"ארנון חילץ הרבה אנשים בחייו, אנחנו רוצים שהם יחיו את החיים שלהם הכי טוב שאפשר": כך אמר לאולפן ynet ראובן זמורה, אביו של קצין הימ"מ ארנון זמורה שנהרג במהלך חילוץ החטופה נועה ארגמני, במבצע שנקרא לבסוף על שמו. ראובן אמר כי המשפחה שומרת על קשר עם ארגמני: "אתמול התכתבתי איתה, היא בחורה מדהימה. אנחנו נפגשים באירועים שאנחנו נפגשים, היא מבקרת אותנו, מדברים מתי שרוצים. אנחנו רוצים לתת לאנשים שארנון חילץ תחושה טובה שהם לא חייבים לנו שום דבר".
הריאיון המלא עם אביו של ארנון זמורה
(צילום: אלעד גרשגורן, ירון ברנר)
בריאיון שהעניקה ארגמני ל-ynet בסוף השבוע, היא סיפרה על רגעי החילוץ: "שמעתי יריות חזקות, והסתתרתי בפינה בחדר שהייתה 'בטוחה' מבחינתי. קולות הירי ממש לא היו זרים לי, שמענו אותם כל הזמן, אבל אז פתאום לוחמי הימ"מ פרצו לתוך החדר. אחד החיילים ישר אמר, 'נועה, אנחנו מהימ"מ, באנו לקחת אותך הביתה'. הייתי בהלם. לשמוע עברית בלב עזה זה היה בשבילי כמו חלום. החיילים חיבקו אותי כל כך חזק והגנו עליי בגופם, חיבוק אמיתי וטהור אחרי תקופה כל כך ארוכה שבה הייתי בודדה. רק אז הבנתי שזה אמיתי ולא חלום".
אביו של ארנון סיפר כי לאחר נפילת בנו "החלטנו לחיות. כשמדובר בחגים זה קשה יותר, גם בימי הולדת. אנחנו כל בוקר קמים וחיים את החיים. יש לנו שלושה ילדים מדהימים כמו ארנון, יש לנו נכדים, אנחנו מדברים עליו בכל מקום, על איזה איש ערכי הוא היה". ראובן התייחס גם לחיסול המחבל שאחראי למות בנו ואמר כי "מי שמתעסק עם ישראלים יהודים - זה יהיה סופו. זה לא העסיק אותי ולא מעסיק אותי, ברמה הלאומית זה חשוב שכולם ידעו".
2 צפייה בגלריה
"ארנון אמר ש'אם אעצור, ימותו אנשים', ולחם 36 שעות ב-7/10". ראובן
(צילום: אלעד גרשגורן )
ראובן סיפר גם על פעילותו של ארנון ביום מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר. "הוא היה מפקד צוות 'טקילה' שהוקפץ לדרום. בדרך הוא זיהה שוטרת במצוקה, צמצם אליה מרחק ועוד בדרך הבין את הסיטואציה - שזה מארב של מחבלים", תיאר. "הוא פרק שמאלה כדי לא להיות בקו האש שלהם ואז התחיל קרב של מעטים מול רבים, שהפך אחר כך למרדף. הצטרפו אליהם בשלב מסוים עוד שני טנדרים וארנון חיסל בקרב הזה עשרות רבות של מחבלים, הם הצילו את יד מרדכי, כפר סילבר ועוד.
"ברגע שנגמר הקרב לא נתנו לו מנוחה. הקפיצו את ארנון לשדרות, ניר עם, לנחל עוז. הוא נלחם שם עוד שעה והצילו שם 12 חיילים שהתחבאו וסמג"ד שהיה פצוע בראש .עוד לא נגמר הקרב הזה וארנון הוקפץ לבארי, ל-40 בני ערובה בחדר אוכל. בכל סיטואציה הוא יכול היה לבקש מנוחה בדרך, אבל הוא רצה להציל אנשים. היה לו פנצ'ר בג'יפ והוא אמר 'אם אני אעצור להחליף גלגל, ימותו אנשים' - והוא המשיך עם הפנצ'ר. הוא לחם 36 שעות עד יום ראשון בצהריים".
ארגמני סיפרה ל-ynet כי פגשה את משפחתו של ארנון בבית החולים שאליו פונו מיד אחרי החילוץ, בטרם נקבע מותו. "באותו בית חולים שאלמוג, אנדריי, שלומי (אלמוג מאיר ז'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו, שחולצו באותו מבצע - ש"כ) ואני פגשנו לראשונה את המשפחות שלנו, המשפחה של ארנון זמורה הגיעה גם כן. הניגודיות הזאת היא משהו בלתי נתפס, איך מצד אחד כל בית החולים חוגג וצוהל, ובאותה נשימה המשפחה מקבלת את הבשורה הקשה מכל - ארנון נהרג. הוא הקריב את חייו על מנת להציל את חיינו.
"למרות כל הסיכונים הוא בחר לצאת למבצע וברגע אחד החיים שלו נלקחו בקרב מול מחבלים. בהמשך הכרתי את משפחת זמורה. הם אנשים צנועים עם לב ענק, מלאים בנתינה ובאהבה - רק מההיכרות עם המשפחה של ארנון אפשר להבין מאיפה הערכים שלו הגיעו. אשתו מיכל ביקשה לא לזכור אותו רק כגיבור, אלא גם בתור איש ערכי, אבא טהור ואהוב, וכך אני מנציחה אותו בכל הזדמנות. אני נמצאת כאן היום בזכות ארנון זמורה זיכרונו לברכה".
הריאיון המלא עם דודו של אבינתן
(צילום: ירון ברנר)
במקביל, הרב שמעון אור, דודו של בן זוגה של ארגמני אבינתן אור, סיפר על הרגעים שבהם ראו את תיעוד החטיפה שלהם ב-7 באוקטובר. "היינו אז אצל ירון (אביו של אבינתן - ש"כ) בסעודה וראינו את התמונות האלה והבנו שאבינתן חטוף. זה דבר שלא חלמנו עליו. קשה לי לחזור לזמן הזה, למצב הבלתי ניתן לתפיסה. אנחנו חולמים שבשמחת תורה הזה נראה את אבינתן וכל ההבטחות של טראמפ ונתניהו יתקיימו, אולי יש להם שפנים מתחת לכובע".
הרב אור הביע ספקות בנוגע לתוכנית 20 הנקודות של נשיא ארה"ב, בצל תשובת ה"כן, אבל" שמסר חמאס. "אין עסקה, זו התחושה, גם 'מתגבשת' אין. יש פה מהלך יפה של נתניהו וטראמפ גם בתקשורת וגם ביניהם - ההסכמים רק ביניהם. חמאס לא הביאו תשובה עדיין", אמר. "הם מוכנים להיכנס למו"מ למעשה כבר במשך שנה וחצי-שנתיים. הם שוב מהתלים בכולם.
"אני חשבתי לכל אורך הדרך שזו לא הדרך הנכונה. היינו צריכים לקחת אחריות על עזה צבאית ואזרחית וכמו דומינו המערכת הייתה קורסת. בתנאים הנוכחיים אנחנו יכולים לתת תגובה במצב שחמאס מתעקש להיות גורם צבאי, הבעיה שלי פחות על התנאים, אלא שחמאס בכלל לא אמר אוקיי לשום מצב של שחרור חטוף אחד אפילו, מונע ממני את האופטימיות".
