גרמניה, אוסטריה, יוון, דנמרק והולנד מקדמות מנגנון חדש וחסר תקדים בכל הנוגע למדיניות ההגירה של מדינות החברות באיחוד האירופי, ולפיו מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו יועברו ל"מתקן החזרה" ברואנדה. באיחוד האירופי מדגישים כי מדובר במנגנון מצומצם יחסית שמטרתו המרכזית היא להרתיע מהגרים מלצאת אל המסע לאירופה, וכי הוא יכלול מספר מועט של מבקשי מקלט שמיצו את האפשרויות המשפטיות שלהם. למרות זאת התוכנית מעוררת ביקורת חריפה מצד ארגוני זכויות אדם ופעילים למען מהגרים, הטוענים שגירוש למדינה שלישית, שאין למהגרים קשר אליה, מפר את זכויותיהם.
גלריה


מהגרים שהגיעו בסירה לאיים הקנריים של ספרד, ארכיון. בחודש שעבר נרשם זינוק במספר המהגרים העושים את המסע לאירופה דרך הנתיב הזה
( צילום: Antonio SEMPERE / AFP)
המנגנון החדש גובש על רקע ההתחזקות ברחבי אירופה של מפלגות ימין קיצוני המניפות על דגלן את המאבק בהגירה, התחזקות שמגבירה את הלחץ הפוליטי על ממשלות מרכז וימין ביבשת להחריף את צעדיהן בתחום. הפרלמנט של האיחוד האירופי אישר כבר בחודש יוני שינוי של תקנותיו שאפשר עקרונית הקמה של "מרכזי החזרה" מחוץ לשטחי האיחוד, ולפי הדיווחים חמש המדינות שכעת יקימו מרכז שכזה ברואנדה החלו במגעים מולה בחודש אוגוסט.
הערב הכריזה אוסטריה באופן רשמי על תחילת השיחות בינה וארבע המדינות האירופיות האחרות לבין רואנדה, ומסרה כי המשא ומתן צפוי להיות זריז כך שהגירושים הראשונים של מבקשי מקלט, אותם לא ניתן לגרש חזרה למדינות המוצא שלהם, יחלו בשנה הבאה.
רואנדה, תחת נשיאה פול קגאמה, ממצבת עצמה בשנים האחרונות כיעד מרכזי לגירוש של מהגרים ממדינות במערב, ובשנה שעברה סיכמה עם ארה"ב על מנגנון גירוש מצומצם שבמסגרתו יגורשו אליה עד 250 מהגרים לא-חוקיים. בריטניה, שאינה חברה באיחוד האירופי, קידמה מנגנון גירוש מול רואנדה תחת ממשלת השמרנים שהופלה בבחירות ב-2024, אך ההסכם הזה מעולם לא יצא לפועל בעקבות עתירות משפטיות נגדו וממשלת הלייבור זנחה אותו אחרי הקמתה.
ההסכם ההוא היה דומה למנגנון שגובש כעת מול חמש המדינות האירופיות, אך שונה בכך שאפשר גירוש גם של מבקשי מקלט שטרם מיצו את כל האפשרויות המשפטיות שלהם. במסגרת ההסכם מול בריטניה כבר הקימה רואנדה מתחמי קליטה למגורשים, ובביקור שערכו בספטמבר בבירה קיגאלי שני מחוקקים אירופים הוצגו להם אותם מתקנים, בכלל זאת בית מלון, שכעת יוכלו לארח את המהגרים מהאיחוד האירופי.
גורמים דיפלומטיים אמרו לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP כי מנגנון הגירוש יחל כתוכנית פיילוט מצומצמת, וכי לרואנדה יגורשו במסגרתה רק כ-100 מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו, 20 מכל אחת מחמש המדינות. מנהיגיהן הצהירו כי התוכנית תעמוד בכללי האיחוד האירופי והמשפט הבינלאומי, ותומכיה מסבירים כאמור כי מטרתה העיקרית היא להרתיע מהגרים, ולא לחולל גירושים נרחבים. לדבריהם, האפשרות שמהגרים יגורשו למדינה שלישית אחרי ששילמו למבריחים אלפי אירו, תמורת מסע מסוכן לאירופה, עשויה להניא חלק מהם מלצאת לדרך.
ארגוני זכויות אדם מזהירים מנגד שזכויותיהם של המהגרים יופרו אם יועברו למדינה שאין להם כל קשר אליה. "באילו אמצעים יכולים אנשים לנקוט אם זכויותיהם מופרות, ומי יישא באחריות לכך?", שאלה למשל סלין מיאס, מארגון בשם "המועצה הדנית לפליטים". "אם האחריות מוטלת על המדינה שחברה באיחוד האירופי, כיצד הדבר יעבוד בפועל?". במועצת אירופה, ארגון כלל-אירופי העוסק בשמירה על זכויות אדם ודמוקרטיה, הזהירו כבר ביולי שבתוכנית שאישר האיחוד להקמת "מרכזי החזרה" מחוץ לשטחיו יש "סיכון משמעותי להפרת זכויות אדם".
מבקרי התוכנית טוענים גם שיש מעט ראיות לכך שהקשחת מדיניות ההגירה מצמצמת אותה בטווח הארוך. "אמצעי האכיפה משנים את אופן המסע של אנשים, לא את עצם החלטתם לצאת אליו. חלקם ממתינים או משנים מסלול, והמבריחים מסתגלים ומעלים את המחירים", אמר רוברטו פורין מ"המרכז להגירה מעורבת", מכון מחקר האוסף נתונים על נתיבי הגירה שונים.
חלק מרכזי מהביקורת מופנה גם להחלטה להקים את מתחם הגירוש דווקא ברואנדה, שנשיאה פול קגאמה זכה אמנם לשבחים במערב על חלקו בסיום רצח העם שם בשנות ה-90 ושיקום המדינה, אך מנגד הוא שולט ביד רמה כבר 26 שנה ומואשם בדיכוי ובהשתקת מתנגדיו הפוליטיים. קלמנטין דה מונטז'ואה, חוקרת בכירה לענייני אפריקה מארגון Human Rights Watch, טענה כי לרואנדה יש "רקורד מוכח היטב של דיכוי מתנגדי שלטון, מעצרים שרירותיים והתעללות בעצורים", והיא הזכירה גם את הדיווחים שרואנדה תומכת במורדים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שנטען כי ביצעו שם מעשי רצח ואונס. "לשלם לקיגאלי תמורת תוכנית גירוש לא רק יגרום סבל ופגיעה למגורשים, אלא גם יממן ממשלה שאחראית להפרות חמורות של זכויות אדם בתוך המדינה ומחוצה לה, ויעניק לה מנוף השפעה פוליטי".
סוכנות משמר הגבולות והחופים האירופית ("פרונטקס") דיווחה כי בעשרת החודשים הראשונים של 2026 נרשמו כמעט 110 אלף חציות גבול בלתי-חוקיות אל תוך שטחי האיחוד האירופי – ירידה של 29% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. באוקטובר זוהו כ-18,100 חציות גבול, כ-6% פחות מאשר באוקטובר 2025, אך 22% יותר מאשר בחודש שעבר. הסיבה לכך היא עלייה חדה במספר המהגרים שהגיעו דרך נתיב ההגירה ממערב אפריקה לאיים הקנריים השייכים לספרד.






