בשעה שבטהרן ממתינים להכרעת צמרת המשטר בנוגע להסכם שעשוי לאפשר את פתיחתו מחדש של מצר הורמוז, התרחשו בימים האחרונים התפתחויות פוליטיות משמעותיות המעידות על מאבקי כוחות מחריפים בהנהגה האיראנית החדשה.
מוג'תבא חמינאי
מוג'תבא חמינאי
מוג'תבא חמינאי
הראשונה נוגעת לגל שמועות סביב כוונתו של הנשיא מסעוד פזשכיאן להתפטר. הנשיא נאלץ להכחיש בפומבי דיווחים אלה והצהיר בריאיון טלוויזיוני כי אין בכוונתו להתפטר וכי אם ירצה לעשות זאת, יודיע על כך רשמית. הוא אף הדגיש כי ממשלתו מתואמת לחלוטין עם הכוחות המזוינים וטען כי גורמים שונים מנסים ליצור רושם כוזב של מחלוקת בינו לבין המנהיג העליון, מוג'תבא חמינאי. גם לשכת המנהיג פרסמה הכחשה חריגה בעקבות טענות איש הדת הרדיקלי מוחמד-באקר ח'ראזי, שלפיהן פזשכיאן איים להתפטר עשרות פעמים וכי המנהיג הודיע שבפעם הבאה יקבל את התפטרותו. ב-9 באוגוסט עדכנה הלשכה על פגישה שקיים מוג'תבא עם הנשיא, שבה דנו בסוגיות כלכליות וביטחוניות.
הצהרות ח'ראזי עמדו במוקד סערה נוספת. איש הדת הקיצוני, בעל קשרים משפחתיים לבית חמינאי אך ללא תפקיד רשמי בממסד, קרא בסרטונים שפרסם ברשתות החברתיות לגיוס המוני של תומכים לצורך "השתלטות" על טהרן, להוצאתן להורג של נשים שאינן מקפידות על עטיית הרעלה ואף להפלת הממשלה. דבריו עוררו תגובות חריפות והובילו לזימונו לבית הדין המיוחד לאנשי הדת. תומכי הנשיא הזהירו כי הצהרותיו משקפות כוונה מצד הזרם הרדיקלי לפגוע בנשיא, להחריף את הקיטוב הפנימי ולהשתלט על המוסדות הפוליטיים.
בהתפתחות משמעותית נוספת הודיע מנהיג איראן על מינוי מוחסן רזאא'י, מפקד משמרות המהפכה לשעבר ויועצו הצבאי, כנציגו במועצה העליונה לביטחון לאומי. זמן קצר לאחר מכן הודיע הנשיא על מינוי רזאא'י למזכיר המועצה במקום מוחמד-באקר זו אל-קדר, שמונה לתפקיד באפריל 2026 לאחר חיסולו של עלי לאריג'אני. המינוי בא לאחר דיווחים שלפיהם הנשיא סירב לקבל את התפטרות זו אל-קדר והתנגד למינוי רזאא'י.

השאלה היא האם המשטר, המתמודד ממילא עם אתגרים פנימיים קשים ובראשם המשבר הכלכלי המחריף, יצליח להכיל גם את מאבקי הכוח הגוברים ולהתקדם לעבר יציבות שלטונית, או שמא אלה יעמיקו לכדי משבר שיאתגר את עצם שרידותו

מוקדם להעריך את השפעת המינוי. רזאא'י, בן ה-71 וד"ר לכלכלה בהשכלתו, שכיהן כמפקד משמרות המהפכה בשנים 1997-1981, מוכר כבעל עמדות קיצוניות ואף נחשד במעורבות בפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994. אחד מבניו, שהיגר לארצות הברית, מתח ביקורת על מדיניות השלטון האיראני והאשים את אביו בתמיכה בפעולות טרור. ב-2011 נמצאה גופתו בבית מלון בדובאי והיו שטענו כי לאביו היתה יד במותו.

מאבקי הכוח ב"רפובליקה האיסלאמית השלישית"

לאחר חתימת מזכר ההבנות בין איראן לארצות הברית הסתייג רזאא'י מהמהלכים הדיפלומטיים, שהובילו הנשיא ויו"ר הפרלמנט מוחמד-באקר קאליבאף, וקרא לגישה תקיפה יותר כלפי וושינגטון. בשונה מזו אל-קדר, נראה כי רזאא'י נהנה מרשת קשרים והשפעה הן בלשכת המנהיג והן במשמרות המהפכה. מינויו עשוי לפיכך לחזק את מעמדו של האגף הביטחוני-צבאי בצמרת בהובלת מפקד משמרות המהפכה, אחמד וחידי. אגף זה נוקט בדרך כלל גישה נצית ומסתייג מוויתורים לדרישות ארצות הברית. עם זאת, רזאא'י הוא גם פוליטיקאי מנוסה, תאב כוח ואופורטוניסט, שנכשל בעבר בניסיונותיו להיבחר כנשיא איראן, ועשוי לאמץ גישה פרגמטית אם הדבר ישרת את האינטרסים שלו.
ההתפתחויות האחרונות מספקות עדות נוספת למאבקי הכוח ב"רפובליקה האיסלאמית השלישית", שקמה לאחר חיסול עלי חמינאי ונמצאת בראשית התעצבותה. מאבקים אלה אינם משקפים רק חילוקי דעות בין "פרגמטים" ל"רדיקלים" או בין הדרג המדיני לממסד הצבאי-ביטחוני. המערכת האיראנית מורכבת ממוקדי כוח רבים וגם משמרות המהפכה אינם עשויים מקשה אחת. גם בתקופת חמינאי האב התגלעו מחלוקות חריפות בצמרת, אך הוא היה מסוגל לשמש בורר ומקבל ההחלטות האחרון. זאת בשונה מבנו, שטרם הצליח לבסס את שלטונו, בין היתר בשל היעדרותו המתמשכת והנסיבות הביטחוניות והבריאותיות המקשות על קבלת החלטות יעילה.
רז צימט רז צימט
ככל שאיראן מתרחקת משלב הלחימה הפעילה, נראה כי בכירים בצמרת השלטונית מגבירים את מאמציהם כדי לנצל את המצב לביסוס מעמדם בהנהגה החדשה. תוצאות המאבקים ישפיעו לא רק על עתיד המשא ומתן עם ארצות הברית ועל ההכרעה בין הסדרה מדינית ופיתוח כלכלי לבין המשך תפיסת "ההתנגדות" ומלחמה מתמשכת, אלא גם על דמותה העתידית של הרפובליקה האיסלאמית, לרבות האפשרות למעבר משלטון תיאוקרטי למודל אוטוריטרי-צבאי בהובלת משמרות המהפכה. שאלה מרכזית היא האם המשטר, המתמודד ממילא עם אתגרים פנימיים קשים ובראשם המשבר הכלכלי המחריף, יצליח להכיל גם את מאבקי הכוח הגוברים ולהתקדם לעבר יציבות שלטונית, או שמא אלה יעמיקו לכדי משבר שיאתגר את עצם שרידותו.
ד"ר רז צימט הוא מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)