בשבוע שעבר המליץ עמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו לצפות בשיחה שקיים עם ד"ר מיכה גודמן לרגל הוצאת ספרו. נתניהו הוא איש שיחה מרתק – אני מדבר מניסיון – ולכן התיישבתי לצפות בשיחה, כשעה.
השיח עצמו היה צפוי מדי. גודמן החמיא לנתניהו, העתיר קילוסים על קטעים בספרו. בהתאם לכך, ראש הממשלה המיועד נפנה לתשובות ארוכות שהן תמצות ידוע היטב של פרקים או רעיונות מספרו. הקהל מחא כפיים בהתלהבות.
4 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
נתניהו טען שרוזוולט סירב להפציץ מחנות השמדה ב-1944
(צילום: רויטרס)
4 צפייה בגלריה
נתניהו: אבי הבין שיש לשנות את התפיסה של רוזוולט שנקט ב"מדיניות אנטי-ציונית"
נתניהו: אבי הבין שיש לשנות את התפיסה של רוזוולט שנקט ב"מדיניות אנטי-ציונית"
נתניהו: אבי הבין שיש לשנות את התפיסה של רוזוולט שנקט ב"מדיניות אנטי-ציונית"
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
מאידך, בדקה ה-12 בערך צנחה לי הלסת. זאת אומרת, שמעתי את הקטע, ואז הרצתי אחורה, ושוב, ושוב. נתניהו עסק במאמציו הציוניים של אביו אחרי מות ז'בוטינסקי בארה"ב. הוא הסביר שבן ציון נתניהו הבין שיש לשנות את תפיסתו של הנשיא רוזוולט, ש"נקט מדיניות אנטי-ציונית חריפה" כלשונו. ואז הוסיף נתניהו: "זה קצת יותר מורכב, הרבה יותר מורכב, ואני חייב להגיד את זה פה. משום שכשהביאו לו (לרוזוולט, נ"א) ידיעות על מה מתרחש במחנות ההשמדה, באושוויץ, ואמרו לו להקצות טייסים אמריקנים להפציץ את המחנות הוא אמר "Over my dead body" ו"Not one American airman".
ואז נתניהו פנה לשורה הראשונה, לאדם שישב שם, אולי רון דרמר או מקורב אחר, ואמר, "זה הציטוט המדויק. אתה מכיר?" ואז הוא חזר על הציטוט "Not one American airman". לאחר מכן הוסיף ראש הממשלה המיועד ש"רוזוולט היה מנהיג גדול, ויש לו את הקרדיט לניצחון על הנאצים ואי-אפשר לקחת את זה ממנו אבל אני רוצה להעצים את הבעיה שעמדה בפני אבי".
כל זה היה הכנה לפאנץ' ליין. מה הוא עשה, בן ציון נתניהו, לדברי בנו, כדי "לערער" את המדיניות "האנטי-ציונית" של רוזוולט? "הוא הלך לרפובליקנים!".
4 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו ומיכה גוטמן על הציטוט של רוזוולט
בנימין נתניהו ומיכה גוטמן על הציטוט של רוזוולט
מומחים בתחום: כל העולם בחן מסמכים היסטוריים, אם אי-פעם זה היה קורה היינו יודעים. נתניהו ומיכה גודמן
(מתוך יוטיוב)
קראתי הרבה על סוגיית אי-הפצצת מחנות ההשמדה בידי בעלות הברית. מדובר בעניין עגום ומורכב. אין ספק שביולי 1944 התנועה הציונית ביקשה זאת; אין ספק שהפקידות האמריקנית במשרד המלחמה לא נעתרה ותלתה זאת בצורכי המלחמה. העובדות הללו אינן שנויות במחלוקת. אך מעולם, מעולם לא קראתי שהנשיא רוזוולט עסק בסוגיה. שהיא הובאה לשולחנו. שיש ראיה כלשהי שידע על הבקשה הזו. ובוודאי לא ידעתי כי נשיא ארה"ב, מי שנחשב לדמות הנערצת ביותר במפלגה הדמוקרטית עד היום, השיב לבקשה מפורשת להקצאת טייסים להפציץ את אושוויץ במילים "על גופתי המתה" ו"אפילו לא איש צוות אוויר אחד!" למעשה, לא שמעתי שאף אחד הגיב כך. צ'רצ'יל, לדוגמה, דרש מחיל האוויר שלו להפציץ את המחנות (הם לא הפציצו למרות פקודתו). הרי אם נשיא ארה"ב היה אומר מילים כאלה, היינו נלמדים עליהן בבתי הספר בהכנה לבגרות.
