לתושבי הדרום נמאס. נמאס להם להרגיש לא בטוחים, נמאס להם מהבטחות הפוליטיקאים. כעת, אחרי קטטת החמולות מחוץ לבית החולים סורוקה שלשום, הם מקווים שמשהו סוף סוף ישתנה. בינתיים אפשר רק לנסות להבין איך הגענו למצב העגום הזה, שבו הטרור הפלילי משתולל ומהווה סיכון יומיומי.

אין הרתעה

סרט מלחמה כמו שראינו בפתח בית החולים לא נולד ביום אחד. מדובר בתהליך זוחל של שנים. מאיפה מגיעה התעוזה של אדם לבצע ירי חי ברחבה של בית חולים ציבורי? בראש ובראשונה - מאובדן ההרתעה.
3 צפייה בגלריה
זירת האירוע
זירת האירוע
מאיפה התעוזה? מאובדן ההרתעה. שוטרים ליד המיון בסורוקה
(צילום: חיים הורנשטיין)
3 צפייה בגלריה
זירת האירוע
זירת האירוע
(צילום: חיים הורנשטיין)
מה המרכיבים של הרתעה? הסיכוי להיתפס, הסיכוי לעמוד לדין והסיכוי לקבל עונש חמור על הפשעים שביצעת. כדי להשיג אותה יש צורך ביכולת אכיפה מוכחת. אבל כאשר מעלימים עין מעבירות כלכליות, עבירות תכנון ובנייה לא נאכפות ומיסים לא נגבים, המדינה סוללת בעצמה עבור העבריינים את הנתיב לפשיעה חמורה. מה שמוביל אותנו לנקודה הבאה.

ענישה חלשה

"האנרכיה שולטת", אמר גורם בכיר במשטרה לשעבר, "והבעיה היא שמערכת המשפט לא מדברת עם מערכת האכיפה באותה שפה. צריך לשנות את המשוואה הזאת. את שינוי המשוואה ניתן לעשות רק באמצעות החמרת הענישה".
ניתן להתווכח האם ענישה בדמות מאסר בפועל אכן מרתיעה. אבל ענישה לאו דווקא צריכה לבוא לידי ביטוי במאסר בפועל: פגיעה כלכלית יכולה להוביל להרתעה גבוהה יותר. "לא אכפת להם לשבת מאחורי סורג ובריח", טוען סנגור המטפל בתיקי עבירות נשק, "מה שמפחיד אותם זה ענישה כלכלית. עונשים כבדים לא מרתיעים אותם, אלא הפגיעה בכיס".

סכסוכים אלימים

ב-2018 נרצח בדקירות פהד נאיף אלקסאסי ברהט. הרצח הוביל לעימות אלים בין משפחת אלקסאסי למשפחת אלטלאלקה והצית את הרצון לנקמת דם. את התוצאות שלו ראו כולם בלב בית החולים סורוקה. "יש את החוק הבדואי, חוק השריעה וחוקי מדינת ישראל", הוסיף גורם במשטרה, "ואנחנו לא יכולים לשנות את זה". ההתנגשות בין חוקי המסורת לבין המאה ה-21 מעולם לא הייתה כל כך בולטת ומסוכנת.
3 צפייה בגלריה
ראש עיריית רהט פאיז אבו סהיבן עם מנהל בית חולים סורוקה ד"ר שלומי קודש
ראש עיריית רהט פאיז אבו סהיבן עם מנהל בית חולים סורוקה ד"ר שלומי קודש
ראש העיר רהט פאיז אבו-סהיבן. זה קורה כל יום ברהט, לקיה ובחורה
(צילום: בראל אפרים )
השבטים הבדואיים משתמשים כיום בטיקטוק כדי להקרין עוצמה ולהעביר מסרים כוחניים לשבטים היריבים. במצב הזה, שבו שני שבטים נמצאים בעימות ואין מבוגר אחראי שימנע ממנו לזלוג לרחוב, אזרחים תמימים נמצאים בקו האש – ומשלמים את המחיר.

נשקים לא חוקיים

"החזקת נשקים נותנת כבוד. החמולות מסוכסכות והריקושטים עפים על האזרחים", הוסיף הבכיר לשעבר במשטרה. אספקת נשקים לא חוקיים שוטפת מגיעה מגבולות מצרים וירדן, מצה"ל וגם מהרשות הפלסטינית. משטרת ישראל עורכת מבצעים ומחרימה נשקים לא חוקיים, אבל תושבי הנגב ומדינת ישראל לא זקוקים למבצעים, כפי שאמר ראש העיר באר שבע רוביק דנילוביץ'. "ציפיתי הבוקר שראש הממשלה והשר לביטחון הפנים יהיו כאן", ביקר דנילוביץ’ אתמול. "מדובר במלחמה אמיתית על הדמוקרטיה של כולנו". ראש הממשלה בנט הבטיח: "אנחנו פועלים עכשיו, אחרת ב-2030 ישראל תהיה חלום בלהות. אנחנו מטפלים באופן סדור בבעיות שכבר התרגלנו שאין מה לעשות איתן".

פרופ' עליאן אלקירנאוי מאוניברסיטת בן גוריון בנגב מסביר: "כחצי מיליון נשקים מסתובבים בחברה הערבית. צריך לייבש את המקורות. פעם הבדואים היו רבים ומשתמשים בחרב. היום הם מוכנים לכסות את הפנים ולירות בך. החברה עברה שינויים. גם אזרח בדואי נורמטיבי אומר לעצמו 'אני בסביבה מורכבת, מסוכנת. אני צריך נשק'".

היעדר תשתיות

רמת החינוך ירודה, שיעור התעסוקה לא מספיק גבוה והמנהיגות הבדואית המקומית לא מספיק נוכחת. כאשר נערים בדואים גדלים לתוך עולם שבו הם חשים כי הם אינם שווים, והם צודקים בתחושתם, אנחנו רואים את התוצאות בשטח.
"עכשיו זה קרה בבאר שבע, אבל זה קורה כל יום ברהט, בכסייפה, בחורה ובלקייה", אומר ראש העיר רהט פאיז אבו-סהיבן. "המדינה מתייחסת בחומרה גדולה יותר לאירוע שקורה בבאר שבע, וזה הבסיס לאפליה. אי אפשר לעבור על אירוע כזה לסדר היום, אבל צריך לטפל בשורש הבעיה. ושורש הבעיה היא אוכלוסייה שנמצאת באשכול סוציו-אקונומי 1, בלי תשתיות ובלי תנאים".