גורמים ישראלים מנהלים מעקב נרחב אחרי כוחות ארה"ב ובעלות הברית, המוצבים במפקדה האמריקנית החדשה בקריית גת. כך דווח הבוקר (שני) ב"גרדיאן" הבריטי, מפי גורמים המעודכנים במחלוקות שהתעוררו סביב הקלטות גלויות וסמויות של פגישות ושיחות בבסיס. היקף איסוף המודיעין ב"מרכז התיאום האזרחי-צבאי" (CMCC) גרם למפקד האמריקני של הבסיס, הגנרל פטריק פרנק, לזמן עמית ישראלי לפגישה ולהבהיר לו - "ההקלטות חייבות להיפסק".
4 צפייה בגלריה
"צה"ל אוסף מודיעין? טענה אבסורדית". המפקדה האמריקנית בקריית גת
(צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
גם אנשי צוות ומבקרים ממדינות אחרות העלו חששות מפני כך שישראל מקליטה בתוך הבסיס, צוין בדיווח, וחלקם התבקשו להימנע משיתוף מידע רגיש מחשש שהוא עלול "להיאסף ולהיות מנוצל". לפי הגרדיאן, הצבא האמריקני סירב להגיב לשאלות בנוגע לפעילות המעקב הישראלית, וצה"ל סירב להגיב לדרישתו של פרנק להפסיק את ההקלטות - וציין כי השיחות בתוך CMCC אינן מסווגות.
"בצה"ל מתעדים ומסכמים פגישות שבהן הוא נוכח באמצעות פרוטוקולים, כפי שעושה כל ארגון מקצועי מסוג זה, בצורה שקופה ומוסכמת" נמסר מהצבא לאתר הבריטי. "הטענה שצה"ל אוסף מודיעין על שותפיו בפגישות שבהן הוא משתתף באופן פעיל - היא אבסורדית".
המפקדה האמריקנית הוקמה באוקטובר כדי לפקח על הפסקת האש, לתאם סיוע ולגבש תוכניות לעתידה של רצורעת עזה במסגרת תוכניתו בת 20 הנקודות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לסיום המלחמה. עותקים ענקיים של התוכנית מוצגים ברחבי הבניין.
החיילים שהוצבו במקום נועדו לסייע בהגדלת כמויות הסיוע החיוני הנכנס לרצועה, כחלק מההסכמות. כשהמפקדה החל לפעול, עלו דיווחים כי ישראל מעבירה את הסמכות על מה שנכנס לרצועה לידי הצבא האמריקני. חודשיים לאחר תחילת הפסקת האש לוושינגטון יש מנוף השפעה משמעותי, אך לפי גורם אמריקני, ישראל עדיין שולטת במעטפת של עזה ובמה שנכנס אליה. "אנחנו לא השתלטנו על הסיוע", אמר הגורם. "זו אינטגרציה. הישראלים הם היד, וה-CMCC הפך לכפפה שעל היד הזו".
בין הכוחות האמריקניים שנפרסו ב-CMCC, ישנם גם מומחי לוגיסטיקה בעלי ניסיון בהתמודדות עם אסונות טבע או באיתור דרכי אספקה בשטח עוין. הם הגיעו נחושים להגביר את היקף הסיוע - אך גילו במהרה שהמגבלות הישראליות על הכנסת סחורות לעזה הן מכשול גדול יותר מאתגרי ההנדסה. בתוך שבועות, לפי הגרדיאן, כמה עשרות מהם עזבו.
דיפלומטים אמרו לאתר כי הדיונים ב-CMCC היו חיוניים לשכנוע ישראל לשנות רשימות של פריטים הנחשבים ל"שימוש כפול" - שעלולים, להבנת ישראל, לשמש גם לצרכים צבאיים - ולכן נאסרו או הוגבלו. הרשימות כוללות פריטים בסיסיים כמו מוטות לאוהלים וכימיקלים לטיהור מים. שר החוץ ההולנדי, דייוויד ואן ויל, אמר כי עודכן ב-CMCC על "אחד ממחסומי השימוש הכפול שהוסר בעקבות השיחות". הנכסת פריטים אחרים לעזה, כמו עפרונות ונייר, נאסרה ללא הסבר.
"פלסטינים"? "עזתים"
ה-CMCC מאגד כאמור אנשי תכנון צבאיים מארה"ב, ישראל ומדינות נוספות כמו בריטניה ואיחוד האמירויות. גם דיפלומטים המוצבים בישראל ובשטחים שבשליטה פלסטינית, וארגוני סיוע הפועלים בעזה, הוזמנו להשתתף בדיונים על הסיוע ועתידה של הרצועה. תוכניתו של טראמפ מכירה בשאיפות הפלסטינים למדינה ומתחייבת להעניק להם מושבים בממשל זמני - אך בפועל הם מודרים לחלוטין מהדיונים במפקדה בקריית גת.
