אחרי שאתמול (יום שבת) אישר בג"ץ מתווה מצומצם להפגנות, המשטרה מבקשת מבג"ץ לאשר מתווה גם להכנסת מתפללים לכותל ולהר הבית - שבמסגרתו ייפתחו האתרים הקדושים לקבוצות קטנות של מתפללים יהודים ומוסלמים. הדיון בבג"ץ הסתיים ללא החלטה, שתימסר בהמשך.
לפי המתווה המשטרתי, הר הבית ייפתח ליהודים ומוסלמים והכותל ליהודים, במתכונת של 150 בני אדם בכל קבוצה. כשתישמע התרעה מקדימה, המתפללים יפונו. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מסר שעמדתו היא להשאיר את המתחמים סגורים, אך מאחר שבג"ץ אישר קיום הפגנות של עד 600 איש בכיכר הבימה בתל אביב ועד 150 בשאר חלקי הארץ - "אי אפשר לעשות דין אחד לכיכר ודין אחד להר". מתווה פיקוד העורף המקורי אישר עד 150 איש בכיכר הבימה בלבד, וללא החרגות במקומות אחרים.
לפי פיקוד העורף, בכותל ניתן להכניס בכל רגע נתון רק עד 50 מתפללים - לאור העובדה שבסביבתו ישנם שני מרחבים מוגנים בלבד, שמסוגלים להכיל עשרות אנשים כל אחד מהם. לכן, בסך הכל יכולים לשהות באתר 100 בני אדם, כולל עובדים. פיקוד העורף הסביר שמנהרות הכותל וחללים תת-קרקעיים אחרים באזור אינם ממוגנים, וכניסה אליהם במהלך מתקפת טילים עלולה לסכן את השוהים בהם. לפי פיקוד העורף, במתווה של 50 מתפללים בכל פעם "ניתן יהיה להכניס מאות מתפללים מדי יום לכותל, ולשמור על חופש הדת והפולחן".
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שמתח ביקורת על המדיניות שהגבילה הפגנות, אמר בדיון היום: "ברור שהכל עניין של איזונים ויש הבדל בין חניון הבימה לרחבת הכותל. אין ספק שחופש הדת והפולחן חשוב. צפיתי בשידור החי של ברכת כהנים והיה מביך לראות את הכותל, ציפור הנפש של העם היהודי, עומד ריק".
השופט יחיאל כשר הוסיף כי בהחלטה שאפשרה קיום הפגנות, "זה לא שבית המשפט אמר שהוא מבין טוב יותר מפיקוד העורף - אלא שצריך איזון".
בשלב מסוים התערב השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בדיון, וטען כי הפרקליטות לא מציגה לשופטים את העמדה שלו - שלפיה "זו הייתה טעות לאשר הפגנות, אבל מרגע שהחלטתם כך אני מחויב לצדק ולמנוע אפליה בכותל ובהר הבית. מבחינתי ומבחינת המפכ"ל, יש אפשרות להכניס יותר מתפללים להר הבית ולכותל. חמור מאוד שעמדתי לא הובאה כאן".
מוקדם יותר היום, שר המשפטים יריב לוין ביקש להעלות לדיון בממשלה הצעת החלטה שלפיה גופי הביטחון בלבד יחליטו על הנחיות פיקוד העורף - מה שבפועל יפר את פסיקת בג"ץ שמאפשרת קיום הפגנות.
