך. לעיתים הוא יוצא מהמערה, ויורד לחפש שאריות מזון בפחים. לאחרונה הוא החל לבקר בעיירה פירוט יותר ויותר - כדי לבקר את החיות שלו: אחרי שזאבים טרפו חלק מהחיות שחיו איתו במערה, פטרוביץ' החליט להעביר את החיות שנותרו בחיים לבקתה בפרברי העיירה כדי שיהיו בטוחות יותר.
בבקתה של פטרוביץ' יש עזים, תרנגולות, כלבים, חתולים והחיה המועדפת עליו – חזירת בר בשם מארה. הוא מצא אותה לפני שמונה שנים, בשיחים, כשהייתה חזרזירה חסרת אונים. הוא האכיל אותה בבקבוק עד שהתאוששה. היום היא שוקלת 200 ק"ג, ונהנית לאכול תפוחים מהיד של פטרוביץ'. "בשבילי היא הכול. אני אוהב אותה והיא מקשיבה לי. אין כסף שיכול לקנות דבר כזה. חיית מחמד אמיתית", אומר פטרוביץ' על היחסים שלו עם החזירה מארה.
הסרבי המתבודד מקבל סיוע משירותי הרווחה – בנוסף לתרומות של מזון בשבילו, ובשביל החיות שלו. כשפטרוביץ' נשאל על מתנגדי החיסונים לקורונה הוא אומר שהוא "לא מבין את המהומה", ומדגיש שהוא מאמין בתהליך שנועד למגר מחלות. "אני רוצה לקבל את שלוש הזריקות – כולל הזריקה הנוספת. אני קורא לכל האזרחים להתחסן, לכל אחד מהם".
לפני שהתבודד, פטרוביץ' תרם את כל הכסף שהרוויח בחו"ל לקהילה – ומימן את הקמתם של שלושה גשרים קטנים בעיירה פירוט. "הכסף מקולל, הוא מקלקל אנשים. אני חושב ששום דבר לא יכול להשחית את בני האדם כמו כסף", מצהיר פטרוביץ' בראיון לסוכנות הידיעות AFP.
באחד הגשרים פטרוביץ' בנה שובך יונים. מדי פעם, למרות גילו, הוא מטפס לשובך כדי להאכיל את היונים. הסרבי בן ה-70 נותן להן חתיכות של לחם שהוא מוצא כשהוא מחטט בפחים.