לפי גורמים שהיו מעורבים בדיונים או עודכנו עליהם, גם ניסיונות לקיים שיחות עם פלסטינים באמצעות שיחות וידאו נותקו שוב ושוב על-ידי גורמים ישראלים. מסמכי תכנון צבאיים אמריקניים שנצפו על-ידי הגרדיאן נמנעים כליל משימוש במילים "פלסטין" או "פלסטינים", ומכנים את תושבי הרצועה בפשטות - "עזתים".
נתניהו בביקור ב-CMCC, אוקטובר
(צילום: איתי בית-און, לע״מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג את ה-CMCC כמיזם דו-לאומי בלבד, ובהודעה שפרסם לאחר ביקורו בבסיס בחודש שעבר, תיאר את המרכז כ"מיזם משותף ישראלי-אמריקני". הוא לא אזכר שותפים נוספים, ובתמונות הרשמיות נראו רק ישראלים ואמריקנים. גורם צבאי ישראלי אמר כי הביקור התקיים מחוץ לשעות הפעילות מטעמי ביטחון, וכי צבא ארה"ב הוא שהחליט מי יוכלו להשתתף.
"סטארט-אפ דיסטופי": בתוך המפקדה
לפני הקמת "מרכז התיאום האזרחי-צבאי", הבניין רב-קומות באזור התעשייה של קריית גת שימש את קרן הסיוע לעזה GHF, שפורקה אחרי חצי שנה של פעילות. בגרדיאן נכתב כי מוצרים ממותגים של הקרן עדיין נערמים במרתף. לפי האתר, לישראלים ולאמריקנים יש קומה נפרדת, ויש משרדים גם לבעלות ברית מרכזיות.
פנים המבנה, כך נכתב, מזכיר "סטארט-אפ דיסטופי": אולם ראשי ענק ללא חלונות, מרופד בדשא סינטטי, ומקבצי לוחות מחיקים שמחלקים את החלל לאזורי פגישות בלתי רשמיים, שבהם חיילים, דיפלומטים ועובדי סיוע מתערבבים. השפה התאגידית האמריקנית הגיעה יחד עם הכוחות: פלסטינים בעזה מכונים לעיתים "משתמשי קצה", וכינויים קלילים ולעיתים חסרי רגישות נוספים משמשים חלק מהצוותים.
למשל, "ימי רביעי בריאים" עסקו בשיקום בתי החולים בעזה שהותקפו פעמים רבות, ובבתי הספר שלא פעלו מזה שנתיים. "ימי חמישי צמאים" מיועדים לשירותים ציבוריים - במקום שבו ילדים נהרגו בניסיון לאסוף מים, והיעדר תברואה מפיץ מחלות.
לפי הדיווח, דיפלומטים ועובדי סיוע רבים "נזהרים מאוד" משהייה ב-CMCC. הם חוששים שהמרכז עלול להפר את המשפט הבינלאומי, להדיר פלסטינים מתכנון עתידם, לפעול ללא מנדט בינלאומי ברור ולערבב פעילות צבאית עם עבודה הומניטרית.
עם זאת, הם גם חוששים שהיעדרותם תותיר את הדיונים על עתיד הרצועה בידי ישראל ומתכננים אמריקנים שזה עתה הגיעו - ולהם מעט מאוד ידע על עזה או על ההקשר הפוליטי הרחב יותר. "אנחנו ממש לא בטוחים כמה זמן ואנרגיה להשקיע", אמר אחד מהם. "אבל זו ההזדמנות היחידה שיש לנו לגרום לאמריקנים להקשיב לנו".
יישום התוכניות בעזה? "זה פוליטי"
לפי מקורות ששוחחו עם הגרדיאן, תפקידו של ה-CMCC עשוי כבר להצטמצם, שכן עשרות חיילים אמריקנים שנשלחו אליו באוקטובר חזרו לבסיסיהם לאחר שהמשימה הרשמית שלהם הסתיימה.
בפועל, תכנון עתיד מופשט לעזה בוואקום פוליטי שבו הפלסטינים מודרים - התגלה כמשימה פשוטה בהרבה ממאמצי המשא ומתן שהתקיימו בעבר. עם זאת, לא ברור עד כמה מהתכנון יתורגם למציאות בשטח.
בישראל מתעקשים שהפסקת האש לא תעבור לשלב ב' עד שחמאס יפורק מנשקו, ולארה"ב או לבעלות בריתה אין כל תוכנית כיצד להשיג את הדבר שצה"ל לא הצליח לבצע למרות בשנתיים של מלחמה.
הגורם האמריקני ששוחח עם האתר הבריטי נשאל על לוח זמנים ליישום התוכניות שהוכנו ב-CMCC, וסירב למסור כזה. "צבא ארה"ב אינו בלב העניין הזה", אמר. "זה שייך יותר לעולם הפוליטי".