אך אני לא היסטוריון ולא בן היסטוריון. חזרתי למחקרו של פרופ' יהודה באואר, מגדולי חוקרי השואה בזמננו, שעסק בסוגיה. לא היה כל אזכור לכך. כתבתי לבאואר. הוא השיב שכאמור, הנושא לפי מיטב ידיעתו כלל לא הגיע לשולחנו של רוזוולט. פניתי לכמה מומחים בעלי שם שכתבו בסוגיה. הראשון הוא מייקל בירנבאום, שהיה בין מקימי מוזיאון השואה בוושינגטון, משמש כפרופ' ללימודים יהודיים באוניברסיטה האמריקנית בלוס-אנג'לס, כתב 18 ספרים שרבים מהם על השואה, כולל "האנטומיה של מחנה ההשמדה אושוויץ". בירנבאום חזר אליי טלפונית, חמש דקות אחרי שכתבתי לו. והוא לא ברר מילים. "אין כל ראיה שהסוגיה של הפצצת אושוויץ הגיעה כלל לשולחנו של רוזוולט", הוא אמר לי.
4 צפייה בגלריה
פרנקלין דלנו רוזוולט
פרנקלין דלנו רוזוולט
פרנקלין דלנו רוזוולט. "אם היה אומר דבר כזה, זה היה כותרת בעמוד הראשון ה'ניו יורק טיימס'"
(צילום: getty images)
בירנבאום הבהיר שהגורם הבכיר ביותר שעסק בכך בארה"ב בשעתו היה "סגן שר המלחמה". שאלתי אותו על הביטוי "על גופתי המתה", והוא הדגיש ש"כל העולם בחן את המסמכים ההיסטוריים. אם זה אי פעם היה מתרחש (החלטה של רוזוולט, ביטויים כאלה - נ"א), היינו רואים את זה עד כה. תן לי לומר לך את זה ככה. אני מוכן להמר על כל מה שיש לי שנתניהו לא יכול להביא מקור לציטוטים הללו".
בירנבאום הוא רק אדם אחד. פניתי לפרופ' ריצ'רד ברייטמן ואלן ליכטמן, שניהם יהודים שכתבו את ה-ספר על רוזוולט ויחסיו עם הקהילה היהודית ("FDR and the Jews"). פרופ' ברייטמן חקר את השואה במשך עשרות שנים, ושימש כשני עשורים עורך של המגזין האקדמי של מוזיאון השואה האמריקני. הוא חזר אליי במהירות באימייל.
תשובתו נוסחה באמריקנית מנומסת. "אלן ליכטמן ואנוכי לא מצאנו כל ראיה שההצעות להפציץ את אושוויץ-בירקנאו אי פעם הגיעו לנשיא רוזוולט. גם לא איתרנו כל עדות שמיעה כזו. מחקר עמוק על ועדת פליטי המלחמה, שנעשה על ידי רבקה ארבלדינג מ-2018, לא מכיל כל שיחה של רוזוולט המזכירה את הציטוטים הנ"ל, או כל מעורבות של הנשיא רוזוולט בהחלטה שלא להפציץ. התערוכה הקבועה של מוזיאון השואה בוושינגטון איננה מתארת שיחה כזו, וגם לא התערוכה הנוכחית שעוסקת באמריקנים ובשואה".
במילים אחרות, השיב פרופ' ברייטמן, אין ציטוט כזה. "אם רוזוולט היה אומר דבר כזה, היינו יודעים וזה היה כותרת בעמוד הראשון של ה'ניו יורק טיימס'", אמר לי בירנבאום, "זה פשוט לא קיים. אנחנו רואים שוב ושוב איך נתניהו לוקח דברים כאלה ועושה אותם פוליטיים. בצורה הגסה ביותר, זה נעשה כאשר הוא החליט שהמופתי היה ההשראה להחלטה הנאצית להתחיל בהשמדה".
פניתי לפני ארבעה ימים ללשכת נתניהו וביקשתי מובאה, מקור. אולי, דמיינתי לעצמי, יש איזה פרוטוקול סודי שהגיע לידי נתניהו ומשנה את חקר מלחמת העולם השנייה ומורשת רוזוולט. מלשכתו לא נמסרה תגובה.
האפשרות השנייה, כמובן, היא שראש הממשלה המיועד הציג באירוע פומבי ציטוטים וייחס אותם לאחד המנהיגים החשובים בהיסטוריה האמריקנית - כאלה שמרשיעים אותו באטימות לב גסה ומדהימה כלפי האפשרות של מניעת ההשמדה באירופה. ציטוטים שההיסטוריונים העוסקים בכך אומרים שאינם קיימים. אינני רוצה לכתוב "מומצאים", אך לשכתו עד כה מסרבת למסור להם מקור.
זה לא עניין קטן לייחס ציטוטים כאלה לנשיא גדול כמו רווזולט. לא בטוח שזו דרך טובה לאתחל את יחסיו של נתניהו עם המפלגה הדמוקרטית.