בבית החולים בילינסון בפתח תקווה התקיימה פגישת פיוס מרגשת בין אלי אלבג, אביה של שורדת השבי לירי אלבג, לבין ראש ישיבת ההסדר עתניאל הרב בני קלמנזון, ששכל את בנו אלחנן קלמנזון ב-7 באוקטובר. הרקע לפגישה: נאומו של אלבג מוקדם יותר השבוע, שבו פנה למתנגדי העסקה ואמר כי הוא "בז להם", ותגובה שפרסם קלמנזון במענה לדבריו.
הפגישה בין אלבג לקלמנזון
סגן ראש מועצה אזורית שומרון דוידי בן ציון, חברו הטוב של אלבג, הציע לשניים להיפגש במטרה לתת לכל צד את הכלים כדי שיוכל להבין את הצד השני. המפגש בין אלבג לקלמנזון נפתח בחיבוק ארוך, ולאחר מכן ישבו השניים ודיברו ארוכות מתוך הקשבה וכבוד הדדי רב.
"אנחנו מאוחדים", אמר אלבג לקלמנזון בסיום המפגש. "ליבי איתך, ליבי עם המשפחות השכולות ועם החללים שבזכותם לירי בבית. אין לנו מחלוקת, יש לנו אולי דרך שונה, אבל מטרה אחת - והיא להחזיר את החטופים, להביא את כולם ולהיות ביחד".
קלמנזון הוסיף: "בעיניי, מחלוקת בין יהודים תמיד הייתה ותמיד תהיה. זה לא אומר שהם לא צריכים להיות מאוחדים. אני מאוד שמח בזה שהבת הגיבורה שלך חזרה ואני בטוח שהבן שלי בשמיים קיבל תוספת שמחה גדולה על הסיפור הזה. בוא נסכם שמהיום, מחלוקות יהיו עם דיונים לגופו של עניין ולא לגופם של אנשים. שתמיד נהיה מכובדים לאיזו דעה שתהיה".
"אין ויכוח", השיב אלבג, "מה שחשוב לנו זה להביא את החטופים הביתה ושייתנו גב לממשלה ולכולם להביא את החטופים הביתה. כשהם יבואו הביתה - את כל הבעיות נוכל לפתור".
לאחר המפגש, השניים העבירו מסר: "נפגשנו היום, שני אבות, שהטרגדיה של 7 באוקטובר נגעה בליבנו בדרכים שונות. מתוך הכאב העמוק שלנו מצאנו את הכוח להקשיב זה לזה ולהבין זה את זה. אנו מתחייבים להמשיך לפעול בכל דרך אפשרית להשבת החטופים, תוך שמירה על כבוד הדדי ודיאלוג מכבד גם עם בעלי דעות שונות משלנו. האחדות והערבות ההדדית הן המפתח להתמודדות עם האתגרים העומדים בפנינו כעם".
ביום ראשון אמר אלבג, יממה לאחר שבתו לירי שוחררה משבי חמאס, כי "יש עוד 90 חטופים - משפחת ביבס, אגם ברגר וארבל יהוד. הם היו צריכים כבר להשתחרר. אני רוצה להגיד למתנגדי העסקה: העם יבוא איתכם חשבון. אני בז לכם". בתגובה מסר קלמנזון: "דברי אביה של החטופה הגיבורה לירי אלבג הפחידו אותי. לגיטימציה לבוז כלפי מי שחושב אחרת היא דיקטטורה רעיונית. הוקעת מי שחושב אחרת - גם אם היא יוצאת מפי אבי חטופה - איננה לגיטימית. אני אב, גיס, דוד של אנשים שאיבדו את חייהם בגלל החלטות פוליטיות. עדיין אין לי זכות יתר להשליט את דעתי על אחרים מכוח היותי מוכה שכול - גם אם השכול במשפחתנו הוא ברמה לא נתפסת".
