מתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית לעבר ישראל מבשרת על שלב חדש בעימות האסטרטגי בין שתי המדינות ושינוי כללי המשחק ביניהן. במשך שנים העדיפה איראן לפעול נגד ישראל באמצעות שלוחיה במזרח התיכון, כדי להסיר מעצמה אחריות ולצמצם את הסיכונים לתשלום מדיני או צבאי על מעשיה. שיטת פעולה זו נועדה להרתיע את ישראל, להתיש אותה ולהקיף אותה ב"טבעת אש", תוך שימור מידה רבה של מרחב חסינות והכחשה.
את ניצני השינוי במדיניות האיראנית כלפי ישראל ניתן היה למצוא במהלך העשור האחרון במהלכים התקפיים מצד משמרות המהפכה, שבהם נעשה שימוש בכטב"מים וברקטות משטח סוריה נגד ישראל. כך למשל שיגרה איראן בפברואר 2018 כטב"ם התקפי מסוריה לישראל, והוא הופל על ידי צה"ל. במאי 2018 שיגר כוח קודס יותר מ־30 רקטות משטח סוריה לעבר מוצבי צה"ל ברמת הגולן בתגובה למותם של לוחמי משמרות המהפכה בתקיפת צה"ל בסוף אפריל 2019. רקטה נוספת שוגרה בידי הכוחות האיראניים בסוריה לעבר רמת הגולן בינואר 2019. עם זאת, איראן המשיכה להתבסס על שלוחיה באזור גם עם פרוץ המלחמה בעזה. הפעלת השיטה כחלק מתפיסת "התלכדות הזירות" אפשרה לה להפעיל לחץ על ישראל מבלי להתערב ישירות במערכה, ובכך להימנע מהיגררות לעימות צבאי ישיר.
חיסולו של מפקד משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון, חסן מהדוי, היה בבחינת צעד אחד רחוק מדי, ששינה את מערך השיקולים האיראני. חרף המסרים האינטנסיביים שהועברו לטהראן בימים שקדמו לתקיפה במאמץ להניא אותה מתגובה ישירה נגד ישראל, בחרה ההנהגה האיראנית לזנוח את מדיניות "הסבלנות האסטרטגית" לנוכח המשך הסיכולים המיוחסים לישראל. התקיפה הנרחבת ביטאה את החלטת איראן להעדיף את שיקום ההרתעה מול ישראל גם במחיר עימות צבאי. לא מן הנמנע כי החלטה זו התבססה על ההערכה בטהראן שהסיכונים הכרוכים בהגברת התקיפות הישראליות נגד בכירים איראנים עולים על אלה הכרוכים בהסלמה מול ישראל.
אין משמעות הדבר כי איראן חותרת למלחמה כוללת. גם במהלך השבוע האחרון נשמעו באיראן קולות המזהירים כי אל לה לאפשר לישראל לסבך אותה בעימות צבאי בלתי רצוי. אין זה מפתיע אפוא שזמן קצר לאחר התקיפה הלילית הזדרזו בכירים איראנים להכריז על "השלמתה המוצלחת" של פעולת הנקם בישראל, בניסיון לסגור את האירוע. ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים האיראניים, מוחמד באקרי, הצהיר כי פעולת התגובה של איראן הסתיימה בהצלחה מלאה, וכי אין לה כוונה להמשיך במבצע. עם זאת, הוא הזהיר כי אם ישראל תגיב על התקיפה, תגובת איראן תהיה נרחבת הרבה יותר.
האפשרות להסלמה חמורה נוספת בין שתי המדינות תלויה כעת בתגובה מצד ישראל. ספק רב אם ישראל תוכל להימנע מתגובה כלשהי לתקיפה חסרת התקדים, אך עימות צבאי מלא בין המדינות - שעלול להוביל גם להתלקחות אזורית כוללת - איננו גזירת גורל
האפשרות להסלמה חמורה נוספת בין שתי המדינות תלויה כעת בתגובה מצד ישראל. ספק רב אם ישראל תוכל להימנע מתגובה כלשהי לתקיפה חסרת התקדים, אך עימות צבאי מלא בין המדינות - שעלול להוביל גם להתלקחות אזורית כוללת - איננו גזירת גורל. טוב תעשה ישראל אם תיקח בחשבון את הצורך להמשיך ולהתמקד במימוש יעדי המערכה בעזה, ותתחשב גם באינטרסים של ארצות הברית, שמילאה תפקיד מרכזי בכישלון המתקפה האיראנית. פתיחת חזית מלאה מול איראן בעת הנוכחית אינה בבחינת סטייה קלה וזמנית מן הדרך, והיא עלולה לגרור את ישראל למערכה אזורית נרחבת שתגביל אף יותר את יכולתה לממש את יעדי המלחמה, ובראשם נטרול יכולותיו השלטוניות והצבאיות של חמאס. ההצלחה המבצעית ביירוט רובם המוחלט של השיגורים מאיראן מספקת לישראל את מרחב התמרון הנדרש כדי לתכנן את תגובתה כראוי ולפעול בעיתוי הנכון מבחינתה. חרף הצגת התכלית המרשימה של יכולותיה הצבאיות של איראן, ישראל עדיין נהנית מעליונות מבצעית ומודיעינית המאפשרת לה להגיב באופנים שונים, מגוונים ומפתיעים.
לאחר חיסולו של מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני, בידי ארצות הברית בינואר 2020, עשו דוברים איראנים אבחנה בין תגובה מיידית ונקודתית באמצעות תקיפת הבסיס האמריקאי בעיראק לבין "הנקמה האולטימטיבית", שתושג לדבריהם כאשר ייאלצו הכוחות האמריקאים לסגת מן המזרח התיכון. זו נועדה בראייתם להיות נקמתן האסטרטגית של איראן ו"חזית ההתנגדות". התקיפה האיראנית בישראל חשפה לא רק את יכולותיה הצבאיות של איראן, כי אם גם את הגיבוי המלא לישראל מצד ארצות הברית ואת הפוטנציאל הטמון בפעילותה של קואליציה אזורית ובינלאומית נגד איראן. מימוש יעדי המלחמה בעזה וכינון ארכיטקטורה אזורית חדשה המבוססת על חידוש תהליך הנורמליזציה הישראלית־ערבית עשויים להוביל לעיצוב מציאות מדינית שתסייע בריסונה של איראן ובבלימת התעצמותו של הציר הפרו־איראני באזור. כינון מציאות הסדרית כזו תוכל להיות תגובה אולטימטיבית ואסטרטגית למאמצים האיראניים המתמשכים לערער את היציבות באזור ולפגוע בביטחונה הלאומי של ישראל.
ד"ר רז צימט הוא חוקר בכיר ומומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב